הי
כן יש עוד חברים, ויש לי פרטים שלהם.
הטלפון שלך ןהפרטים נעלמו לי,
אז צור איתי שוב קשר במייל la.moti@gmail.com
או לטלפון 0506235071
מוטי

המצ'טות בדרום ובמרכז אמרחקה- מיוצרות בד"כ בקולומביה, אל סלודור, ארגנטינה וברזיל. בפרו עצמה למיטב ידיעתי לא מיצרים אלא מייבאים.
הנדן עשוי מסוג של פימו- וכמו המצ'טה הוא תיירותי,
והשיניים הם בד"כ שיניים של אלפקות או ויקוניות (סוג קטן יותר של לאמות.) הם מקשטים עם זה גם מקלות הליכה קישוטיים ומקטרות מפימו.

שלום לכולם
הנושא טופל כאן כבר בעבר, נחרש ושומן רבות...
לדעתי ומנסיוני (הלא קטן בנושא) :
שמן סיליקון- פשוט אין עליו . (נקודה- למי שלא הבין (-: ) ועדיף שמן צמיג,
יש לי פריטים רבים - מפלדות פחמן שנעשו בחישול ידני - פריטים אתניים, עם פוטנציאל קרוזיבי גדול-(סכינים משטות בולויים מלכודות חניתות ועוד ברזלים חדים שונים ומשונים )
ואחרי שאני שם עליהם שכבה דקה של השמן, מנגב כמעט יבש- הלהב נראת נקיה ויבשה- לא מלכלכת החומר אדיש ואינו תוקף את הנדנים מהעור/עץ או מתכת.
ןשוכח מהסכין /פריט ל-שנה/שנתיים ואפילו יותר .(כן כן לא הבלבלתי) גם אם אני מוגע או מתעסק איתם.
(ואני עושה זאת רבות).
השמן נצמד היטב, למתכת, יוצר שכבה מיקרונית שמונעת שיתוך למינהו , וניתן לשמן גם ידיות מקרן, פלסטיק, עץ, גומי .(החומר מגן על הגומי מפני האוזון - ומונע סדקים ויבוש), וכן גם נדנים מכל חומר שהוא- עור הוא מרכך ושומר וכו/.
אגב גם את ציוד הצלילה - סכיני צלילה ( כ 25 )סנפירים , נעליים ושאר ציוד מגומי טבעי- במקום טאלק וכו- שימון נדיב, ניגוב, שגר ושכח.(יש לי סנפירים שאני משתמש כמו שהיו בשייטת מגומי משנות ה70 -כן.... ובמצב חדש- ולא כי לא היו בשימוש.
בזמנו קבלתי מבעל חנות שנסגרה - מספר בקבוקים, חילקתי לחברים ועוד, -ובקבוקון קטן של 100-200 סי סי מחזיק המוווון זמן.
מי שרוצה לראות -הוכחות או להבין במה מדובר- מוזמן. (כאמור אני מרגיש דז'אה וו- מהנושא )
'תתרחק מWD כי לציוד הנלווה ולחלקים מחומרים לא מתכתיים- הוא עלול לגרום נזקים בטווח ארוך. מה גם שהוא מתייבש

נו באמת.
כמעט אף אחד- כולל שוטרים חדי עין- לא מודעים לכושר החיתוך של השן.
וכאמור רק שאני מדגים מתבצע תהליך נפילת הלסת מהתדהמה.
כך שאכן אני מסתכן, אבל סיכון מחושב.

מחקתי - עקב צנעת הפרט - קטע שחשבתי להוסיף- על כלים דוקרים וקשים (לעיתים) , שגם עליהם תאורטית אפשר לעצור.
אם יש עניין- צורך ודרישה לתמונות של שיניים נוספות- של כרישים מסוגים נוספים שברשותי- תגידו..(ואם לא אתעצל.. כי התהליך מסורבל- להעלות לפוטובקט וכו')

רק עכשו ראיתי,
דעתי בנושא היא שאכן שן כריש- שאיתה אני הולך הרבה מאוד מאוד שנים , היא הכלי האולטימטיבי.
היא משמשת אותי בצורה קבועה במקום סכין יפנית, כל מה שדורש חיתוך - מיידי- איתה. (מעבר לאולר ויקטורינוקס פרמר מתכתית שתמיד איתי)
היתרון של השן- שהיא איתי בכל מקום, בים ביבשה באויר ואיפה לא. פשוט תמיד על הצוואר.
גם הנכדים/ות מלטפים אותה באהבה.
החוד ב2 הצדדים וגם בשפיץ- כמו תער. אני מגלח איתה שער מהיד להדגמה ואנשים נשארים עם פה פעור.
הציפוי הוא ציפוי דנטין- ששומר על חוזק כמעט אין סופי.
בתמונה- ועם מה שאני הולך עכשו- שן של טייגר שרק. היא עם שינון פרקטלי.(על השינון יש שינון קטן יותר וכו')
יש לי אוסף שלשיני כרישים- מה שהלכתי בעבר- זה גם עם שן של בול שרק, וויט שרק.
אך אני אוהב בעיקר את הטייגר שרק.
ועד היום אף אחד לא שם/ראה/אמר או התייחס לעניין הסיכון שבעניין, יש כאלה שחושבים שמדובר בתליון נגד עין הרע.. (לך תסביר להםשמדובר בשן השטן ((-: .

שלום לכולם
הזמנה למפגש הקרוב, השחיזו סכיניכם.

אכן פרקטי ויפה.
לגבי עידון ועיגול הקצה העליון של הלהב- הייתי נמנע מזה- ומשאיר את הפינות החדות- זה מאפשר גירוד מוט פרוצריום והצתת אש, וכן גירוד שבבי מגנזיום ממוט המגנזיום לצורך הצתתם עם הפרוצריום.
במקום לעשות זאת עם הלהב ולהקהות אותו.

2013 :
ספרת האלפים- סכיני שבריה מהאזור שלנו.
ספרת המאות - סכינים מלאוס בורמה ותאילנד.
ספרת העשרות - סכינים מאפריקה.
ספרת היחידות- סכיני פווקו מפינלנד.
שנה פוריה ומיוחדת.
מוטי

לגבי איך להביא:
אני מחזיק אותם עם השיניים, וכששואלים מה זה אני אומר שזה פלטה לישור השיניים.
עד עכשו זה עבד.

