(גילוי נאות- אני חבר בעמותת אנק"ה -אספני נשק קר היסוטרי ואתני שנים רבות והיום גם משמש כיו"ר ועד העמותה .)
מעשה - טרי ביותר- שהיה כך היה:
נסעתי עם אשתי לטיול עצמאי בסין. לאזור צפון מזרח מחוז יונאן- אזור הגובל בטיבט, באזור כפרים ועיירות של שבטים טיבטים .
מאחר והייתי כבר מספר פעמים במדינה ענקית זו , אני מתורגל למדי, וגם בכל הפעמים הקודמות חזרתי לארץ עם סכינים ושאר מיני כלים חדים,-כמו משאר העולם, שכמובן תמיד היו במזודה ונכנסו לבטן המטוס.
באזור שהייתי - בעירות/ערים , יצרנים רבים של סכינים/חרבות טיבטיות, בגדלים ובאיכויות שונות, ויש כאלה שהם עם מוניטין והסטוריה רבות שנים.(רואים זאת מהתעודות והתמונות התלויות בחנויות התצוגה.)|
באחת המקומות החלפתי עם מוכר בחנות ,ונתתי לו מספר שיני כריש (כן..) שהבאתי מהארץ לטובת העניין, וקבלתי ממנו סכין טיבטית נאה למדי עם ידית מקרן- (פריט לא תירותי).
זו הסכין, עם המוכר.
במקום אחר - בטרק בגובה רב מאוד ,באזור של נוודים טיבטיים, שחיים 7 חודשים בשנה- בעמקים גבוהים מאוד בגובה של של מעל 3800 מטר, נכנסו עם המדריך שליוה אותנו למנוחה לבקתת עץ של נווד זקן ומקומי, ואחרי שראיתי מחטב "מרתק" וישן שששימש אותו ככלי לביקוע עצים למדורה , בקשתי מהמדריך (שידע קודם על השריטה שלי- כולל תמונות של האוסף שאני לוקח איתי למקומות אלו) , שישאל את הזקן הטיבטי אם הוא מוכן למכור את המחטב/סכין. וכשהסביר לטיבטי כמה אני מציע- ההוא הסכים מייד,(כנראה בשמחה רבה מאוד- שלמעשה גם היתה מנת חלקי..)
כמו תמיד- צילמתי את הזקן הטיבטי שקוראים לו טי-שי עם המחטב שהיה שלו קודם, לצורכי תעוד והסטוריה.
(אגב הוא מאוד דומה לוודס'מן פאל האמריקאי ממלחה"ע השניה- כמו שנאמר- גרייט מיינד טינק אלייק..)
וכך שמח וטוב לב המשכנו בטיול באזור.
מהעירה המשכנו בטיסה - לעיר אחרת .וכאן אני מגיע לכותרת.
בדלפק הצק אין, מוסרים את המזוודות, והם ממש אחרי הבחורה בדלפק, עוברות שיקוף במתקן ביטחוני.
המזודה שלי שעברה- הדליקה נורה אדומה- עם ציפצוף אזהרה.
הבודק, קורא לי מבקש שאפתח את המזוודה- אני מתורגל- מוציא את הסכינים, שולף תמונות של האוסף ותעודת חבר באנק"ה,.
ההוא מציץ, אומר רגע- וקורא לקצין משטרה בכיר למדי.
מגיע הקצין -בחור עם 3 כוכבים על הכתף, קלסר עבה, רואה את הסכינים .(+ סוויטול שתמיד איתי במזודה במקרה זה, + כ-4 אולרי ויקטורינוקס להחלפה שאיתי במזוודה,, ו+ אולר OHT -ואן הנד טרקר של ויקטורינוקס שגם איתי תמיד ככלי עבודה/סכין לעת מצוא.
ומראה לי בשפת הידים והתמונות, שאסור להעביר את הסכינים, ובעיקר את 2 הפריטים שרכשתי, כי אסור להוציא דברים טיבטיים מהמקום ומסין. (בעבר הוצאתי ולקחתי, גם דברים טיבטים וגם אחרים, ואף אחד לא אמר לי כלום..)
ניסתי להסביר ולשכנע ,באמצעות הבחורה שבדלפק הצק אין שדיברה קצת אנגלית- דבר שנדיר מאוד באזור כולו להתחנן ולבקש, ובסוף הצגה חוזרת של התעודה עם הלוגו והתמונה, היא שגרמה לקצין להעתר, להשאיר את המחטב האולרים , ולהחרים "רק" את הסכין הטיבטית שהיתה עם חוד, ומכין פיגיון, למרות שהלבה היתה חדה רק בצד אחד.
שמחתי מאוד מאוד, כי הפריט המעניין יותר והחשוב הרבה יותר מבחינתי היה המחטב, , כי סכינים טיבטית מהסוג שהוא לקח- יש לי אמנם לא בגודל הזה, אך זה היה פחות חשוב.
ודי הייתי מוטרד כי היתה לי עוד טיסה מהאזור-לצורך יציאה מסין.
ואכן הבעיה חזרה על עצמה- בטיסה נוספת מהעיר קונמינג- חזרה לבנגקוק בדרך לארץ,
גם כאן - שיקוף, סירנה, קריאה לחדר צדדי פתיחת המזוודות, אך כאן התעודה עשתה זאת "בגדול" ומהר. בודקת קראה לאיש בטחון בכיר, ואיש הבטחון שכשראה את התעודה , חייך , הסביר לה שזה בסדר.
ואני חייכתי בטירוף, ונשמתי לרווחה.
חד משמעית-בלי התעודה, הייתי חוזר עם "כלום" , אני מניח, שאם רק אולרים היו במזוודה- הם לא היו פותחים אותה- או עולים על העניין-אך כלים גדולים- ומברזל- גורמים להתרעה, כי ניסתי לטשטש את צורת המחטב ע"י הנחת דברי מתכת לידיו ועליו, וכן - הוא ממילא לא מופיע בצללית ובצורה ש לסכין- מובהקת - חדה מחודדת א מאיימת..
אגב - ידית המחטב שעשויה מהמשך הלהב שופצרה קצת, הורדתי את כיסוי הידית שהיה מסחבות מזוהמות ברמה שלא ידעתי-, ועם ניילונים מחרידים- ואני מאוד לא איסטניסט...
המראה האורגינלי:
כך היא נראתה אחרי הסרת הניילונים והסמרטוט המזוהם.
חלודה קצת, בתמונה גם סכין נוספת -השמאלית/ העליונה- שקניתי בהמשך בשוק בבנגקוק שבתאילנד- סכין אופיינית לצפון תאילנד לשבט הקארן.
וכשהגעתי הביתה קצת ניקוי שימון בשמן סיליקון, שיפצור ידית המחטב עם רצועת עור דקיקה, שיהיה אוטנטי ,נוח , חזק ולא מחליק.
לסיכום.
אם לא היתה לי את התעודה של א.נ.ק.ה , הייתי חוזר ללא סכינים מסין.
ריבוי התמונות- מאחר ולא ידעתי איזה גודל יכנס במלואו- עמכם הסליחה
, שני הכלים נראים מצויין אחרי עבודת השיפוץ שלך. 
