מאז ומתמיד אהבתי חרבות יפניות
ופעם היו לי כמה קטאנות באוסף,
כולן היו צבאיות וכולן יפות אך אחת היתה בולטת,
ממש יפהפיה,עם טמפר ליין מושלם
במצב מעולה ועור טריגון לבן ובוהק,"יהלום אמיתי"!
מצאתי אותה במכירה פומבית של ואלאס אנד וואלס
באנגליה ולמזלי לא היו אספני חרבות יפניות באותו יום,
זכיתי בה במחיר זול יחסית לשוויה האמיתי , אל החרב
צורף מסמך דהוי שהיה מודבק על פיסת עץ ובו פרטי
החרב והקצין שאליו היתה שייכת ופרטים נוספים.
במשך הזמן עלה במחשבתי הרעיון להחזיר את החרב לבעליה
ולמרות שהרעיון נשמע קצת הזוי החלטתי ללכת עליו למרות הכל.
המשימה אינה קלה או פשוטה,בשלב ראשון פניתי לנספח השגרירות
היפנית בבית אסיה בת'א עם צילומי החרב הטאנג ועם המסמך המקורי.
אכזבה ראשונה-בגלל שמדובר ב"נשק" לא היו מוכנים בשגרירות לטפל
בנושא בכלל וסרבו אפילו לתרגם את הכתוב ואף הסבירו לי כי בגלל החוק
היפני,במידה והייתי מגיע עם החרב הם היו מוכרחים להחרים אותה כי
השגרירות נחשבת לאדמת יפן,המידע היחידי שקיבלתי הוא שמו של פרופסור
להיסטוריה שאולי יכול יהיה לעזור בנושא.
לאחר חיפוש באוניברסיטה העברית מצאתי את הפרופסור שלא הבין כלום
בנושאי נשק הוא הסכים לקחת את החרב והמסמך ליפן בביקורו הקרוב ולברר שם.
סירבתי בנימוס,אך בחוג להסטוריה מצאתי סטודנטית שהיה לה חבר יפני ויחד
רתמנו אותו למשימה,היפנים כידוע אינם יכולים לסרב ובמיוחד לא לבקשה שכזאת!
התברר שהחרב נלקחה שלל מבורמה,מקצין שגר באוסקה אך אוסקה הינה עיר ענקית
ושם משפחתו של הקצין היה מאד נפוץ (כמו כהן בישראל) החבר היפני ניסה לעזור
דרך האינטרנט אבל היו המון בעיות,ראשית ביפן מי שמטפל בפרטי האזרחים היא
דווקא המשטרה,היינו צריכים למצוא מישהו זקן מספיק שידע איך השיטה עבדה
לפני 40 שנה ושיבין קצת בנשק יפני,התחילו לסרוק את שמות תושבי אוסקה בעלי אותו
שם משפחה שהיו קצינים ונלקחו בשבי בבורמה, קיויתי למצוא אותו או את יורשיו ולהעביר
להם את החרב ללא תמורה,פשוט כמעשה אנושי למרות שיפן היתה חלק ממדינות הציר
במלחמת העולם ובת בריתה של גרמניה.
הטלויזיה היפנית שמעה על הסיפור ושלחה צוות צילום לסקר את המבצע הם באו אלי הביתה
ראינו וצילמו אותי ואת האוסף ואת מאמצי החיפוש.
חבר טוב (שי עמישר) סיפר לי שישנו תהליך של שיחזור אותיות מחוקות ע"י תאורה
אולטרה סגולה ובמשטרה ישנה מעבדה המתמחה בכך,לשי היו קשרים במעבדה והוא
ארגן לי ביקור במטה הארצי בי-ם עם החבר היפני לברור החלקים המחוקים במסמך.
וכאן היתה האכזבה הגדולה,התברר כי שם האמן אינו השם שרשום על הטאנג ומדובר
במסמך של חרב אחרת הפרויקט הופסק,הצילומים נגנזו,החבר היפני קיבל במתנה את המסמך
ועם השנים החרב נמכרה לחבר העמותה עובד כהן - ארזי.