קניתי את הקונדור לפני כשבועיים בחנות "סכינים למבינים" כשעדיין לא היה לי ברור למה אני צריך סכין כל-כך גדולה , אבל ממש רציתי אחת כזאת . המחיר - 139 ש"ח מאוד עזר בתהליך הרכישה . היום אני לא מבין איך הסתדרתי בלי סכין כזאת .
קצת על הסכין (שבינתיים ירדה מהמלאי של החנות) : אחת מסכיני המחנאות של קונדור , מתוך סדרת "מפלצות הקולנוע היפני" : רודאן (5.25") , ואראן (8" , עדיין לא הגיעה לארץ) , והקומונגה , על-שם מפלצת-עכביש ענק , בעלת להב באורך 10 אינטש. שלושת הסכינים חולקות את אותה ידית העשויה יציקת פלסטיק ועיצוב להב דומה , כשהשוני מתבטא באורך הלהב . עובי הלהב בשלושת הדגמים הוא כ-4.75 מ"מ , בעל השחזת convex ומצופה בצבע אפוקסי שחור . משקל הקומונגה הוא כ-500 גר' - בהחלט לא נורא לסכין בגודל כזה .
כשבוחנים את הסכין מקרוב, מייד מבחינים באיכות הגימור שהיא , אם נאמר בעדינות - "בסדר"... על הידית היו סימני חיבורי תבנית היציקה , שבנקודה מסויימת בquillon (מה המילה העברית?) ממש יצרו איזור חד ולא נעים . שום דבר שלא יכול לרדת בעזרת סכין חד ונייר לטש . ההשחזה נראית כלא אחידה וחדות הלהב היא בינונית - שוב, 5 דקות עבודה (על ספל קפה הפוך במקרה שלי) והסכין חדה מספיק לטעמי .
מצד שני , במחיר המגוחך של הסכין , מקבלים נרתיק עור מעולה , שכשלעצמו שווה יותר ממחיר הסכין . צריך לזכור שסכין בעלת אותם מימדים ותכונות , מיצרן סדרתי כמו Cold Steel או Ka Bar תעלה פי 3-4 לפחות , וסכין בעלת גימור מושלם תעלה פי 12 ומעלה .
המשימה הראשונה של הקומונגה (שלא צולמה) היתה עשיית מקל הליכה מענף בעובי של כ-3 ס"מ ובאורך שך כ-150 ס"מ . הענף היה עדיין מחובר לגזע (מת) ובעל זרדים רבים . פחות מדקת עבודה ועותק ממטהו של משה רבינו היה בידי . Piece of cake (עוגת דבש , לכבוד החגים) .
הלאה למשימה קצת יותר קשה - חיטוב גזע מת בעובי 10 ס"מ בערך . כאן העבודה לקחה כבר כ-7 דקות מתנשפות , וגם הגזע (לא יודע מאיזה סוג עץ - לא אורן) שכב לו במקומו לפחות מהקיץ שעבר (למעלה משנה וחצי) והפך לעץ יבש , דחוס וקשה מאוד .

בהשוואה ל-BK2 , שהיא סכין קצרה בהרבה אך כבדה מהקומונגה , העבודה היתה הרבה יותר קלה ויותר מדוייקת : בגלל עובייה , ה-BK2 מייצרת שבבים גדולים מאוד ואילו הקומונגה חותכת יותר ומאפשרת "עיצוב" של מקום החיטוב . (נשמע פלצני משהו , לא?)
כדי להשלים את העסק , אי אפשר בלי Batoning (יש להגות במבטא אמריקאי דרומי כבד , רצוי תוך לגימת בירה) . יש מילה עברית נורמלית ל"להרביץ לחתיכת עץ עם סכין ומקל" ? היות וחטבתי חלק ארוך מדי של הגזע , לא פיצלתי אותו במרכזו אלא במרחק כ-2 ס"מ מהקליפה .

הסכין קיבלה בשמחה מכות נמרצות על ראשה ופיצלה את הגזע לחתיכות שימושיות . ניסיתי גם לפצל את הגזע במרכזו אך בגלל אורכו וקושיו של העץ הצלחתי לעשות זאת לאורך כ-30 ס"מ לפני שנגמרו לי הסבלנות , הכוח ואור היום . עם זאת לא ראיתי שום עיקום בלהב והצלחתי לחלץ את הסכין מהגזע ללא מאמץ מיוחד .

לא נראו שום השפעות על חוד הלהב מלבד סימני שימוש וירידת צבע הציפוי , אך זה קורה ברוב הסכינים בעלות ציפוי כזה .גם כמה מכות שהסכין חטפה על קצה ידית הפלסטיק לא השאירו שום סימן. לכל אורך העבודה הסכין "התנהגה" בצורה נשלטת ונותנת ביטחון באחיזה ובהנפה .
לסיכום ראשוני - כיף גדול . הסכין עושה בקלות מה שמצפים מסכין גדולה . הקומונגה מצויינת למתחילים (כמוני...) או לכל מי שלא מעוניין להוציא אלפי שקלים על סכין שתראה שימוש בתדירות נמוכה יחסית .
תודה ולהתראות,
stifa .










