rgrifat כתב:שלום חברה.
לצערי נשבר לי הקוקרי קונדור. למרבה ההפתעה הוא נשבר בבאטונינג קל שעשיתי בתוך הבית ליד הכמין. תראו בעצמכם:



אם התמונות לא עובדות ניתן ללחוץ עליהן.
1. עומר האם יש אחריות? יש עדויות באינטרנט שזה קרה גם לאחרים.
2. אם אי אפשר להחליף, האם יש המלצות לתיקון? חשבתי על הרכבת הידית על שארית הלהב.
בתודה
ראמי

יש אחריות ראמי
תביא ונחליף לך באחר
לנו לא קרה עד היום!
אשלח ליצרן שיראה מה הסיבה.....

תודה עומר. בהזדמנות אקפוץ לחנות.
תיקנתי את ההרשאה לתמונות כך שניתן לראות עכשיו.
ראמי

ראמי, צלם לי בבקשה את פני שטח השבר. בתאורה טובה וכמה שיותר מוגדל.
אני מעוניין לראות את מצב הגרעון של הפלדה.

ועכשיו ברצינות, כמה זמן השתמשת בה? באיזו אינטנסיביות? מעבר לבאטונינג, היא עברה איזשהי התעללות קשה יותר (סטייל כל מבקעי הבלוקים ביוטיוב)?

//..היי ראמי!
בהוספה לדבריו של עמר,במהלך שלוש וחצי השנים
שהחנות קיימת,זו פעם ראשונה ומקרה ראשון של שבר מהסוג הזה בקונדור.
ראשית,תגיע ונחליפה באחרת,מעבר לאמור נשלח לבד ' באל סלוואדור.

נראה כמו טעות קלאסית בטיפול התרמי. קורה (אבל לא צריך לעזוב את המפעל).

ראמי הייתי ממליץ לך אם כבר קוקרי של קונדור אז לך על HEAVY DUTY KUKRI KNIFE של קונדור

http://www.condortk.com/productos-detal ... =28&cat=12

big_k כתב:ראמי הייתי ממליץ לך אם כבר קוקרי של קונדור אז לך על HEAVY DUTY KUKRI KNIFE של קונדור

http://www.condortk.com/productos-detal ... =28&cat=12

תודה על ההמלצה. באמת נראית מפלצת. אחרי ניסיון עדיף לי גרזן בגודל קטן.

Melkor כתב:

ועכשיו ברצינות, כמה זמן השתמשת בה? באיזו אינטנסיביות? מעבר לבאטונינג, היא עברה איזשהי התעללות קשה יותר (סטייל כל מבקעי הבלוקים ביוטיוב)?

benshi1969 כתב://..היי ראמי!
בהוספה לדבריו של עמר,במהלך שלוש וחצי השנים
שהחנות קיימת,זו פעם ראשונה ומקרה ראשון של שבר מהסוג הזה בקונדור.
ראשית,תגיע ונחליפה באחרת,מעבר לאמור נשלח לבד ' באל סלוואדור.

חברים, הקוקרי אצלי כבר שנתיים בערך ועברה שימוש קל שמסתכם בהורדת ענפים בקוטר של עד 3 סמ ושבירת עצמות גדי צעיר או שניים. זו הפעם הראשונה שאני עושה אתה באטונינג וזה היה ענף בקוטר 10 סמ ובתוך הבית. מוזר שהקוקרי נשבר ליד הידית רק מהויברציה של המכה על הבטן של הלהב. השבר קרה בקו של המגרעת בפלדה ליד הידית שהבנתי שתפקידה לספוג את המכות כדי שלא יעברו ליד האוחזת בידית.
זה קרה בבוקר קר אבל לא מאד קר , היה לדעתי עשר מעלות.
בפורומים ובסרטונים צוינו כמה פעמים שברים דומים באותה מצ'טה.
אצלם באור יום ואשלח.
ראמי

ובכל זאת תמונה מקרוב של חתך השבר עצמו ?

sprite2k כתב:ובכל זאת תמונה מקרוב של חתך השבר עצמו ?

עלא ראסי...

