חיסום באויר

Post by **Tattanka** » 17:20 ,14 July 2011, Thu

שלום לכל המומחים

שאלה...

הבנתי שיש פלדות שמקררים בשמן ויש כאלו שמקררים במים וכאלו שבאוויר. אני מבין שבגדול, תהליך הריכוך בפלדה הוא הגעה לטמפרטורה הספציפית לסוג הפלדה וקירור אטי מאד. האם הדבר נכון גם לגבי פלדות שמחוסמות באוויר?

תודה.

Post by TC » 10:43 ,15 July 2011, Fri

Post by **Tattanka** » 6:28 ,16 July 2011, Sat

הבנתי. תודה.

Post by **רעי** » 9:12 ,17 July 2011, Sun

היי,

פלדות אוויר (דוגמת A2) הן פלדות שמתחסמות גם בקירור איטי יחסית באויר. זה אומר שאם תחמם אותן מספיק (נניח 900 מעלות) ותשאיר אותן מחוץ לתנור להתקרר הן תתחסמנה, לפחות לעומק מסוים. על מנת להרפות או לרכך (anneal)את הפלדות הללו יש צורך בקירור בתנור- קירור איטי יותר מקירור באוויר.

Post by TC » 10:14 ,17 July 2011, Sun

Post by **רעי** » 10:48 ,17 July 2011, Sun

היי,

ציון מדיום החיסום מתייחס למעשה לקצב הקירור האיטי ביותר הדרוש על מנת להגיע לחיסום (קרי- היווצרות מרטנזיט). אין התייחסות לאווירה בתנור, מכיוון שבניגוד לתנורי קרמיקה, בהם אנו מעוניינים בתגובה כימית (כזו או אחרת- חמצון או חיזור ליצירת צבעים או זיגוג) בטיפולים תרמיים אנחנו רק רוצים להעביר את הפלדה מפאזה לפאזה ולחזור הביתה בשלום.
פלדה מתחסמת אוויר דוגמת A2 מספיק לה קצב קירור שמביא אותה ל- 200 מעלות אחרי 8 דקות (!) כדי להתחסם. אם, לעומת זאת, היא תרד מ- 900 ל- 700 או 600 ביותר מ- 10 דקות, היא תסיים את הקירור במצב מורפה.
עד כמה שהבנתי תנורי הטיפולים התרמיים משתמשים באטמוספרה אינרטית (דלת חמצן).

Post by **רעי** » 10:54 ,17 July 2011, Sun

ואם כבר חיפשתי דיאגרמת TTT של A2, נתקלתי במאמר מעניין (סבלנות- לקרוא עד הסוף) על טיפול קריוגני לפלדות כלים:
http://www.nitrofreeze.com/toolsteels.html

Post by **venom3000** » 22:07 ,17 July 2011, Sun

וואו כבר מזמן לא קראתי משהו כזה מעניין, תודה רבה רעי!
עכשיו הבהרה לראות שלא התבלבלתי לגמרי עם כל המינוחים שם, הם העלו תזה שטיפול קריוגני בפלדות כלים מוביל לשינוי שמטריצה של הגבישים של הפלדה מה שמעלה את הקשיות שלה ואת העמידות בקורוזיה במידה קטנה ואת עמידות בשחיקה במידה משמעותית מאוד וכל זה בלי לפגוע בחוזק.
אני בסדר או שאני מבלבל את השכל?

Post by **רעי** » 7:18 ,18 July 2011, Mon

באופן די כללי הבנת את זה.
התקציר שאני הייתי מנסח הוא שטיפול קריוגני בפלדות כלים מוביל להיווצרות קרבידים "אטא" קטנטנים, שהם הגורם שליפור בתכונות החומר. זה בניגוד לטענה ההיסטורית (שגם אני הכרתי) שתהליך ההקפאה מסייע בהפיכת האוסטניט השיורי למרטנזיט. על פי המאמר משיגים שיפור דרמטי בעמידה בשחיקה ושיפור קל בקשיות ובעמידות לקורוזיה מבלי לאבד בחוזק.
אני חייב לסייג שמאמר יחיד זה מציג נתונים מעט מנוגדים למה שמציגים מאמרים אחרים בתחום, הטוענים לירידה בחוזק עם העליה בקשיות ובעמידה בשחיקה.

