אז ככה
בערך שבוע אחרי שפרסמתי את ההודעה קיבלתי שיחת טלפון מבחור בגילי בשם מורן שהוא גם גולש באתר
מורן אמר לי שראה את הסכין שלי אצל נהג האוטובוס של הטיול(טיול שנתי לדרום)
מסתבר שנהג האוטובוס הוא אותו נהג שהסיע את הטיול שלנו לחרמון
מורן הוסיף ואמר שתישאל את הנהג לגבי הסכין הנהג כמובן הכחיש אבל מורן לא פראייר
הוא זיהה את הסכין מהרגע הראשון
אז כבר באותו ערב דיברתי עם מנהל חברת ההסעות (א.נ. תמרי ) הוא אמר שידבר עם הנהג
הוא דיבר עם הנהג וכנראה ריכך את ליבו בדרכו המיוחדת
דיברתי גם עם רכז השכבה של מורן (מה שהוא אמר לא עלה בקנה אחד עם מטרותי)
לבסוף יצרתי קשר עם הנהג והסברתי לו שעל הסכין עבדתי יותר מ40 שעות ולסכין יש ערך סנטימנטלי עצום
הא השתכנע והעביר את הסכין לרכז הטיול(אנחת רווחה "הסכין בידיים ידידותיות")
היום,בזמן שהלכתי לבית ספר הוריי נסעו לבית שמש עם חבילה קטנה למורן כדי להביא את הסכין מרכז הטיול
כשחזרו סיפרו לי על אדיבותו של אותו איש חביב והם גם שלחו לו זר פרחים
אני חייב להודות למורן על מסירותו להחזרת הסכין ועל נחישותו
בלעדיו הסכין עוד הייתה אצל אותו נהג/גנב
ולרכז הטיול שטיפל בעניין מול הנהג ממקום של סמכות
בלעדיהם לא היה שום סיכוי שהסכין תחזור
נ.ב.
מורן
אם תראה את זה אני רוצה לשמוע ממך מה קרה בזמן הטיול מול הנהג
ומה אתה חושב על החבילה ממני
שוב פעם תודה רבה
עריכה : מורן הבנתי שאתה בנוע"ל
בטיול הארצי הבא אני ממש אשמח לפגוש אותך