מאחר וזה קיבוץ- אין בדיוק שכונות ורחובות. יש בשער מישהו שיכוון, וכן יש גם שילוט.
אבל אתה תמיד יכול לשאול את הפרה הראשונה שתפגוש.(עדיף שתחפש את תרצה או חדוה הם שולטות בחומר..)
או גם את הכבשים אבל הם בד"כ לא עונים .(זוכר את שתיקת הכבשים???)
מקוה שעזרתי.

חברים- צריך שנעשה קצת סדר.
ובוא לא נתבלבל, בדרום מזרח אסיה (בורמה,תאילנד, לאוס, אינדונזיה-לכל אייה, הפילפינים סין יפן ועד, ) לא מחקים כלום, הם יוצרים כלי עבודה שאבות אבותיהם יצרו, מסורות של מאות ואלפי שנים , הבואי -(עם כל סיפוריה) בת 100++ שנים,
וכמו שציינתי- מה ששכחו במזרח עדיין הרבה חברות במערב טרם הפנימו, למרות שהן מעצבות סכינים בסגנון דומה, כלומר כל מיני ניואנסים, שמי שלא החזיק את המקור ביד, וניסה לעבוד איתה- יתקשה להבין. ומי שמעוניין ורוצה- מוזמן ליצור איתי קשר בכדי להבין למה אני מתכוון.
איני אומר זאת חלילה מזלזול או ביטול חברות שעוסקות ביצור סכינים בני זמננו, כי אם מציון עובדה כבן אדם פרקטי, שמסתכל דרך השימושיות וההתאמה של כלי העבודה האלה למטרתם, שהיא חקלאות ופעילות בשטח- שאני קורא לה שדאות .
ןאחרי החפירה העמוקה .
לשאלתך/הערתך: הסכין המחודדת- כפי שציינתי בסיפור לעיל היא בסגנון המשמש את שבט הקארן הנמצא בכל אזור צפון תאילנד לאוס והאזור.
כשלא אתעצל אצלם קובץ של סכינים בסגנון ובעיצוב דומה מהאזור,(כולם חיקוי של הבואי כאמור ) .
והחוד העיצוב והאיזון טובות הרבה יותר מהבואי שבד"כ כבדה ופחות נוחה לעבודות חיתוך בהנפה- כמו במשטה.
וכן החוד שלה יותר "עצבני" בעיצובו וכושר החדירה שלו.

אני גם אהיה שם.
סימנים:
תחתונים לבנים, צהוב קדימה ,חום מאחורה.(אם הם לא יסדקו עד שבוע הבא.)
וכנראה תג של א.נ.ק.ה עם שם למי שיגעל.

פריטים שבתמונה הצטרפו לאחרונה לאוסף
מקורם בתאילנד.
רובם מהחלק הצפוני של המדינה, ומדובר בכלי עבודה שהמקומיים משתמשים בהם לעבודות היום יום וכן לחקלאות ושהיה בג'ונגלים..
חלקם רב יעודיים/שימושיים.וניתן ללמוד על כך מעיצוב הלהב.
לדוגמא הסכין הלפני אחרונה - (|למטה) היא עם חוד המאפשר מעבר לחיתוך לביקוע וכו' גם דקירה. היא של שבט הקארן.
בעוד שכל השאר מיועדות יותר לחיטוב ביקוע וקיצוץ.
למעט המבריקה עם ידית העץ- כולן עשויות בחישול ידני, ומחוסמות, כלי עבודה מדהימים.
הפטנט של ידית העשויה מהמשך הלהב- מאפשר הכנסת מוט במבוק או עץ אחר, והפיכת הכלי לחנית או לחיטוב ענפים ועצים גבוהים.
ובעיקר- חוסך הכנסת ידית (למרות שניתן למצוא כלים כאלה שמוסיפים להם ידית באורך של 20-30 ס"מ. ) וגם- אין מה שיישבר יפול או יתקלקל. הסכינים האלה לכל החיים.עובי השידרה מונע אפשרות שבירה , והאיזון של הלהב מאוד נוח לעבודה.

וציינתי זאת בעבר- בנושא דומה. חברות בריטיות מכובדות ורציניות שייש לי הרבה כבוד והערכה אליהם כגון מרטינדייל ועוד- יצרו משטות צבאיות בעיצוב דומה, אך המקור שמיוצר בדרום מזרח אסיה עולה פי (לא ב.) על מה שהם מייצרים . מאוד חבל כי אם הייתי צריך לבחור כחייל בכלי עזר ללחימה/עבודה בתנאי שטח וגונגל, לא הייתי מהסס לקחת את הכלים המקוריים, שמאוזנים יותר, ולמרות (או למעשה בגלל..) שעשויים מפלדת פחמן - רמת הביצועים שלהם מוצלחת יותר, הם קלים ומאוזנים יותר, וכפי שציינתי- נושא הידית- אין לו תחליף.
וכמו שסער העלה באחד הפורומים -(כבדיחה למי שלא הבין) הם חיקו את הבושמן של קולד סטיל. וגם כאן -כדאי לקולד סטיל-להפנים אי אילו ניואנסים.


ולסיפור- את הסכין הימנית , ראיתי בתוך דלי/ארגז מלא בפחמים במסעדונת מקומית באחד מרחובות ציאנג מאי שבצפון.
שאלתי את המוכרת האם אני יכול לקנות את הסכין. היא הסתכלה עלי בתמהון השמור אצלנו להזויים/טעוני אישפוז. ואמרה בשפת הסימנים מתובל באנגלית -לא, והראתה /הסבירה שהיא משתשמשת בזה לעבודתה.

התאכזבתי -זמנית- והלכתי משם.
המשך בתמונה הבאה.






