מונחי יסוד בסכינים
אתר סכינים למבינים
כל הזכויות שמורות ®
בבחירת האולר הטוב ביותר, עליך להקדיש תשומת לב מיוחדת לסוג הפלדה ממנה יוצר הלהב. הפלדה היא המהות של הלהב והיא אחראית, בעיקר, על האופן שבו הסכין מתפקדת. פלדה היא סגסוגת (כלומר, תערובת) של פחמן וברזל המועשרת, לעתים קרובות, על ידי אלמנטים אחרים, על מנת לשפר מאפיינים מסויימים בהתאם לשימוש המתבקש מהסכין.
בתעשיית הסכינים, נוצרים סוגים שונים של פלדה על ידי גיוון סוגי האלמנטים הנוספים, כמו גם האופן שבו הלהב מגולגל ומחומם (כלומר, תהליך הגימור). עיין בטבלת הרכב פלדות הסכינים שלנו כדי לקרוא פרטים נוספים על האלמנטים האלו.
בסופו של דבר, סוגי הפלדה השונים בהם משתמשים על מנת לייצר להבי סכינים מציגים רמות מגוונות של חמשת התכונות המרכזיות האלו:
קשיות (Hardness)
קשיות היא היכולת לעמוד בפני עיוותי צורה במצבים של לחץ והפעלת כוח. לעתים קרובות מכנים את קשיות פלדות הסכינים ככוח, ובדרך כלל מודדים אותה באמצעות מדד רוקוול C ("HRC").
קשיחות (Toughness)
קשיחות היא היכולת לעמוד בפני נזקים כגון סדקים וחריצים כאשר נעשה שימוש במתכת בתנאי עבודה קשים. הקשיחות גם מגדירה את יכולתה של המתכת להתגמש מבלי להשבר. סדקים הם אויביה הגדולים ביותר של הסכין ואף פעם לא קל לתקן אותם. שימו לב כי ככל שהפלדה חזקה או קשה יותר, היא תהיה פחות קשיחה. כמו כן, למדידת קשיחות יש סטנדרטים הרבה פחות מובנים מאשר למדידת קשיות.
עמידות בפני שחיקה
עמידות בפני שחיקה היא היכולת של הפלדה לשאת נזקים בשל שחיקת הדבקה (adhesive) ושפשוף (abrasive). שחיקת שפשוף נוצרת כאשר משטחים רכים באים במגע עם משטחים קשיחים. שחיקת הדבקה מתרחשת כאשר פסולת נעקרת ממשטח אחד ונדבקת לשני. עמידות בפני שחיקה בדרך כלל תואמת לקשיות של הפלדה, אך היא גם מושפעת במידה רבה על ידי התרכובת הכימית הספציפית של הפלדה. בפלדות המציגות רמת קשיות שווה, הפלדה הכוללת את הכמות הגדולה ביותר של קרבידים (תחשבו על חלקיקים מיקרוסקופיים, קשים, עמידים בפני שחיקה) בדרך כלל תעמוד טוב יותר בפני שחיקה.
עמידות בפני קורוזיה
עמידות בפני קורוזיה היא היכולת להתנגד לקורוזיה כגון חלודה הנגרמת על ידי אלמנטים חיצוניים כגון לחות, רטיבות ומלח. שימו לב כי עמידות גבוהה בפני קורוזיה אינה מצריכה הקרבה של כלל ביצועי החוד.
שימור החוד
שימור החוד מייצג את תקופת הזמן שבה הלהב שומר על חדותו בתקופה של שימוש. כולם מדברים על שימור חוד בימים אלו, אך למרבה הצער, לא קיים סט סטנדרטים מוגדר למדידת שימור החוד, ורבים מהנתונים הם סובייקטיביים. עבורי, שימור חוד הוא שילוב של עמידות בפני שחיקה וחוד העומד בפני עיוותים.
למרבה הצער, כדי להגיע ל"פלדת הסכין הטובה ביותר" יש, בפשטות רבה, למקסם כל אחת מהתכונות שהזכרנו לעיל... מדובר בפשרה. הפשרה הגדולה ביותר היא האיזון של הכוח או הקשיות עם הקשיחות. את חלק מהלהבים ניתן ליצור כך שיהיו קשים במיוחד, אך הם יסדקו אם תפיל אותם על משטח קשה. לחילופין, להב יכול להיות קשיח וגמיש במיוחד, אך תתקשה לשמור על החדות שלו. כמו כן, שימו לב כי המונח "פלדת אל-חלד" הוא, לעתים קרובות, מבלבל, כיוון שכל הסוגים של הפלדה ישנו את צבעם במידה כזו או אחרת אם יחשפו לכוחות הטבע לזמן ארוך מספיק. אם תדע כיצד אתה מתכנן להשתמש בסכין, תוכל, באופן כללי, לקבוע מהי הפלדה הטובה ביותר עבורך.
פלדות הסכינים הפופולריות כיום
אלו הפלדות הנפוצות ביותר מהן מייצרים להבי סכינים כיום. אל תסחפו עם הדירוגים המשוערים, לא מדובר במדע מדויק וזו פשוט הדרך שלי לקטלג את סוגי הפלדה לקטגוריות ביצועים כלליות בהתבסס על מגוון גורמים.