בבקשה:
https://drive.google.com/folderview?id= ... sp=sharing

תמונות מצויינות. חיסום על הפנים
http://www.youtube.com/watch?v=RQDSz66EJlU
מציע לראות את הסרטון הזה כדי להבין איך גרעון של פלדה צריך להראות (או לא להראות)

sprite2k כתב:תמונות מצויינות. חיסום על הפנים
http://www.youtube.com/watch?v=RQDSz66EJlU
מציע לראות את הסרטון הזה כדי להבין איך גרעון של פלדה צריך להראות (או לא להראות)

תודה גיא.
מתכת הקוקרי שלי בקו השבר נראית בדיוק כמו המתכת בסרטון אחרי מחזור אחד של חימום וטבילה בשמן, מגורענת. האם זה אומר שצריך יותר מאחד? האם בפועל עושים יותר מאחד?
ראמי

הפלדה בסרטון בפעם הראשונה מחוסמת בטמפרטורה של חישול. שהיא הרבה יותר מדי גבוהה מטמפרטורת חיסום ולכן הגרעינים גדולים.
מהפעם השניה זה גודל גרעין שהוא סביר לשימוש.

sprite2k כתב:הפלדה בסרטון בפעם הראשונה מחוסמת בטמפרטורה של חישול. שהיא הרבה יותר מדי גבוהה מטמפרטורת חיסום ולכן הגרעינים גדולים.
מהפעם השניה זה גודל גרעין שהוא סביר לשימוש.

ובקשר לכמה פעמים מחסמים. הוכח שבפלדות מסויימות יש שיפור משמעותי בהקטנת גודל הגרעין לאחר שלושה חיסומים. מעבר לשלושה חיסומים התרומה ניהית קטנה יותר.

תודה גיא. רק עכשיו שמתי לב להבדל בין חיסום וחישול. זו שפה חדשה עבורי.
ראמי

שמח שיכולתי לעזור. תמיד שמח לחלוק ידע!

אחלה גבר גיא.
נראה לי הגיוני שאם מחממים לטמפ' גבוהה יותר (חישול במקום חיסום) אז היה אמור להתקבל גרעון עדין יותר, כי הפלדה מתקרבת למצב הנוזלי.
האם יש לך הסבר למה ההפך קורה?
ראמי.

ההתכה של הפלדה זה משהו אחר לגמרי. ופלדה "תשרף" הרבה לפני שהיא תותך.
זאת אומר אתה לא יכול לקחת פלדה לדוגמא O1 להתיך אותך ואז למצק אותה ושתיהיה אותה פלדה. רוב (אם לא כל) הפחמן יישרף ויצא מהסגסוגת.

ו..למה הפסקת באמצע, תמשיך (ברצינות), אז איך מתיכים פלדה?

למה הפסקתי באמצע?
עוד דימוי שעלה לי... פלדה זה כמו עוגה. אתה מכניס מרכיבים מסויימים, שם את זה בתנור בטמפרטורה גבוהה והופ יוצאת עוגה!
אי אפשר להפריד את המרכיבים של העוגה ע"י חימום מחדש בלבד. יש תהליכים מסובכים שאני לא מבין בהם במחזור פלדה ומרכיביה שניתן לפרק סגסוגות של פלדה לגורמים.