כאמור התאכזבתי זמנית, כי ידעתי מה אני הולך לעשות
הלכתי לחפש חנות של מקומיים- סטייל - טמבור אצלנו, מאחר ואני יודע ששם יש גם כלים חקלאיים כולל סכינים מחטבים גרזינים ושאר כלי עבודה וחבלה וכו',
קצת קשה היה להם בחנות להבין מה אני מחפש למרות שאמרתי להם את שמות הסכינים בשפתם, (לא כי לא בטאתי זאת כמו שצריך- אלא בגלל חוסר האמון/הבנה שתייר יחפש כלי כזה בחנות שלהם. -וצריך לראות את המבטים שלהם- לאחר שהביאו את הדברים , זאת אחרי שציירתי להם במה מדובר- ובעיקר שיצאתי עם המשטה/סכין.)
כאמור קניתי סכין דומה למה שראיתי אצל הבחורה.
וחזרתי אליה , הוצאתי את הסכין החדשה - והחדה למדי, ושאלתי את בעלת המקום האם היא מוכנה להחליף איתי את הסכין שלה.
כאן כבר עלה חיוך על שפתיה, והיא הנהנה לשלילה (בהוגנות רבה ) והראתה לי שהסכין שלה אינה חדה והיא ישנה ומלוכלכת .
הסברתי לה שאני יודע, ושאני אספן, ומחפש דברים ישנים, ושלמרות זאת ששלי חדשהו כו' אני מסכים ורוצה להחליף.
היא הסכימה (לא ברור לי מה חשבה עלי -ועל תיירים זרים, ..) ואפילו נעתרה להצטלם עם הסכיניםץ
הישנה שלה (לשעבר..) ביד ימין שלה .(בצד שמאל של התמונה), והחדשה שקניתי ושנשארה אצלה- בציי שמאל שלה .(ימין של התמונה.)
ולסיכום:
מבדיקת 2 הסכינים- זו שאצלי כעת- הישנה יותר, וזו שהשארתי אצלה- החדשה עולה:
פעם עשו את זה טוב יותר!.
להערכתי הסכין מלפני כ 50 שנה. העובי של הלהב עבה יותר והאיזון מוצלח יותר .
אגב יש לי כמה סכינים באותו עיצוב ובגדלים שונים- שהבאתי לפני מספר שנים מצפון לאוס. שזה לא רחוק מדי משם, ומראה על גלובליזציה- הנוצרת כמענה לצרכים זהים.(משפט מאוד מחוזי... ((- : )

הרבה שחור מפיח ולכלוך ירדו באותו יום לחמערכת הביוב ווכנראה המשיכו למה-פינג, הלא הוא הנהר פינג הזורם באזור.



חפרתי די
שבת שלום

מצויין , תודה

שלום לכולם מצורפת הזמנה למפגש- עם הפרטים.
להית'.

מוטי

בתקוה שהתמונה לא תחתך..מנסה את כל האופציות.

פשוט ופרקטי:
אצלי קדחתי קדח בחלק ניכר ממוטות הפרוצריום (כך נקרא החומר..) שייש לי, (3 או 2 מ"מ)
ותמיד מחובר לי מוט כזה למחזיק המפתחות.
תמיד נגיש , נוח ופשוט.
ממליץ .(לקדוח לאט ואם צריך להרטיב כי לפעמים הקדיחה יוצרת ניצוצות שמדליקים את השבביםשניקדחו.)

הכל כתוב (אמנם בסוף ההזמנה. (-: ) בכל מקרה המפגש הבא יתקיים בשישי לדצמבר. הזמנה תצא העוד שבועיים.

השחזה עם טונגסטן קרביד- אם הוא חתוך בזיות חדה- מצויינת.
הבעיה במשחיזים שבהם מותקנים 2 פיסות בזוית קבועה מראש- שהזוית כבר נקבעה ע"י היצרן, בעוד שאני אוהב זוית השחזה חדה יותר- סטייל הפוקו הפיני - לכן אני עובד עם פיסות טונגסטן בודדות- שאיתן אני מוריד בקלילות חומר מהלהב- לזוית שאני רוצה- גם פלדות קשות ביותר .(יש כאלה המיועדות ממש לכך- , אני מאלתר עם פיסות טונגסטן שייש לי,
תוכל ליצור איתי קשר טלפוני ואסביר איך ולמה.
ואגב- זו השיטה המעולה- אם עובדים בזהירות- לא להשאיר סימנים על הלהב.
מוט 0543144463.

שלום לכולם
מצרף הזמנה עם פרטים על המפגש הקרוב ביום חמישי ה 13 לספטמבר. משעה 18:15 במלון תדמור בהרצליה.
יהיה מעניין וחד , ובעיקר פיצוץ לאור הנושא והמרצה .
אם יש - תרגישו חופשי לשאול.
מוטי

טוב , לא הלך כך - ננסה בסיבוב
את הטקסט תקראו בהודעה הקודמת... (-:

(לידיעתכם הפעם ה5 שאני עורך את התמונה כי זה לא מסתדר, !!)
ומה שיצא יצא.

להמשך נושא הסכינים הטיבטיות
בתמונות (בתקוה שהכל יראה, אם לא אעשה מקצה שיפורים, מנסה עם ביגאימג))
2 סכינים טיבטיות.
הכמו שניתן לראות הם הרבה יותר קטנות מזו שלקחו לי, אך יש אותן בכל הגדלים- עד לגודל של 50-60 ס"מ - באותה צורה, בהמשך(לא היום כנראה) אראה חנויות עם סכינים כאלה.
לא לטעות מהעיצוב והקישוט, מדובר בכלי עבודה, עם להבים איכותיות.
העליונה נרכשה על ידי בצפון תאילנד לפני 20 שנה. אז משום מה חשבתי בגלל הקרבה לאזור בורמה, שמדובר בסכין בורמזית, מה שהיום ברור לי שטעיתי.
התחתונה הוחלפה עם בחור סיני - מדריך טיולים שפגשתי בצפון אזור סצואן- גם כן באזור הקרוב לטיבט. לפני כשנתיים. הוא לא רצה למכור אותה,כי הסביר לי שזה כלי המשמש אותו וכן שהיא מאוד איכותית והראה לי את סמל היצרן. (הכל בשפת הידים וסינית..) ורק כשראה שייש לי שן כריש,(כמובן ספר שאני תמיד לוקח לצרכים אלו) התלהב מאוד והחליף איתי על הסכין.(יש לי תמונה שלו שמשום מה איני מוצא כרגע.)



