לאיזה מטרה אתה מחפש את הצור?

אני אחדד את הענין. אם זה למטרת הצתה כמעט בכל נחל תמצא חתיחות באיכות טובה (חומר כהה עד עפור ללא מזהמים) שיוציא ניצוצות באיכות הולמת להדלקת אש. אבל, אם המטרה ליצור אבן השחזה זה כבר סיפור אחר. רוב החומר המתאים למטרה זו אינו ניראה במבט ראשון כמו צור. הוא נמצא בדרך כלל גם בוואדיות וניראה כמו "עניינים" גדולות (בערך בגודל של ביצת יען או אפילו גדול מזה) בצבע בהיר. הצבע הוא למעשה ציפוי גירני שנמצא שם כתוצאה מהתגלגלות של מיליוני שנים בתחתית הוואדי. את אלה צריך לבקע על מנת ליראות אם הצור שבפנים אחיד או מכיל שכבות שאינן צורניות. השאיפה היא כמובן לחומר כמה שיותר אחיד. כאשר תתחיל לבקע תראה כבר לבד מה מוצא חן בעיניך - ומשם הדרך למסור האבן קצרה מאד. כך בחשבון שדרושות מספר שעות לחיתוך של אבן צור וככל הניראה המנסר יאלץ להיפרד מלהב המסור שלו בסוף התהליך (תשאל, אולי הוא יתן לך אותו - זה חומר נהדר להכנת להבים). ורוב מנסרות האבן לא ממש קופצות מאושר כשמביאים להן חומר כזה לניסור - והמחיר כמובן בהתאם. מקווה שעזרתי למרות שלא סיפקתי לך קואורדינטות מדויקות למרבץ הצור הקרוב לביתך.

היי,

צור מוצאים בארץ בשלוש צורות עיקריות:
1. הביצים של TC נקראות בשפה המקצועית בולבוסי צור או עדשות צור. מקורן ככל הנראה במושבות של אצות צורניות על קרקע הים הגירנית, או איזו הרפתקה גיאו-כימית שקשורה לחומציות (לא נלאה את הפורום הנכבד...) הצור נמצא בתוך שכבות גיר או קירטון (נפוץ בסלעים מגיל איאוקן למשל). במחשופי סלע קירטון במורדות המערבים של חיפה אפשר למצוא יופי של צור, חלקו ממש בלוחות שטוחים בעובי כמה ס"מ.
2. שכבות בעובי עשרות ס"מ עד מטרים. שכבה המעידה כנראה על פריחה של יצורים בעלי שלד צורני. הצור הוא הקווים הכהים שרואים על ראשי ההרים השטוחים ליד מכתש רמון, ומעל חלק מנחלי מדבר יהודה- מוכר כ"צור משאש" מגיל סנון. הצור מסיבי ועבה, ובמקרים רבים סדוק ולא חלק או אחיד במרקמו. לא חושב שיש מחשופים של צור כזה בצפון, אבדוק כשאחזור הביתה.
3. "צור יבוא"- חלוקי צור בעלי מרקם מפוספס. נמצאים בערוצי נחלים בנגב. כשמו כן הוא- מקורו אינו בשכבה הקיימת בתחומי ארצנו, אלא בשכבות שבלו בעבר הירדן המזרחי.

משלושת המקורות, נראה לי שהראשון הוא הרלוונטי ביותר כמקור לצור אחיד בצפון הארץ. אם תיתן מיקום מדויק אוכל אולי לחשוב על מקום קרוב בו תוכל לחפש.

האמת היא למטרת הצתה אבל תודה על הטיפ לגבי ההשחזה בכל מקרה

מדבריו של TC אני מבין שצור נחשב לאבן קשה מאוד,
אם ככה היא טובה להשחזה עדינה?
אם כן אני אשמח לדעת כמה עדינה ואם לא אני אשמח לתיקון

רעי כרגיל, ההסברים שלך הם פשוט עונג! אני מודה ומתוודא שהידע שלי בכל הנושא של גיאולוגיה מעשית לוקה בחסר.

בנוסף, ביססת כאן עובדה חשובה מאד - הביצים שלי הם בולבוסי צור!

אגב אתה מכיר את שדות הבולבוסים באיזור הצין? זה אותו טיפוס לדעתי אבל המקום שמורת טבע - לא העזתי לקחת....



יש לי אבן צור מקומית שבה אני משתמש להשחזה עדינה. אני שם אותה איפה שהו בסביבות ה 10,000 - 12,000 גריט - אבל זה ניחוש לא עובדה בדוקה.

אני גר ליד מעלות אבל נראה לי שאקח לי יום שבת לטייל בכרמל אולי עוד אמצא באיזור שם פחות או יותר היכן שציינת רעי.

מחשופי צור יש לך גם במירון - קרוב לבית. סע על הכביש הראשי ממעלות לכיוון ג'יש, למשל וחפש בצד הדרך במקומות שעבודות הסלילה "כיסחו" את ההר, תראה קוים כהים בסלעי הגיר - זהו צור. עשו לך כבר את העבודה הראשונית של חשיפתם וניתן בקלות להוציא קצת.