אינעל החיבור הזה לאינטרנט, כתבתי פה תשובה מפורטת וכמו שבאתי להעלות נזרקתי החוצה.
תקציר:
עניין גידול הגרעינים ועידון הגרעינים במחזורים של חיסום מבוסס על מעברי פאזות במצב המוצק. זה אומר שכאשר מחממים ומגיעים לטמפ' המעבר לאוסטניט (סביבות 850-900 מעלות, תלוי בהרכב הפלדה) "נובטים" גרעיני האוסטניט בגבולות הגרעינים של הפרליט ומתחילים לגדול על חשבון גרעיני הפרליט. כאשר תהליך זה מסתיים מתחיל תהליך של קניבליזציה ובו גדלים הגדולים על חשבון הקטנים. תהליך זה איטי בסמוך לטמפ' המעבר, ומאיץ ככל שעולים לטמפ' גבוהות יותר. מעל 1100 מעלות תהליך זה מאוד מהיר, ולכן לא רצוי להגיע לטמפ' אלו במהלך העיבוד אלא כאשר אין ברירה (למשל ב- D2, כאשר טמפ' המעבר היא כ- 1050 מעלות). כל מחזור של חיסום כרוך בהפיכת כל האוסטניט חזרה לפאזה אחרת (מרטנזיט או באיניט או פרליט, תלוי בקצב הקירור), ובחימום שוב "נביטת" גרעיני אוסטניט חדשים. תהליך זה יכול להביא להקטנה משמעותית של גודל הגרעינים בתוך 2-3 מחזורים.
לגבי התכת הפלדה- זהו תהליך שכיח ואף רצוי, אולם יש לבצעו באווירה המתאימה- גז מגן מתאים, ואקום או חציצה כלשהי מהחמצן שבאוויר. פטנט נפחים חביב הוא שימוש בזכוכית- מוסיפים מעט שברי זכוכית לכורית לפני ההתכה. הזכוכית מותכת עוד לפני הפלדה וצפה על פני הפלדה המותכת. היא מגינה על הפלדה מאוויר העולם, ומוסרת בשבירה לאחר שהכורית מתקררת.

רעי כתב:אינעל החיבור הזה לאינטרנט, כתבתי פה תשובה מפורטת וכמו שבאתי להעלות נזרקתי החוצה.
תקציר:
עניין גידול הגרעינים ועידון הגרעינים במחזורים של חיסום מבוסס על מעברי פאזות במצב המוצק. זה אומר שכאשר מחממים ומגיעים לטמפ' המעבר לאוסטניט (סביבות 850-900 מעלות, תלוי בהרכב הפלדה) "נובטים" גרעיני האוסטניט בגבולות הגרעינים של הפרליט ומתחילים לגדול על חשבון גרעיני הפרליט. כאשר תהליך זה מסתיים מתחיל תהליך של קניבליזציה ובו גדלים הגדולים על חשבון הקטנים. תהליך זה איטי בסמוך לטמפ' המעבר, ומאיץ ככל שעולים לטמפ' גבוהות יותר. מעל 1100 מעלות תהליך זה מאוד מהיר, ולכן לא רצוי להגיע לטמפ' אלו במהלך העיבוד אלא כאשר אין ברירה (למשל ב- D2, כאשר טמפ' המעבר היא כ- 1050 מעלות). כל מחזור של חיסום כרוך בהפיכת כל האוסטניט חזרה לפאזה אחרת (מרטנזיט או באיניט או פרליט, תלוי בקצב הקירור), ובחימום שוב "נביטת" גרעיני אוסטניט חדשים. תהליך זה יכול להביא להקטנה משמעותית של גודל הגרעינים בתוך 2-3 מחזורים.
לגבי התכת הפלדה- זהו תהליך שכיח ואף רצוי, אולם יש לבצעו באווירה המתאימה- גז מגן מתאים, ואקום או חציצה כלשהי מהחמצן שבאוויר. פטנט נפחים חביב הוא שימוש בזכוכית- מוסיפים מעט שברי זכוכית לכורית לפני ההתכה. הזכוכית מותכת עוד לפני הפלדה וצפה על פני הפלדה המותכת. היא מגינה על הפלדה מאוויר העולם, ומוסרת בשבירה לאחר שהכורית מתקררת.

אלוף! תודה רבה!

