אני משתמש במוצר הזה קרוב לארבע שנים. השבב שהוא מוריד הוא "מיקרוסקופי" ואיננו נראה לעין, אלא אם אתה משתמש בזכוכית מגדלת חזקה מאד (לופה 16X). למשל, סכין השף שאני משתמש בה איננה ממתכת קשה במיוחד, והיא עברה כמה עשרות השחזות עם המכשיר, ועדיין לא נראה בה "קער" או כל שחיקה אחרת בולטת לעין.
אם בכלל, אני חושב שההיפך הוא הנכון, נראה לי שהשחזה באבן מורידה יותר חומר בממוצע לאורך זמן, כי על אבן אתה מוריד ומוריד ומוריד עד שאתה מקבל חדות גבוהה, ואילו במכשיר הזה, שלושה-ארבעה מעברים, והסכין חדה כתער. ההערה היחידה ששמעתי עד היום על המכשיר הזה היתה (אם אני זוכר נכון) הערכה של רועי והיא היתה שהחוד מחזיק פחות זמן מעמד, אבל מנסיון אישי אני יכול להעיד שזה פשוט לא נכון, והפונקציה היחידה שאני מכיר ומשפיעה על משך החזקת החוד, היא קשיות המתכת ביחס לחומר אותו חותכים עם הסכין
- כל השאר זה מיתוסים, ומיתוסים מחזיקים מעמד הרבה יותר זמן מאשר חוד של D2 שמשתמשים בו לחיתוך גבינה.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
אגדה אורבנית קטנה על מיתוסים. בניסוי שנעשה במחלקה לאתולוגיה ב UCLA בשנות השמונים, הכניסו קבוצה של שישה שימפנזים לאולם סגור, שבו תלו מזון מפתה (פירות) על מתקנים שמשתלשלים מהתיקרה. בו במקביל, קיבלו השימפנזים ארוחות סדירות שאינן כוללות פרי, דרך פתחים בקירות, בזמנים קצובים.
אחדים מהשימפנזים שגילו יוזמה וניסו לתלוש לעצמם פרי מהמיתקנים המשתלשלים, התחשמלו בזרם מרתיע אך לא מזיק, כאשר נגעו בפירות או במתקן.
אלה שכבר התחשמלו פעמים אחדות, ניסו למנוע מחבריהם חסרי הנסיון לחזור על הטעות שהם עשו, ותוך כמה שעות במשך היום הראשון, לא העז אף שימפנז מהקבוצה כולה לתלוש לעצמו פרי.
ביום השני של הניסוי, הוחלפו באולם הניסוי מחצית מחברי הקבוצה הראשונה בשימפנזים "חדשים" שלא ידעו על התנאים בחדר. כצפוי, חברי הקבוצה הותיקים, מנעו מחברי הקבוצה החדשים להתקרב לפרי בצווחות-סכנה ושפת גוף מקובלת.
ביום השלישי הוחלפו באולם הניסוי שארית חברי הקבוצה הותיקים, והוכנסו במקומם חדשים אשר לא הכירו את התנאים במקום. במקביל נותק מקור הזרם שנותב למיתקן התלוי עם הפירות, אך כצפוי גם אז הזהירו מחצית השימפנזים בצווחות, את "המגוייסים הטריים".
כעת, כבר שהו באולם אך ורק שימפנזים שידעו על הסכנה מחבריהם, אך מעולם לא חוו מכת זרם מהפרי התלוי, היות וחששו להתקרב אליו, בגלל צווחות האזהרה ושפת הגוף של חבריהם.
עד תום הניסוי שארך שישה ימים, לא ניסה אף שימפנז להתקרב אל הפרי התלוי, למרות שאף אחד מהם מעולם לא חושמל במגע עם הפרי, כי הזרם היה מנותק מהפרי כבר מהיום השלישי.
או, מוט עם אבקת-יהלום: 