ניתן לראות שבסכין העליונה יש אינליי של מתכת כהה ומתכת נחושתית כלשהיא (מניח שזה לא זהב, אך לא טרחתי לבדוק.





עוד נסיון




ועוד מבט










ועוד מבט

הי
לשמחתי יש לי סכין די דומה שאצלם ואעלה במהלך השבוע, גם היא הוחלפה עם מישהוא מקומי- קצת קטנה יותר בגודל.

סיפור סיני- או ערכה של תעודת חברות באנק"ה.
(גילוי נאות- אני חבר בעמותת אנק"ה -אספני נשק קר היסוטרי ואתני שנים רבות והיום גם משמש כיו"ר ועד העמותה .)

מעשה - טרי ביותר- שהיה כך היה:
נסעתי עם אשתי לטיול עצמאי בסין. לאזור צפון מזרח מחוז יונאן- אזור הגובל בטיבט, באזור כפרים ועיירות של שבטים טיבטים .
מאחר והייתי כבר מספר פעמים במדינה ענקית זו , אני מתורגל למדי, וגם בכל הפעמים הקודמות חזרתי לארץ עם סכינים ושאר מיני כלים חדים,-כמו משאר העולם, שכמובן תמיד היו במזודה ונכנסו לבטן המטוס.
באזור שהייתי - בעירות/ערים , יצרנים רבים של סכינים/חרבות טיבטיות, בגדלים ובאיכויות שונות, ויש כאלה שהם עם מוניטין והסטוריה רבות שנים.(רואים זאת מהתעודות והתמונות התלויות בחנויות התצוגה.)|
באחת המקומות החלפתי עם מוכר בחנות ,ונתתי לו מספר שיני כריש (כן..) שהבאתי מהארץ לטובת העניין, וקבלתי ממנו סכין טיבטית נאה למדי עם ידית מקרן- (פריט לא תירותי).
זו הסכין, עם המוכר.





במקום אחר - בטרק בגובה רב מאוד ,באזור של נוודים טיבטיים, שחיים 7 חודשים בשנה- בעמקים גבוהים מאוד בגובה של של מעל 3800 מטר, נכנסו עם המדריך שליוה אותנו למנוחה לבקתת עץ של נווד זקן ומקומי, ואחרי שראיתי מחטב "מרתק" וישן שששימש אותו ככלי לביקוע עצים למדורה , בקשתי מהמדריך (שידע קודם על השריטה שלי- כולל תמונות של האוסף שאני לוקח איתי למקומות אלו) , שישאל את הזקן הטיבטי אם הוא מוכן למכור את המחטב/סכין. וכשהסביר לטיבטי כמה אני מציע- ההוא הסכים מייד,(כנראה בשמחה רבה מאוד- שלמעשה גם היתה מנת חלקי..)
כמו תמיד- צילמתי את הזקן הטיבטי שקוראים לו טי-שי עם המחטב שהיה שלו קודם, לצורכי תעוד והסטוריה.






(אגב הוא מאוד דומה לוודס'מן פאל האמריקאי ממלחה"ע השניה- כמו שנאמר- גרייט מיינד טינק אלייק..)
וכך שמח וטוב לב המשכנו בטיול באזור.
מהעירה המשכנו בטיסה - לעיר אחרת .וכאן אני מגיע לכותרת.
בדלפק הצק אין, מוסרים את המזוודות, והם ממש אחרי הבחורה בדלפק, עוברות שיקוף במתקן ביטחוני.
המזודה שלי שעברה- הדליקה נורה אדומה- עם ציפצוף אזהרה.
הבודק, קורא לי מבקש שאפתח את המזוודה- אני מתורגל- מוציא את הסכינים, שולף תמונות של האוסף ותעודת חבר באנק"ה,.
ההוא מציץ, אומר רגע- וקורא לקצין משטרה בכיר למדי.
מגיע הקצין -בחור עם 3 כוכבים על הכתף, קלסר עבה, רואה את הסכינים .(+ סוויטול שתמיד איתי במזודה במקרה זה, + כ-4 אולרי ויקטורינוקס להחלפה שאיתי במזוודה,, ו+ אולר OHT -ואן הנד טרקר של ויקטורינוקס שגם איתי תמיד ככלי עבודה/סכין לעת מצוא.
ומראה לי בשפת הידים והתמונות, שאסור להעביר את הסכינים, ובעיקר את 2 הפריטים שרכשתי, כי אסור להוציא דברים טיבטיים מהמקום ומסין. (בעבר הוצאתי ולקחתי, גם דברים טיבטים וגם אחרים, ואף אחד לא אמר לי כלום..)
ניסתי להסביר ולשכנע ,באמצעות הבחורה שבדלפק הצק אין שדיברה קצת אנגלית- דבר שנדיר מאוד באזור כולו להתחנן ולבקש, ובסוף הצגה חוזרת של התעודה עם הלוגו והתמונה, היא שגרמה לקצין להעתר, להשאיר את המחטב האולרים , ולהחרים "רק" את הסכין הטיבטית שהיתה עם חוד, ומכין פיגיון, למרות שהלבה היתה חדה רק בצד אחד.
שמחתי מאוד מאוד, כי הפריט המעניין יותר והחשוב הרבה יותר מבחינתי היה המחטב, , כי סכינים טיבטית מהסוג שהוא לקח- יש לי אמנם לא בגודל הזה, אך זה היה פחות חשוב.
ודי הייתי מוטרד כי היתה לי עוד טיסה מהאזור-לצורך יציאה מסין.
ואכן הבעיה חזרה על עצמה- בטיסה נוספת מהעיר קונמינג- חזרה לבנגקוק בדרך לארץ,
גם כאן - שיקוף, סירנה, קריאה לחדר צדדי פתיחת המזוודות, אך כאן התעודה עשתה זאת "בגדול" ומהר. בודקת קראה לאיש בטחון בכיר, ואיש הבטחון שכשראה את התעודה , חייך , הסביר לה שזה בסדר.
ואני חייכתי בטירוף, ונשמתי לרווחה.
חד משמעית-בלי התעודה, הייתי חוזר עם "כלום" , אני מניח, שאם רק אולרים היו במזוודה- הם לא היו פותחים אותה- או עולים על העניין-אך כלים גדולים- ומברזל- גורמים להתרעה, כי ניסתי לטשטש את צורת המחטב ע"י הנחת דברי מתכת לידיו ועליו, וכן - הוא ממילא לא מופיע בצללית ובצורה ש לסכין- מובהקת - חדה מחודדת א מאיימת..

