Post
by רעי » 8:18 ,16 August 2007, Thu
(כתבתי תגובה ארוכה, אבל החתול מחק אותה תוך כדי הליכה על המקלדת)
המבנה הבסיסי של פלדה פחמנית פשוטה נקרא פרליט- במיקרוסקופ רואים גבישים עם שכבות דקיקות של פריט (ברזל כמעט נקי) וצמנטיט (Fe3C) בכל גביש בחומר. זה נוצר כי כושר המסת הפחמן של הברזל בטמפ' החדר מוגבל, אז הוא נפלט החוצה במהלך הקירור האיטי של הפלדה ממצב מותך.
בטמפ' גבוהה יותר- בפלדות פשוטות מעל 730 מעלות- כושר המסת הפחמן של הברזל עולה, והמבנה הגבישי משתנה למבנה שנקרא אוסטניט. בניגוד למבנה הפרליט (קוביה ממורכזת גוף, שכל היסט קטן של האטום המרכזי בה מאפשר מגנטיזציה) האוסטניט איננו מגנטי כלל (מבנה של קוביה ממורכזת פאה- אין אטום מרכזי!). עד כאן- כשעובדים לאט לאט, מחממים ומקררים בניחותא.
אם ניקח פלדה חמה במצב אוסטניט (ניתן לבדוק זאת בעזרת מגנט) ונקרר אותה מהר מאוד נקבל מבנה חדש, יציב למחצה. המבנה הזה הוא בעל כיווניות (תא היחידה הוא בעל מבנה של תיבה מאורכת), ונפחו הסגולי גדול מעט משל המבנים האחרים. מבנה זה נקרא מרטנזיט, והוא החבר הטוב של אוהבי הסכינים. המבנה הזה קשה בהרבה מהפרליט, אבל גם שביר ממש אם לא מטפלים בו כמו שצריך. לפעמים, בכלל הבדלי הנפח בין המבנים, נוצרים עיוותים ואפילו סדקים או שבר במהלך הקירור המהיר.
התהליך הזה הוא החיסום המפורסם.
על מנת להפוך את האביזר השביר והקשה מאוד שבידינו, שכולו מרטנזיט, לכלי עבודה חסון ועמיד גם בשבר, עלינו לשחרר קצת מאמצים. חימום לטמפ' ביניים של 200-250 מעלות ושהיה בטמפ' כזו במשך כמה דקות עושה נפלאות: בטמפ' זו האזורים המאומצים "מסתדרים נוח יותר", הפריכות יורדת והחוזק עולה. הקשיות יורדת אולי, אבל ממש במעט.
המרטנזיט נוצר רק בקירור מהיר מאוד, ובמקרים רבים הוא נוצר רק על פני השטח המתקררים מהר, ולא בעומק החומר המתקרר לאט. חיסום בקירור עמוק מאפשר להגיע לעומק חיסום גדול יותר גם בפלדות פשוטות.
ולשאלתך: המיגנוט, כמו שכבר הבנת, לא רלוונטי במבנה האוסטניט החם. במהלך הקירור תוכל למגנט את הלהב המתקרר, אבל המבנה שיתקבל יהיה אותו המרטנזיט (או אם אתה מקרר לאט-פרליט), רק עם "דומיינים" או אזורים מגנטיים מכוונים לאותו הכיוון. אני לא משוכנע שתהיה למיגנוט השפעה על התכונות המכניות, מה שבטוח- זה יהיה סכין מעצבן, שמושך פריטים ברזליים ונדבק למקררים...