רעי כתב:אינעל החיבור הזה לאינטרנט, כתבתי פה תשובה מפורטת וכמו שבאתי להעלות נזרקתי החוצה.
תקציר:
עניין גידול הגרעינים ועידון הגרעינים במחזורים של חיסום מבוסס על מעברי פאזות במצב המוצק. זה אומר שכאשר מחממים ומגיעים לטמפ' המעבר לאוסטניט (סביבות 850-900 מעלות, תלוי בהרכב הפלדה) "נובטים" גרעיני האוסטניט בגבולות הגרעינים של הפרליט ומתחילים לגדול על חשבון גרעיני הפרליט. כאשר תהליך זה מסתיים מתחיל תהליך של קניבליזציה ובו גדלים הגדולים על חשבון הקטנים. תהליך זה איטי בסמוך לטמפ' המעבר, ומאיץ ככל שעולים לטמפ' גבוהות יותר. מעל 1100 מעלות תהליך זה מאוד מהיר, ולכן לא רצוי להגיע לטמפ' אלו במהלך העיבוד אלא כאשר אין ברירה (למשל ב- D2, כאשר טמפ' המעבר היא כ- 1050 מעלות). כל מחזור של חיסום כרוך בהפיכת כל האוסטניט חזרה לפאזה אחרת (מרטנזיט או באיניט או פרליט, תלוי בקצב הקירור), ובחימום שוב "נביטת" גרעיני אוסטניט חדשים. תהליך זה יכול להביא להקטנה משמעותית של גודל הגרעינים בתוך 2-3 מחזורים.
לגבי התכת הפלדה- זהו תהליך שכיח ואף רצוי, אולם יש לבצעו באווירה המתאימה- גז מגן מתאים, ואקום או חציצה כלשהי מהחמצן שבאוויר. פטנט נפחים חביב הוא שימוש בזכוכית- מוסיפים מעט שברי זכוכית לכורית לפני ההתכה. הזכוכית מותכת עוד לפני הפלדה וצפה על פני הפלדה המותכת. היא מגינה על הפלדה מאוויר העולם, ומוסרת בשבירה לאחר שהכורית מתקררת.

גדול! תודה רבה, בדיוק לפני כמה ימים ניסיתי לברר על אוסטניט

sprite2k כתב:ההתכה של הפלדה זה משהו אחר לגמרי. ופלדה "תשרף" הרבה לפני שהיא תותך.
זאת אומר אתה לא יכול לקחת פלדה לדוגמא O1 להתיך אותך ואז למצק אותה ושתיהיה אותה פלדה. רוב (אם לא כל) הפחמן יישרף ויצא מהסגסוגת.

הגיוני. פחמן זה חומר אורגני שעלול להישרף.

רעי כתב:אינעל החיבור הזה לאינטרנט, כתבתי פה תשובה מפורטת וכמו שבאתי להעלות נזרקתי החוצה.
תקציר:
עניין גידול הגרעינים ועידון הגרעינים במחזורים של חיסום מבוסס על מעברי פאזות במצב המוצק. זה אומר שכאשר מחממים ומגיעים לטמפ' המעבר לאוסטניט (סביבות 850-900 מעלות, תלוי בהרכב הפלדה) "נובטים" גרעיני האוסטניט בגבולות הגרעינים של הפרליט ומתחילים לגדול על חשבון גרעיני הפרליט. כאשר תהליך זה מסתיים מתחיל תהליך של קניבליזציה ובו גדלים הגדולים על חשבון הקטנים. תהליך זה איטי בסמוך לטמפ' המעבר, ומאיץ ככל שעולים לטמפ' גבוהות יותר. מעל 1100 מעלות תהליך זה מאוד מהיר, ולכן לא רצוי להגיע לטמפ' אלו במהלך העיבוד אלא כאשר אין ברירה (למשל ב- D2, כאשר טמפ' המעבר היא כ- 1050 מעלות). כל מחזור של חיסום כרוך בהפיכת כל האוסטניט חזרה לפאזה אחרת (מרטנזיט או באיניט או פרליט, תלוי בקצב הקירור), ובחימום שוב "נביטת" גרעיני אוסטניט חדשים. תהליך זה יכול להביא להקטנה משמעותית של גודל הגרעינים בתוך 2-3 מחזורים.
לגבי התכת הפלדה- זהו תהליך שכיח ואף רצוי, אולם יש לבצעו באווירה המתאימה- גז מגן מתאים, ואקום או חציצה כלשהי מהחמצן שבאוויר. פטנט נפחים חביב הוא שימוש בזכוכית- מוסיפים מעט שברי זכוכית לכורית לפני ההתכה. הזכוכית מותכת עוד לפני הפלדה וצפה על פני הפלדה המותכת. היא מגינה על הפלדה מאוויר העולם, ומוסרת בשבירה לאחר שהכורית מתקררת.