אגב - ידית המחטב שעשויה מהמשך הלהב שופצרה קצת, הורדתי את כיסוי הידית שהיה מסחבות מזוהמות ברמה שלא ידעתי-, ועם ניילונים מחרידים- ואני מאוד לא איסטניסט...

המראה האורגינלי:


כך היא נראתה אחרי הסרת הניילונים והסמרטוט המזוהם.


חלודה קצת, בתמונה גם סכין נוספת -השמאלית/ העליונה- שקניתי בהמשך בשוק בבנגקוק שבתאילנד- סכין אופיינית לצפון תאילנד לשבט הקארן.



וכשהגעתי הביתה קצת ניקוי שימון בשמן סיליקון, שיפצור ידית המחטב עם רצועת עור דקיקה, שיהיה אוטנטי ,נוח , חזק ולא מחליק.






לסיכום.

אם לא היתה לי את התעודה של א.נ.ק.ה , הייתי חוזר ללא סכינים מסין.

ריבוי התמונות- מאחר ולא ידעתי איזה גודל יכנס במלואו- עמכם הסליחה

אם כבר-
האופינלים שהעלתי בתמונה- (כולם פלדות פחמן , כי אני אוהב אותם יותר מאשר אלו הסטיינלס, או כפי שהם נקראים בשפת הצרפתים אינוקס)
נשארו באותו מצב, ללא חלודה או כתמים.
אם מנגבים, טיפה שמן סילקון צמיג, מנגבים שוב היטב- נשאר יבש ונקי., והם שנים באותו מצב.
גם עם עובדים איתם- מנגבים - וכמו חדש

שלום רב
לשאלותיך:
להשתתף במפגש- אין הגבלת גיל .(עדיף לא להביא ילדים קטנים שלא יפריעו..)
להתקבל כחבר- הגיל המינימלי 18.
לגבי קניה של סכינים- דובר כאן בעבר על נושא החוק בנושא , גגל ותמצא, אך בגדול גם כאן הגיל הוא מ18 ומעלה אם איני טועה.
לגבי העלויות - אם תחפש כאן למטה בפורום בתאריך 24 לאפריל - העלתי הזמנה למפגש הקודם, ושם כבר הוסבר העניין, בכל מקרה מביא חלק מהציטוט כאן.
ולמה טוב הכרטיס החברות בעמותה - אפשר לנפנף איתו כשעושים מנגל.(למרות שהוא קטן- הוא מעולללה )
אם תרצה תשובה רצינית יותר - אשמח אם תיצור איתי קשר, אפרט ואנמק.
בכל מקרה בדף הפייסבוק של העמותה - יש הסבר מה עושה העמותה וכו'.



שלום לכולם

לאור שאלות שהיו בעבר לגבי גובה העלות -
אז ברצוני להבהיר שהמפגש כולל:
בר שתיה חמה ועוגות בכניסה בתחילת המפגש,
ארוחת ערב בשרית - עשירה במתכונת בופה,
וזאת בנוסף להרצאה .

ומחיר הכניסה - (לאורח בפעם הראשונה וכו' ) זו העלות שעולה לעמותה מנה בשיקלול האולם ומערכות התצוגה/מחשב וכו'.
ודמי החבר - הם כפולה של עלות מפגש 5X מפגשים בשנה.
אין תשלום למרצים- כשהם חברי העמותה (מה שבד"כ קורה) , והעמותה היא עמותה ללא כוונות רווח, וכל ממלאי התפקידים עושים זאת ב ה ת נ ד ב ו ת מלאה, ואין מקבלי משכורות /שכר/ או הוצאות כאלה ואחרות !!!. וכשביאים מרצים מקצועיים ואיכותיים מחו"ל, עלות המרצה היא גבוהה, ומשולמת מתוך כספים אלו, לא מעלים את המחיר לצורך זה.
מוטי לזר

תערוכה מעניינת ומיוחדת.
ניתן לרכוש שם קטלוג של התערוכה , חידוש מעניין - חומר כתוב על סכינים וכלי נשק קרים (סיניים/מהמזרח במקרה זה) + צילומים, דבר נדיר למדי באיכותו וברמתו בארצנו הקדושה,
כל הכבוד לסער על ההשקעה בנושא.
מומלץ ביותר.

לא מורה ולא שום פינית אחרת או סכין בכלל.
אשתי בכלל לא צריכה סכין,
(כל האוסף שלי למעשה להגנה עצמית .

ואם לא אופיע יותר בפורום- תבינו שאשתי קראה את ההודעה

חברים,
לא נראה לי שכאן המקום לדון ולהתווכח בנושא האדם הקדמון ומוצאו , כי אם בתוצריו-וכליו שאליהם התייחסתי.
במיליון וחצי השנים האחרונות הוא יצר כלים - וכמו אלה -בעיקר הגסים והפשוטים יותר שהראתי הוא התחיל ליצר לפני פחות ממליון שנה ואינני רוצה להכנס כאן גם לקטע הזה .(ביננו - מה זה 100 אלף שנה לכאן ולכאן ). וככל שהזמן התקדם גם הכלים התעדנו והפכו יותר "יעודיים " למלאכה זו או אחרת- סטייל ראשי החץ וראשי החניתות.
לא הראתי כאן להבים ולהבונים - אך גם כאלה יש .וכן כילפים מגרדים ועוד ועוד.
סך הכל אני באמת מאוד מאוד מלא הערכה לאלה שלפני סדר גודל כזה של זמן עשו כלים יעילים ופרקטיים כאלה , שאני טוחן הרבה בכדי להכין אותם בלי שום קשר למוצאם ולכניסה האם האבולציה היא עפ"י דארווין או אחרת.
{למרות שאני מניח שהם בטח קראו כמה ספרים בנושא וראו כמה סירטונים -ׁׁראיתי מסכי אבן HDׂ, ודיסקים ל CD מצור) כי אחרת איך יצאו להם כלים כאלה )}

