Post
by הריבצן » 2:36 ,2 July 2009, Thu
סולינגן גרמניה - עיר לא מהגדולות ברפובליקה הפדרלית, הקדישה מוזאון לתוצר העירוני.
שילוט במרכז העיר.
את התוצרת הייתי קונה בזול בפגמים קטנים בפגישות של "אינדיאנים" =גרמנים שמתחפשים לטראפרים, אינדיאנים וכו... בד"כ שומעים על "ווסטרן-טרפפן" צריך להכיר אנשים בבראנז'ה כדי לשמוע בד"כ אבל הפגישות פתוחות לקהל הרחב. מוצעים הרבה פריטים נחמדים כולל פיסות קרני אייל, עורות בצורת עיבוד שונה, שריונות צבים, עצמות ועוד חומרי גלם טבעיים, רפליקות של כלי נשק, ועוד.
בלא מעט שוקי חג מולד יש דוכן לסכינים, לפעמים אפילו קאסטום לפעמים עם נפח שעובד במקום [ לא העונה אבל בכל זאת],
בקלן לאורך בעיר העתיקה מכיוון הכנסיה לכיוון הנוימרקט - כמה חנויות שוות, בבאד גודסברג לא רחוק מ"הקולנוע האמריקאי" חנות עם סכיני קאסטום מעניינים, וגם פריטים לחובבי אומנויות הלחימה - בוקנים וכו..
בכל עיר גדולה כמעט - חנויות של "קטנר" ו"פרנקוניה יגדט" - חנויות לציידים, עם מחלקת נשק ונשק קר לציידים ואספנים מרשימות.
מי שהזכיר את בודפשט והונגריה - בהונגריה עובד אומן מהידועים בעולם בשם קאשאי-KASSAI- האיש מייצר את הגרסה שלו לקשתות ההונגריות המסורתיות [ לצערי משתמש ביציקת פיברגלאס במקום הקרן והגידים בצמוד לשדרת העץ] התוצאה בכל זאת מרשימה.
הוא גם מפגין לפעמים את היכולת של הקשתות שלו בירי מרכיבה. את הקשת שלי קניתי בשוק קטן באחת הסמטאות בבודפשט - גם אם יהרגו אותי אני לא אמצע את הדרך בחזרה לשם - הגעתי בטעות, אבל עושה רושם ששוקים כאלה נפוצים למדי - אומן עם מחרטת עץ, קרניים מגולפות, ועוד פרטים יפים ומעניינים
למי שהזכיר את שכירי החרב השויצרים =REISELAUFER ולא לנדסקנכט [גרמנים, פלנדרים, אלזסים] בויקיפדיה טוענים שרייזה פירושו יציאה למלחמה - לפי מה שאני יודע -פשוט מסע או נסיעה, ולאופר=רץ- החברה השויצרים היו במקור שכירי חרב חצי מקצועיים - משכירים את עצמם למלחמה , מנסים לבצע"גומרים הולכים" מה שגרר שיעור אבדות גבוה במיוחד כשהתחילו להתמודד מול שכירים איברים מצויידים בנשק חם, ובעקרון, משתדלים לנצח או לסיים מערכה ולחזור בריצה לעבודה החקלאית בשדות.