הי
תודה על התגובות,
לעניין האיך-
כעקרון הצור, כמו האובסידיאן - שזו זכוכית געשית וגם הזכוכית הרגילה, (וכמו גם פלדות.קשות מאוד ..) הם חומרים קשים מאוד ולכן גם פריכים.(כלומר שבירים) .
מה שאפרט אולי קצת ערטילאי -(ואני מרגיש שזה בערך כמו ללמוד סקס מספר -בלי ציורים, כי אני לא אלך לצלם כל שלב..
- )
ובגדול- אם גוש החומר -עם שוליים בזוית קטנה מ90 מעלות - ואם מכים בצורה מסויימת בכיוון מסויים, נשבר נתז, שניתן לצפות את כיוונו.
אני למדתי את הטכניקה מספר שמצאתי בארה"ב של בחור בשם ויטקר - שהוא פרהסטוריון ומשברר, והספר פשוט מעולה, ניסתי והתאמנתי , ואני רחוק מאוד ממה שאני מקוה להגיע אליו כ"שאיהיה גדול" מאידך אך מבסוט למדי כבר מהכלים שיוצאים לי מגיסא .
צריך פשוט להתנסות ולהתאמן ולהשתפר.
יש כמה שיטות עקרוניות-
אחת של שברור קשה, שבו מכים על הצור עם אבן צור/גיר קשה אחרת.(יש משמעות לצורת האבן - שצריכה להיות עגולה וכו'.)
(מתאימה גם לשטח - בשטח שייש בו צור ניתן תוך דקות ליצור כלי עבודה ,צייד ,חיתוך וכו' , )
והשניה של שברור רך ,שבה (נראה אבסורד בתחילה אך עובד...) מכים על הצור עם מוט /מקבת מחומר רך כגון קרן של אייל, או נחושת , או אפילו עץ קשה ודחוס.
ואז גם יורדים שבבים (ולהפתעה- אפילו ארוכים ועדינים יותר)
יש טכניקה נוספת של שברור לחץ, שבה לוחצים על מקום בצור ומורידים בבת אחת למטה- ואז ניתז נתז.
זה מיועד בשלב מתקדם יותר לעיתים אם רוצים ליצור כלים מסוג מסויים.
יש חשיבות לסוג הצור (יש איכויות שונות ויש מרקמים שונים, ) ויש גם טכניקה מתקדמת של הכנת הצור- שבה ממש כמו הרפיה בפלדה- מחממים את הצור לרמת חום גבוהה ומקררים לאט לאט ואז הצור הופך לקל יותר לעיבוד ולאחיד .
הכל כאן כמובן -מאוד כללי ופשטני ,
אני "מתבחבש" בעסק כאוטו דידיקט-, לא הייתי בסדנה או בקורס כל שהוא , וכן יצרתי לי לבד את הכלים שבהם אני משברר, ולצערי לא משקיע בעניין מספיק זמן ,מידי פעם מיצר, פה ושם דברים לעיתים מוצלחים יותר ולעיתים פחות,
למה? כי הנושא מווווורכב מאאאאוד,
ולא כל מכה שאתה מכה פוגעת בדיוק היכן שכיוונת, צריך לעיתים להכין ע"י שיוף אזור למכה הבאה (ולא תמיד יש לי את הסבלנות לכך )-: )
וגם אם מכים ומכינים- תלוי בחסדי הצור ובמרקמו (סדקים נימיים , חומרים זרים בתוכו וכוו') יכול להיות מצב שכמעט לקראת הסוף, או בשאיפה לעיצוב אסטתי יותר- מכה לא מוצלחת - פתאום הכלי נשבר. (קורה לא מעט....)
וגם- הנתזים שעפים חדים יותר מכל מה שאתם מכירים (לא מגזים) כך שצריך להזהר , ולהחזיק ביד ולמגן בכלל עם יריעות עור.
יש הרבה נתזים ושברים חדים ביותר שחייבים לאסוף אחרת הרצפה- קטלנית יותר מכל שדה מוקשים- ואם עובדים בשטח - אז ממש לא כדאי שאח"כ מישהוא יסתובב שם !!!.
ומכות יבשות על: היד- אצבע- ירך וכו' אמרתי?? (בכדי להבין- לא כל מכה פוגעת בדיוק היכן שכיוונת )
למרות זאת כל כלי שלם וטוב- הנאה צרופה.
והמצחיק
בכל תיק תרמיל יש לי אבן יד . כולל בטיסות שטסתי (והרבה)
כלי השרדות מעולה - ובאף שדה תעופה אף אחד לא שאל העיר או גילה בזה עניין.
חותך מנסר וקוטע בקלות גם מיתרי מצנח, ומאפשר הצתת אש גם עם פרוצריום (החומר סטייל חב' לייט מיי פייר , שרבים קוראים לו בטעות מגנזיום)
וואפשר גם עם פיסות פלדה קשות - כמו שהציתו פעם (פלינט אנד סטיל)
בקיצור מולטי-סטון-טול.
קאאפפיש?
בקיצור- אשתי טוענת שאני הולך אחורה בזמן במקום להתקדם
ואני לצערי חושב שלא הלכתי מספיק רחוק...
)}