אחלה , תודה על המיקום

TC- שדות הבולבוסים בצין וגם ליד פתח המכתש הקטן מוכרים לי היטב, והם בהחלט מרשימים. אגב- רבים מן הבולבוסיםהגדולים (חלקן מגיעים לקוטר של מטר ולמשקל של טונה וחצי או שתיים) אינם מכילים צור. אגדת מדריכים\גיאולוגים מספרת שבלבם של חלק מן הבולבוסים נמצא מאובן של דג קדמון. לא שברתי כדי לבדוק.
הנגב מלא צור משלושת הסוגים, כולל עדשות צור יפות מאוד כמעט ללא קליפה (זכורות לי היטב מהטיול הרגלי משער בסיס סיירים אל הבונקר לשמירות- הייתי אוסף עדשות יפות ויש לי כמה בבית עוד מאז). אזור רמת המדבר במדבר יהודה עשיר גם הוא.
כמעט בכל ערוצי הנחלים בגליל אפשר למצוא חלוקי צור או שברי צור. המחשוף שצוין בנחל דישון עליון (ממש מתחת ומאחורי קיבוץ ברעם) איננו היחיד. ליד קיבוץ ילדותי, יפתח, יש לא מעט צור בשדות ובערוצים- צור שמקורו בשכבות גיר מגיל קרטיקון עליון. הצור הזה חום חלק שוקולדי, והוא אחיד במיוחד. העדשות קטנות למדי. אם מחפשים טוב במטעים ובכרמים של בקעת קדש אפשר גם למצוא נתזי צור מעובדים- כנראה בידי האדם הקדמון.
לגבי שימוש בצור כאבן השחזה- בניגוד לאבנים שמשחררות חלקיקים קטנים ויוצרות בוצה slurry, הצור הוא פשוט גוש של קווארץ מזוהם. אני לא חושב שהוא "חותך" יותר מדי חזק את הפלדה.פס מלוטש של כל אבן קשה (גרניט למשל) יוכל לעשות עבודה דומה. להשיג אצל סתת המצבות הקרוב למקום מגוריכם.

רעי
איך בעצם התפתח העניין שלך באבנים לפי מיקומים סוגים וצבעים?גם אני גדלתי במקום שהיו בו שדות ומטעים,ואח"כ טיילתי בארץ,ושירתתי בצבא ,ובנחל צין אפילו עשיתי ניווט בדד בקורס קצינים.זוכר שהיו אבנים.זוכר שהפריעו ללכת אבל לא הרבה יותר מזה.
אז נכון שב-15 השנים האחרונות אימצתי את הכלל (של גיל חובב נדמה לי) שאני לא מטייל במקומות שאין כספומט ואספרסו בר,אבל בכל זאת היו שלושים וכמה שנים ראשונות!
פשוט סקרנה אותי השליטה הזו שלך.אני מניח שזה לא חטטני מדי?

טוב- אני יש לי בעיה.
יש כמה דברים (יותר מדי, כנראה) שמעניינים אותי.
בתור ילד אהבתי חיות, אז קראתי ספרים על חיות, יצאתי לצפות בחיות, ראיתי תכניות בטלויזיה על חיות ושאלתי אנשים שמבינים בחיות כל מיני שאלות. יצא שאני יודע כמה דברים על חיות.
בתור ילד אהבתי סכינים. קיבלתי סכינים, קניתי סכינים, גנבתי סכינים, התערבתי על סכינים. השחזתי סכינים, הטלתי סכינים, אפילו בניתי כמה סכינים. זה כל כך עניין אותי שהלכתי ללמוד הנדסת חומרים בטכניון. יצא שאני יודע כמה דברים על סכינים.
אבנים הקסימו אותי תמיד. הן באות במגוון צורות, גדלים, צבעים ומרקמים. בילדותי כל מה שהייתי צריך זה לצאת לטייל, להתכופף ולהרים את אלו שעניינו אותי.
עם השנים זה הפך לעניין בגיאולוגיה, וכשעבדתי לפני הצבא במרכז לחקר מערות למדתי לא מעט גיאולוגיה בכוחות עצמי. את הידע התיאורטי השלמתי בהרבה טיולים ברגל ברחבי הארץ, כולל בניווטים בצבא.
זה המצב.

לי קרה דבר מעניין מאוד....

גם אני מאוד אוהב טיולים ויש לי כבר אבן אש ואת כל הציוד הדרוש(רציני).

חיפשתי לעצמי אבן צור במשך שנה בשביל לנות להדליק איתה אש.

יום אחד הלכתי לי לייד איצטדיון קריית אליעזר (אני גר 10 דקות הליכה משם).

וראיתי באזור ה100 אבנים שהדדירים קינו לקישוט הגינה.

לקחתי לי כמובן ועכשיו אני בעלם הגאה של שלוש אסני צור.

תראו את כול המוצרים סלע צור