רעיון קצת (מאוד) שונה.
יש פרסומות לחומר שמקשה עור רך .
מגיע בכדורים- אז תנסה למוסס במים ולטבול.
נקרא ויאגרה, או סיאליס. (אני אישית לא ניסיתי אך בפרסומות טוענים שזה עובד (((-: )

הי
תודה על התגובות,
לעניין האיך-
כעקרון הצור, כמו האובסידיאן - שזו זכוכית געשית וגם הזכוכית הרגילה, (וכמו גם פלדות.קשות מאוד ..) הם חומרים קשים מאוד ולכן גם פריכים.(כלומר שבירים) .
מה שאפרט אולי קצת ערטילאי -(ואני מרגיש שזה בערך כמו ללמוד סקס מספר -בלי ציורים, כי אני לא אלך לצלם כל שלב.. - )
ובגדול- אם גוש החומר -עם שוליים בזוית קטנה מ90 מעלות - ואם מכים בצורה מסויימת בכיוון מסויים, נשבר נתז, שניתן לצפות את כיוונו.
אני למדתי את הטכניקה מספר שמצאתי בארה"ב של בחור בשם ויטקר - שהוא פרהסטוריון ומשברר, והספר פשוט מעולה, ניסתי והתאמנתי , ואני רחוק מאוד ממה שאני מקוה להגיע אליו כ"שאיהיה גדול" מאידך אך מבסוט למדי כבר מהכלים שיוצאים לי מגיסא .
צריך פשוט להתנסות ולהתאמן ולהשתפר.
יש כמה שיטות עקרוניות-
אחת של שברור קשה, שבו מכים על הצור עם אבן צור/גיר קשה אחרת.(יש משמעות לצורת האבן - שצריכה להיות עגולה וכו'.)
(מתאימה גם לשטח - בשטח שייש בו צור ניתן תוך דקות ליצור כלי עבודה ,צייד ,חיתוך וכו' , )
והשניה של שברור רך ,שבה (נראה אבסורד בתחילה אך עובד...) מכים על הצור עם מוט /מקבת מחומר רך כגון קרן של אייל, או נחושת , או אפילו עץ קשה ודחוס.
ואז גם יורדים שבבים (ולהפתעה- אפילו ארוכים ועדינים יותר)
יש טכניקה נוספת של שברור לחץ, שבה לוחצים על מקום בצור ומורידים בבת אחת למטה- ואז ניתז נתז.
זה מיועד בשלב מתקדם יותר לעיתים אם רוצים ליצור כלים מסוג מסויים.
יש חשיבות לסוג הצור (יש איכויות שונות ויש מרקמים שונים, ) ויש גם טכניקה מתקדמת של הכנת הצור- שבה ממש כמו הרפיה בפלדה- מחממים את הצור לרמת חום גבוהה ומקררים לאט לאט ואז הצור הופך לקל יותר לעיבוד ולאחיד .
הכל כאן כמובן -מאוד כללי ופשטני ,
אני "מתבחבש" בעסק כאוטו דידיקט-, לא הייתי בסדנה או בקורס כל שהוא , וכן יצרתי לי לבד את הכלים שבהם אני משברר, ולצערי לא משקיע בעניין מספיק זמן ,מידי פעם מיצר, פה ושם דברים לעיתים מוצלחים יותר ולעיתים פחות,
למה? כי הנושא מווווורכב מאאאאוד,
ולא כל מכה שאתה מכה פוגעת בדיוק היכן שכיוונת, צריך לעיתים להכין ע"י שיוף אזור למכה הבאה (ולא תמיד יש לי את הסבלנות לכך )-: )
וגם אם מכים ומכינים- תלוי בחסדי הצור ובמרקמו (סדקים נימיים , חומרים זרים בתוכו וכוו') יכול להיות מצב שכמעט לקראת הסוף, או בשאיפה לעיצוב אסטתי יותר- מכה לא מוצלחת - פתאום הכלי נשבר. (קורה לא מעט....)
וגם- הנתזים שעפים חדים יותר מכל מה שאתם מכירים (לא מגזים) כך שצריך להזהר , ולהחזיק ביד ולמגן בכלל עם יריעות עור.
יש הרבה נתזים ושברים חדים ביותר שחייבים לאסוף אחרת הרצפה- קטלנית יותר מכל שדה מוקשים- ואם עובדים בשטח - אז ממש לא כדאי שאח"כ מישהוא יסתובב שם !!!.
ומכות יבשות על: היד- אצבע- ירך וכו' אמרתי?? (בכדי להבין- לא כל מכה פוגעת בדיוק היכן שכיוונת )
למרות זאת כל כלי שלם וטוב- הנאה צרופה.
והמצחיק
בכל תיק תרמיל יש לי אבן יד . כולל בטיסות שטסתי (והרבה)
כלי השרדות מעולה - ובאף שדה תעופה אף אחד לא שאל העיר או גילה בזה עניין.
חותך מנסר וקוטע בקלות גם מיתרי מצנח, ומאפשר הצתת אש גם עם פרוצריום (החומר סטייל חב' לייט מיי פייר , שרבים קוראים לו בטעות מגנזיום)
וואפשר גם עם פיסות פלדה קשות - כמו שהציתו פעם (פלינט אנד סטיל)
בקיצור מולטי-סטון-טול.
קאאפפיש?
בקיצור- אשתי טוענת שאני הולך אחורה בזמן במקום להתקדם
ואני לצערי חושב שלא הלכתי מספיק רחוק...

לאור העניין - תמונות של עוד כמה שיוצרו בעבר.


לגבי עם מה? אני משברר בשיטות שונות, עם מקבות מאבני צור, עם מקבות מנחושת , או עם קרני אייל.





