סוגי פלדה נפוצים
סוגי הפלדה הנפוצים ביותר בדרך כלל נכללים בקטגוריות הבאות:
פלדת כלים – מדובר בעיקר בסגסוגות של פלדה קשה, בהן משתמשים לייצור כלי חיתוך. חלק מסוגי הפלדה הפופולריים בקבוצה זו הם D2, O1, סכינים מסדרת CPM של Crucible (למשל, CPM 3V), ועוד סוגי פלדות מתקדמים במהירות גבוהה (High Speed Steel) כגון M4 או A2.
פלדת פחמן – באופן כללי, מיוצרת לצורך שימוש גס, עבורו הקשיחות והעמידות חשובות. הפלדה הזו נפוצה בייצור סכיני הישרדות ומצ'טות. יש להן קצה חד ובאופן יחסי, קל להשחיז אותן מחדש. הפשרה היא כי הן נוטות יותר לקורוציה, בשל כמות הכרום הנמוכה בהן. פלדת הפחמן הנפוצה ביותר לשימוש בסכינים היא 1095, אבל יש שימוש נרחב גם ב-1075 (קונדור Condor) וכן בפלדות כגון 1060.
פלדת אל-חלד – בעצם פלדת פחמן, אליה מוסיפים כרום על מנת שתוכל לעמוד בפני קורוזיה ואלמנטים אחרים המגבירים את רמות הביצועים, בדרך כלל על חשבון הקשיחות. זו ללא ספק הקטגוריה הפופולרית ביותר כיום, והיא כוללת את ה-400, 145CM, AUS, VG, CTS, MoV, Sandvik וסדרת הפלדות SxxV של Crucible. שימו לב כי על מנת שתהווה פלדת אל-חלד, על הפלדה לכלול לפחות 13% כרום.
מה הקטע עם פלדות CPM?
CPM הם ראשי תיבות של "Crucible Particle Metallurgy" – מטלורגיית החלקיקים של Crucible, שהוא תהליך לייצור פלדות כלים מאיכות גבוהה. חברת Crucible Industries האמריקאית היא היצרנית היחידה של פלדות ה-CPM, הנוצרות על ידי יציקת המתכת המותכת דרך זרבובית קטנה, שבה גז בלחץ גבוה מפצל את זרם הנוזל לתרסיס של טיפות זעירות. הטיפות מקוררות, מתמצקות לכדי אבקה ולאחר מכן עוברות תהליך הלחצה איזוסטסטית חמה (hot isostatic pressing – HIP), במסגרתו האבקה מתלכדת ונדחסת. הטריק הוא כי תהליך ה-HIP מבטיח כי לכל אחד מהחלקיקים העדינים תהיה תרכובת אחידה, ללא הפרדה בסגסוגת. התוצאה של התהליך היא פלדה בעלת קשיחות ועמידות בפני שחיקה טובות יותר, אותה ניתן לטחון ולהעביר טיפול חום לצורך השפעה מקסימלית.
מה בנוגע לפלדת דמשק?
מקורה של פלדת דמשק הוא מהמזרח התיכון, מארצות כגון הודו ופקיסטן בהן השתמשו בה לראשונה כבר לפני הספירה. ניתן לזהות אותה בקלות כיוון שהיא מאופיינת בדפוס מתערבל שנגרם על ידי שילוב שני סוגי פלדה, ולכן מתייחסים אליה לעתים קרובות כפלדה "בעלת דפוס מרותך" (אין להתבלבל בינה לבין פלדת Wootz, הדומה לה בחיצוניותה בלבד). ישנם מיתוסים רבים בנוגע לחוזק וליכולות של פלדת דמשק, אך כיום היא פופולרית בעיקר בשל היופי האסתטי שלה. היא נמכרת בעיקר לאספנים.
שיקולים אחרים
זכרו, פלדת הלהב היא לא הכל. רוכשי הסכינים צריכים להזהר שלא להתעכב במחקר אחר סוג הפלדה המושלם, כיוון שבפני עצמו, הוא אינו מכתיב את האופן שבו הסכין תתפקד. ניתוח הפלדה הפך למדעי, במידה מסויימת, ולכן קל ללכת לאיבוד במבוך הנתונים הסטטיסטיים. שימו לב כי רק כיוון שלהב עשוי מפלדות פרימיום או מהטווח הגבוה ביותר אותן הזכרתי לעיל, הוא לא בהכרח יהיה טוב יותר מהפלדות הנחותות יותר. טכניקות הטיפול בחום בהן השתמש היצרן, כמו גם העיצוב של הלהב, משחקים תפקיד משמעותי בתוצאה הסופית של ביצועי הסכין!
בפועל, כל הפלדות המודרניות יתפקדו די טוב עבור רוב המשתמשים, אז תוכלו לשקול להשקיע יותר זמן בבחינת היבטים אחרים של האולר, כגון כיצד הסכין מתפקדת ומאפיינים אחרים.
