מה בנוגע למחיר?

נחמד מאוד! ושאר העבודות שהעלית לכאן גם כן לא נופלות מזו.
ויש לי שאלה בהקשר- באיזה אופן אתה נותן את הגימור הסופי לעץ, והיכן ניתן לקנות בארץ וקס טוב למטרה הזו?

השחמת סירי ברזל:
1- לשטוף היטב את הסיר.
2- למשוח בשכבה לא עבה של שמן (כל שמן צמחי).
3- להכניס לכשעה לתנור בטמ"פ של 150 מעלות.

זו השחמה בתנאים ביתיים אבל התוצאות לא נופלות מאלו של מקבילתה התעשייתית, במיוחד עם עוברים על התהליך פעמים אחדות. למדתי את זה מחברים שמשחימים בדרך הזו את הפויקה- עובד נפלא!

גילדת האמנים-יצרני-הנשק. רובם מאזור טולה שנמצא תחת מוסקבה.

http://www.rusartknife.urbannet.ru/gallery.html

לפי מה שזכור לי המינואים היו הסוחרים העיקריים בבדיל בתקופה הברונזה של תרבות הים התיכון. את סוף תקופת הברונזה באזורנו מייחסים בין השאר לגוויעת התרבות המינואית. מאיפה ייבאו אותה- אני לא זוכר. מעניין גם ש"תקופת הברונזה" היא למעשה מונח מאוד לא אובייקטיבי, משום שתרבויות שונות החלו להשתמש בברונזה בעתות שונות, בעוד כי תרבויות אחרות, כמו בצפון רוסיה, או יפן, פשוט דילגו הישר מתקופת האבן לתקופת הברזל, ללא כל שימוש בברונזה.
ועוד משהו- סיפרו לי לא מזמן על הסיבה בגללה לסכינים הסקנדינביות יש באופן מסורתי יחס לא שיוויוני בין הידית ללהב (להב קטן-ידית גדולה). בתקופת הברזל של האזור הברזל היה יקר ונדיר מאוד, אבל גם איכותי מאוד, משום שהוא הופק ממשקעי אדמת ביצות עשירה בברזל. אדמת הביצות יובשה ועובדה בחום עד להתכת הברזל. כמות הברזל שהופקה בתהליך הזה היתה קטנה מאוד יחסית לכמות אדמת הביצות ממנה הופקה, אבל, במהלך התהליך הברזל קיבל אחוז גבוה מאוד של פחמן, בגלל כל השיירים האורגניים באדמת הביצות.
מישהו יוכל לאמת בשבילי את המידע?

אני מעוניין מאוד, אבל אשמח "להרגיש" אותן קודם, או לפחות לקבל תמונה מעט יותר מפורטת.
במקרה קניה, איך היא תתבצע?

לפי מה שידוע לי תחום הציד בארץ הוא מפותח ממה שניתן לצפות.
הציד הוא בעיקר של חזירי בר ומיני עופות. אני גר בחדרה ואני יודע שלא מעט ציד נעשה באזור אף כי לי עוד לא היתה הזדמנות ליטול בו חלק. ישנם הרבה ציידי חזירי-בר באזור גן שמואל/פרדס חנה/ זכרון יעקב. בטיולים בפרדסים כאן בחדרה עצמה אני גם נתקל בלא מעט חוגלות. לחזירי הבר אין טורפים טבעיים לכן הם ישנם במספרים גדולים. בעיקר בסתיו ובחורף בעונת הפטריות ניתן לראות באזור זכרון יעקב חלקות אדמה שלמות שנחפרו על ידיהם. הבעיה היחידה, אבל המשמעותית, היא בעניין הרישיון- שעולה לא מעט כסף, וכרוך בתהליכים בירוקרטיים והרבה מבחנים וקורסים למיניהם שצריך לעבור.

אל לך לזלזל בדירק ברווז, מתחת למראה הגרסא המודרנית המיופיפת שלו קיים עבר בתור נשק שלא נופל מאחרים בתחום הפרקטי.
הדירק התפתח מפגיון הBALLLOCK של ימי הביניים במהלך המאה ה16 כנשק דקירה. הסקוטים השתמשו בו בתור נשק משני לחרב כאשר הדירק הוחזק ביד בה נישא המגן והחלק התחתון של הלהב הזדקר מתחתיו- סגנון לחימה ברוטאלי שהכריע בלא מעט קרבות במהלך המאבק של הסקוטים באנגלים. לאחר תבוסת הסקוטים הדירק במהלך השנים החל להתקצר, ולהב הדקירה העבה שלו הפך לדק יותר ורחב יותר, כמו כן לסכין המשנית הקטנה לשימוש כללי שצורפה אליו בדרך כלל נוסף מזלג. הדירק הפך מנשק לסכין לשימוש כללי, עד, למעשה, לתחילת המאה ה-19 בה הוא קיבל אופי סמלי של כלי מסורתי, והחל להתפס בתור תכשיט גברי סימבולי כפי שהוא מוכר לנו כיום.

דבר אחד הפתיע אותי: מה לדעתכם יכול להביא לקושי להתפרנס ממקצוע נדיר ומכובד כמו זה?