TC wrote:ניסוי החתול (עד כמה שאני זוכר) בא לבקר את "אינטרפרטציית קופנהגן" למכאניקת קוונטים הטוענת כי מכאניקת קוונטים אינה אלה תיאור של היסתברויות לתצפית, ולא מדידה אוביקטיבית המתארת מציאות אוביקטיבית. תפיסה זאת אינה תואמת התייחסות קלאסית לא לחלקיקים ולא לגלים.
האמת, זה די מבהיל - בעיקרון זה אומר שהייתי עלול להפוך לחתול חי (או מת) ממש מול המצלמה בזמן ההדגמה עם התער - או בכל זמן אחר.
אני קורא שאתה מצטט ישירות את ויקיפדיה, וזה כמובן בסדר גמור, אבל כדאי גם להסביר למה הכוונה:
"החתול של שרדינגר" בא להדגים (או לתאר) את המצב של "סופרפוזיציה של חלקיק" מצב שבו חלקיק נמצא במרחב חופף שבו ההסתברות להימצאותו ואי-הימצאותו שווה - מצב המנוגד לאינטואיציה האנושית*** אבל אפשרי במסגרת הדואליות של גל-חלקיק. דה-ברוי תיאר לראשונה את הדואליות הזו (במרחב ההסתברות של אלקטרון - שהדגים תופעות גליות של חלקיק) והיה קושי בהסבר או תיאור של המצב שבו אלומת חלקיקים מתאבכת תוך עקיפה (ניסוי החריץ או "ניסוי שני הסדקים") - קושי שהאנלוגיה של שרדינגר באה לבאר.
*** (רק למי שמעוניין לחפור) אין הכוונה לכך שבהסתברות הרגילה במצבי מקרו, יש 50 אחוז הסתברות שהחלקיק קיים ו 50 אחוז הסתברות שהחלקיק איננו קיים - זה מצב רגיל ומקובל של חוסר וודאות. סופרפוזיציה הוא מצב בו-זמני של וודאות מלאה, שבה החלקיק גם קיים וגם איננו קיים באותו זמן ובאותם תנאים. אמנם סופרפוזיציה ידועה ומובנת בהתנהגות גלית של אלומה, כמו באלומה של גלי אור או גלי נוזל או גאז, אבל קשה להבין או לתפוס אותה במסגרת "קשוחה" ברמה של חלקיקים בדידים מסוג "פרמיון" (אלקטרון, פרוטון, נייטרון). שני פרמיונים או יותר אינם יכולים לתפוס את אותו "מקום" בחלל (מרחבזמן) - כלומר להיות באותו זמן, באותו מקום.
"פרמיונים" כאלה, נאלצים לציית ל"איסור של פאולי" (האיסור להתקיים באותו מצב קוונטי, ובין השאר לתפוס את אותו מרחבזמן) אבל לא כל חלקיק מציית לחוק או האיסור ה"קשוח" הזה. זה איסור שחל על חלקיקים בעלי ספין חצי-שלם במרחב הפנימי שלהם, כאמור "פרמיונים".
לעומתם, ישנם גם חלקיקים אחרים, מסוג "בוזונים" (כמו הפוטון - אלה חלקיקים בעלי ערכי ספין שלמים) ששמחים מאד "לעבור אחד-דרך-השני" - כלומר, הם אינם מצייתים לאיסור של פאולי, דבר שגם הוא מנוגד לאינטואיציה האנושית, אבל הוא אפשרי לחלוטין במסגרת של תיאור גלי - מערכות לייזר למשל - מנצלות את היכולת של פוטונים להגביר את האנרגיה שלהם, תוך מעבר של "אחד דרך השני".