וחומרי הגלם מהם נוצרו הכלים

שלום לכולם
פליסה , סכין/חרב הקיימת במספר אורכים .
פריט מצפון אפריקה.
סכין של שבטי הברברים מאזור אלג'יריה.
המיוחד בה?
מאסיבית מאוד, ומעוטרת.
למה העיטורים?
באזור - כמו הרבה אזורים אחרים בעולם מאמינים מאוד בעין הרע.-
בכדי להסיר את עין הרע יש "פטנטים", שמהותם להרחיק את המבט מ"האובייקט"
והם:
א. צורה של נחש (מפחיד אז לא מסתכלים) ניתן לראות את הזיגזג המדמה נחש גם על הלהב וגם על הנדן.
ב. משולש - מסמל פיבולה , פיבולה היא סיכת הבטחון ששימשה לרכוס את הטוגה הרומית ועוד, ויש בה את הקטע החד של הסיכה - שממש מסוכן לעין- אז מסיטים את המבט ממנה...(ככה זה שם מה לעשות)
ג. עין- בעיקר!!
אם מסתכלים עליך - אתה מסיט את המבט, (והעין הרע מסתלקת..) יש עינים בראש של בעל החיים הלא מוגדר (בעיני נראה כמו ראש עיט , אך מסתבר שזה לא.) גם על הנדן וגם על הלהב.
ד. ברק- מראה וחומרים מבריקים- גורמים להסטת המבט, ולהרחקת עין הרע, לכן יש את האינליי העשוי פליז/נחושת מבריקה .
בקיצור הם לא סתם משקעים , הם פשוט מ פ ח ד ים כמו שאמר מי שאמר

מקוה שכאן יראו את כל התמונה.
(רבאק תמונה של 90 ק"ב לא נכנסת אז הקטנתי בחצי... אולי יעבוד

שלום לכולם
לגוון קצת- כלי חיתוך קצת שונים,שיצרתי היום.
קשים ביותר ועמידים למשך מאות אלפי שנים .( ניתן למצוא - (ומצאתי) כלים כאלה שיוצרו על ידי האדם הקדמון לפני מעל 700 אלף שנים ועדין במצב עבודה כמו שיוצרו)
הגדול אבן יד קלאסית, הקטן ראש חץ , ושני האחרים סתם "אבנוני יד" מהפסולת.






והצד השני :







ובכדי לראות את החוד- מבט מהצד:








וחומר הגלם שמהם יוצרו- למעשה - מהאבן הימנית. השמאלית בהמתנה למוזה הבאה...




שבוע טוב לכוולם

סער- צודק לחלוטין.
בנוסף- כשמגיעים (ואכן מגיעים - גם מחו"ל) מרצים מן החוץ הם גם ממומנים מכספים אלה .
מקוה הובהר
ושלא ישמע שאנו מתנצלים- פשוט פרטתי,מאחר ואני מאמין בשקיפות מוחלטת, ולאור טענות ומענות על הסכום הגבוה -כביכול לכניסה .
(פחות מעלות סכין של חברת סטיינלס, או חברות דומות כמו אינוקס, ורוסטפריי , )

שלום לכולם

לאור שאלות שהיו בעבר לגבי גובה העלות -
אז ברצוני להבהיר שהמפגש כולל:
בר שתיה חמה ועוגות בכניסה בתחילת המפגש,
ארוחת ערב בשרית - עשירה במתכונת בופה,
וזאת בנוסף להרצאה .

ומחיר הכניסה - (לאורח בפעם הראשונה וכו' ) זו העלות שעולה לעמותה מנה בשיקלול האולם ומערכות התצוגה/מחשב וכו'.
ודמי החבר - הם כפולה של עלות מפגש 5X מפגשים בשנה.
אין תשלום למרצים- כשהם חברי העמותה (מה שבד"כ קורה) , והעמותה היא עמותה ללא כוונות רווח, וכל ממלאי התפקידים עושים זאת ב ה ת נ ד ב ו ת מלאה, ואין מקבלי משכורות /שכר/ או הוצאות כאלה ואחרות !!!

שלום לכולם
מצרף פרטים על מפגש א.נ.ק.ה הקרוב ביום חמישי ה3 למאי , משעה 18:15 במלון תדמור בהרצליה .
חג עצמאות שמח
מוטי

שלום לכולם
מעדכן על קיום התערוכה ב31/3/12 משעה 10:00 עד 17:00 בקיבוץ עין המפרץ, מה שיהיה בתערוכה מפורט להלן, והזמנה עם פרטים ועלויות בקובץ.

משתתפים בתערוכה:
1. אגודה ישראלית של אומני נשק קר ICKG
2. אגודה ישראלית של אספני נשק קר IEWC
3. רומן גירז'ל (זלטואוסט, רוסיה)
4. אומן אלכסיי בלקוב (אוקראינה)
5. דו סטאר, ישראל
6." Olamic", "Zayka", (ארה"ב)
7. מושון יצחקי - "Cold Steel", "Benchmade", "Kabar" (ישראל)
8. גאי רפאלי -" Spyderco", "Buck" (ישראל)
9. עומר גרטי - "Opinel" , " Istor Swiss Sharpener" (ישראל)
10. מועדון סייף היסטורי "אבירי ירושלים" (ירושלים, ישראל)
11. מועדון היסטורי "לוחמי ישראל" (תל אביב, ישראל)

בתוכנית:
1. תצוגת נפחות של אומן בועז שדמות ואומן איגור קגן
2. תצוגת של מועדון סייף היסטורי "אבירי ירושלים"
3. תצוגה של מועדון היסטורי "לוחמי ישראל"
4. RIF תחרות "סכין התערוכה", פרס - מנוי שנתי למגזין
5. הענקת פרסים בתחרות "צילום החודש- 2011", פרס: ספר של דוד דרום
"The World of ART KNIVES"

תערוכה פתוחה מ 10:00 עד 17:00

שלחתי לך מייל, אשמח לסייע לך בשיפצור,
מוטי

היי חד מאוד.
היתה הרצאה מעניינת מאוד של ארצי ירום, בנושא- סכום סיני- כלי אוכל או נשק.
מדובר על פריטים הנקראים גם טראוס, נדן המכיל סכין ובדרך כלל גם 2 צ'ופסטיקיס (מוטות דקים לאוכל), ולעיתים גם דברים נוספים.
ושאכן למעשה שימשו גם ככלי נשק.,