ובעברית?
סתם...
אז אם מיישמים את התאוריה בפרקטיקה, מה קרה לקוקרי שלי? ואיך נסביר את ההבדלים בגרעון בסרטון שהעלה גיא?
בתודה
ראמי

ראמי- אני אגיד את זה בצורה הכי עדינה ופשוטה שאני יכול:
לא כל דבר הוא פשוט, וההגיון הוא לא מכונת אמת. הבנת התהליכים של מעברי פאזות והשפעותיהם על המבנה והתכונות של הפלדה זה עניין די מורכב. אני אישית מתעניין ובוחש בזה מגיל 10, ביליתי 5 שנים בטכניון, קראתי לא מעט ספרים ומאמרים ועדיין אני לומד כל הזמן דברים חדשים המשנים את ההבנה שלי בנושא. את ענין עידון הגרעינים במחזורי חיסום הבנתי ממש רק אחרי קריאת ספרו של VERHOVEN, פרופסור אמריקאי שהוא גם סכינאי רציני, וזה קרה לפני כשנתיים.
הפחמן בפלדה איננו חומר אורגני, וגם חומרים שאינם אורגניים יכולים "להישרף" (מהי המשמעות של שריפה?). עוגה אינה אנלוגיה מוצלחת לפלדה.
מה שקרה לקוקרי שלך, אם אני מבין נכון את התמונות, זו התפתחות מהירה של סדק מהמגרעת הקטנה שמתחת ללהב ועד גב הסכין.
הגורם העיקרי להיווצרות הסדק הוא שילוב של סדק ראשוני המעניק הזדמנות (וזה מגיע מגימור לא מלוטש של המגרעת- אפילו שריטה קטנה מספיקה, ראה מקרה בואינג של אל-על שאיבד מנוע מעל שדה התעופה סחיפהול בהולנד), וממץ פתאומי. זה יכול לקרות גם אם הטיפול התרמי היה מושלם. בפני השבר נראה מבנה הגרעינים הגס, המעיד על טיפול תרמי לא מאוד קפדני. המשמעות של זה היא שבמידה והטיפול התרמי היה טוב יותר אותו הכשל היה מתרחש במאמץ גבוה יותר. אולי במאמץ גבוה מזה שאתה יכול להפעיל ביד, ואולי לא.

הלקוח זוכה בגין המחטב
הצילומים הועברו ליצרן לבחינה
אכן כנראה פריט פגום, טוב שמתוך מאות פריטים רק אחד פגום.

omery כתב:הלקוח זוכה בגין המחטב
הצילומים הועברו ליצרן לבחינה
אכן כנראה פריט פגום, טוב שמתוך מאות פריטים רק אחד פגום.

אי אפשר לדעת האמת...
רוב האנשים לא משתמשים בסכינים שלהם בצורה רצינית כל כך...
כנראה שראמי לקח אותה לקצה גבול היכולת שלה.
צריך פשוט לקחת כמה להבים כדוגמא ולנסות אותם בעיקרון.

אפשר לדעת, כי אנחנו במגע עם האנשים.
מעבר אלינו הסכין נמכרת גם בחו"ל וגם מהיצרן מקבלים מידע.
אנחנו אגב גם בוחנים בעצמינו וגם עם גיא סרוסי, תמיד שמחים לבדוק בשטח.
אם זה מעניין אותך דבר איתי בפרטי.

טוב לשמוע. לפי דעתי זה המובן החשוב ביותר כשמתעסקים עם סכינים. לבדוק לבדוק לבדוק.

שלום חברים.
רציתי לעדכן בסוף הטוב.
קודם כל ברצוני להבהיר שאני לא אשם בשבר הקוקרי כי השימוש בה היה ממש קל. עד השבר הייתי מבסוט ממנה לגמרי.
ביקרתי את עומר ואלי בחנות וקיבלתי החזר כספי על הקוקרי. כמובן שלא לקחתי את הכסף אלא הוספתי לאוסף שלי עוד פרטים, כולל גרזן ואבן ארקנסו. פגשתי שם את איליה שהשחיז לי את המורה פלדת פחמן שעשיתי לה חוד קונבקס. כרגיל קיבלתי הנחה ומתנות.
חוית הקניה הייתה מצוינת. אמשיך לקנות מהחנות.