עידכונים ודיוקים, וכן מידע:
טוב- אז בעמותה יש כ 145 חברים.
לגבי הנושאים והתנאים וכו':
כל חבר מתעניין במה שמעניין אותו.
יש כאלה שמתעניינים בתחום הצבאי, גם כאן יש : כאלה בתחום הביונטים, ויש כאלה בתחום הפייטיניג, ויש כאלה שבהכול.
יש כאלה שמתעניינים בתחום האתני- וגם כאן יש: כאלה שמתעניינים בתחום האפריקאי, יש בתחום האירופי- נורדי, יש כאלה שבתחום האסיאתי, ויש כאלה שבהכול.ולא נכנסתי לכל האופציות בתחומים שלעיל.
ויש המתעניינים בגרזנים , יש בסכיני צייד, יש בחרבות, בקיצור אין תחום שלא מתעניינים בו.- ויש מקום לכוווולם.

העמותה מהווה מקום מפגש לכל מי שרוצה להפגש עם אנשים, שהנשק הקר הוא בתחומי התעניינותו, וכן להשתתף במפגשים שבהם הרצאות והרחבת הדעת והידע בתחומים הרלוונטיים.

ההרצאות במפגשים מגוונות ומשתדלות לגעת בתחומים רבים ושונים.
התנאים לקבלה לעמותה- השתתפות ב5 מפגשים של העמותה, ביקור נציג מהעמותה/ועד אצל המועמד- והמלצה של מישהו שמכיר אותו,
כל זאת מתוך כוונה ליצור מעין מסננת - שתדאג לכך שלעמותה יגיעו רק אנשים רצינייםצ ואחראיים, שאכן לוקחים את הנושא ברצינות ולא כגחמה פתאומית וחד פעמית.
מה היתרונות בלהיות חבר, או מה זה נותן?
להיות בקבוצה שהסכינים וכלי הנשק הקרים מעניינים אותם , ושרובם גם אוספים פריטים מהם .(זה אגב לא חובה).
במפגשים יש חברים שמוכרים סכינים חרבות ופריטים מהתחום.כך שניתן במפגשים למצוא פריטים מעניינים ומיוחדים.
למי שייש כרטיס חבר- ורוכש פריטים מחו"ל - למכס בדואר- בד"כ זה מהוה אסמכתא לשחרר את הפריטים .
( אין כאן "חוק" בנושא ,אך זה מה שקורה בד"כ בפועל, מאחר ומהחברות בעמותה מובן ונובע שבעל הכרטיס הוא אספן ומתעניין, ולא "סתם" מישהוא שרוצה ליבא כלי נשק קרים למטרות "לא מזוהות" או ברורות.)
לי אישית כרטיס החבר בעמותה,(כפי שסופר כאן בעבר) פתר בעיה , ומנע החרמת סכינים בנמל תעופה בגרמניה, זאת למרות שהסכינים היו במזודה המיועדת למטען המטוס.
לגבי העלויות- הן הוזכרו, והן מיועדות לכסות הוצאות בלבד!!!
העמותה היא ללא כוונות רווח,
כל הועד פועל בהתנדבות, וכאמור הכסף מיועד לכסות עת השכרת האולם ולמימון הכיבוד המכובד: שתיה חמה ועוגת בהתכנסות, ואח"כ ארוחת ערב מלאה ומכובדת.
המרצים- בד"כ חברי העמותה ועושים זאת ללא תמורה,
מקווה שסיפקתי את מירב התשובות, מי שרוצה עוד פרטים יכול למצוא בדף הפייס-בוק של "עמותת א.נ.ק.ה," או שישלח אלי מייל, ואשלח לו ודף מידע על העמותה ומטרותיה.
מוטי

הזכרון שלך כנראה מצוין , ומכפיל את התוצאה ב2. (-:.
תמיד, וגם עכשו היו קצת מעל 100 אבל לא כל כך הרבה.
wishful thinking

הי
כמאה חברים פעילים.
למה את שואל?

שלום לכולם

המתח הולך וגוברררר.
המפגש ביום חמישי הקרוב .

למי שמעוניין.
להית
מוטי

שלום לכולם מצרף הזמנה למפגש עמותת א.נ.ק.ה הקרוב שיתקיים ב 23/2/12 משעה 18:15 במלון תדמור בהרצליה.
נשמח לראותכם.
יהיה חד...

הבהרות-
מה שנקרא היום גילוי נאות...
הסכינים שבתמונות הם אכן סכיניםוכלים אתניים - מהמקומות שצוינו.
לא אני יצרתי אותם .(לצערי/שמחתי.. )
ואכן הרעיון שכל ספרה מוקדשת לאזור/יבשת .
הבחירה - מתוך כלל הסכינים שייש לי מהאזור-היתה סתם שיתאים ויציג את הספרה בלי הרבה מדי מחשבה .

ה 2 של האלפים מוקדש לדרום מזרח אסיה.
ה 0 לסכינים הנורדיות - מסקנדינביה.
ה 1 לאסיה (אפגניסטן כמייצגת )
וה 2 האחרונה לאפריקה.
ושיהיו עוד הרבה שנים , והרבה סכינים

וואלה , עכשו ברור לי מה הסיבה לצבע של הלהבים האלה.
יש לי כמה וכמה להבי סייף שונות (חרב ודקר אאל"ט) שאני משתמש בהם להוספה כלהב במקלות הליכה " מוסלקים" שאני מיצר מידי פעם.

אכן אולר ציידים כפי שפרטו לעיל.
והיא תוצרת ללא ספק של ברית המועצות לשעבר.
יתכן וגם תמצא מחיר מוטבע על הידית .
הלהבים נראות מזעזע ,וכן גם הארוגנומיה, לפתוח צריך צפרנים מנירוסטה (- : , בד"כ הלהבים מצופות כרום, ואם עברו השחזה אז החלק המושחז נראה בצבע שונה-
אך כמו שאר הדברים שיוצרו שם- הפרקטיקה שולטת, אולי לא יפה ולא נוח - אך הפלדה בד"כ פלדת פחמן מעולה !!!