Post by TC » 0:51 ,19 July 2011, Tue

Post by **venom3000** » 8:39 ,19 July 2011, Tue

בגזרת חיתוך הירקות אתה צודק, הרווח הוא מינימלי, אבל נניח בגזרת הבשר בה השחיקה של הלהב מהירה יותר, בטח בשימוש תכוף כמו בקצביה, העמידות בשחיקה תחסוך לך בין השחזה אחת לכמה השחזות במהלך היום ותשאיר אותך רק עם ההשחזה של סוף היום. שיהיה יום נפלא לכולם

Post by **רעי** » 9:32 ,19 July 2011, Tue

נתקלתי במאמר במקרה, וחשבתי להרחיב את אופקינו מעבר לעולם הסכינים המצומצם-משהו.
נראה שלפחות שניכם קראתם ולמדתם, וגם אני. היו בזמנו דיבורים על טיפולים קריוגניים וכו'- לא זוכר אם פה בפורום או במקום אחר, וחשבתי שזה יכול להכניס דברים לפרופורציה.
אני לא חושב שזה אמור לשחק בהקשר שלנו, למעט בתחום אחד- עמידות משופרת בקורוזיה. גם כאן- מדובר בפלדות כלים שרובן בתחום החלד (אולי למעט D2 ועוד כמה בעלות תכולת כרום גבוהה הנוגעות באלחלד).
רוב הפלדות ותהליכי העיבוד והטיפול בהן לא פותחו במיוחד לייצור סכינים, ואפשר להגיד שאנחנו טרמפיסטים על עולם טכנולוגי שלם של ייצור כלים ומכונות.
ובקשר לשפים- אני במקומם הייתי משאיר את ההשחזה לבוקר המחרת. כשאתה פחות עייף- אתה משחיז יותר טוב, וחוץ מזה אין כמו השחזה טובה להתחיל איתה את הבוקר!

Post by **יובל** » 10:20 ,19 July 2011, Tue

venom3000 wrote:בגזרת חיתוך הירקות אתה צודק, הרווח הוא מינימלי, אבל נניח בגזרת הבשר בה השחיקה של הלהב מהירה יותר, בטח בשימוש תכוף כמו בקצביה, העמידות בשחיקה תחסוך לך בין השחזה אחת לכמה השחזות במהלך היום ותשאיר אותך רק עם ההשחזה של סוף היום. שיהיה יום נפלא לכולם

לא מומלץ למשל, לבדוק חוד של סכין באמצעות חיתוך נייר או קרטון, כי ידוע שאין מה שיהרוס לך מהר יותר את שיא ההשחזה מאשר מעשה כזה.

למרבה הפלא, צמחים מכילים כמות נכבדת של תחמוצות מתכת בהרכב המינרלים שבהם (בעיקר בדפנות התאים), ולכן הם שוחקים את הלהב לא-פחות מבשר.

ידוע למשל, שלצמחונים נשחקות השיניים מהר יותר מאשר אוכלי-בשר, וזה אינדיקטור סטטיסטי די-אמין ליכולת השחיקה של צמחים, כי מדובר כאן בדגימה של עשרות שנים לכל פרט.

אמנם יש צורך להביא בחשבון גם את הסביבה הכימית ולא רק המכאנית בתחשיב כזה, אבל בכללית, חומר צמחי יודע לשחוק מצויין כל להב חד.

Post by TC » 11:33 ,19 July 2011, Tue

Post by **רעי** » 14:09 ,19 July 2011, Tue

לגבי אלקטרודות מתחסמות אוויר- אני זוכר שפעם היו אלקטרודות שניו מרתכים איתן שיניים ושפות של כפות שופלים, על מנת להפחית את השחיקה של הפלדה. אולי מדובר על זה. בגבע, שם ביליתי את חלק מחופשיי כילד, היו מרתכים סכיני חריטה ישנים ושבורים על שפת הכף של השופל.

לגבי כושר השחיקה של חומר צמחי מול חומר חי- תחושתי היא שבשר אינו תובעני במיוחד ביחס לירקות בהיבט השחיקה. עם זאת, האנלוגיה לשחיקת שיני אוכלי העשב היא קפיצה לוגית ארוכת טווח- הבשר מגיע "רטוב" יותר למערכת העיכול, ודורש פחות הרטבה והגדלת שטח פנים מאשר חומר צמחי יבש (=תאית). למעשה- רבים מאוכלי הבשר אינם לועסים כלל את מזונם, אלא קורעים אותו לחתיכות גדולות יחסית או אפילו בולעים אותו בשלמותו. אוכלי הזרעים והעשב לעומתם חייבים לשבור את המעטפות המגינות על הפנים הניתן לעיכול של הזרעים, ולהגדיל את שטח הפנים של העשב על מנת לאפשר עיכול מיקרוביאלי של התאית ע"י חיידקים . הדבר מחייב לעיסה משמעותית, הכרוכה בחיכוך שן בשן. הדבר הוביל למבנה שיניים ולסתות שונה לחלוטין בין אוכלי הבשר, אוכלי הזרעים ואוכלי העשב.

Post by TC » 14:37 ,19 July 2011, Tue

חיסום באויר

חיסום באויר

Re: חיסום באויר

Re: חיסום באויר

Re: חיסום באויר

Re: חיסום באויר

Re: חיסום באויר

Re: חיסום באויר

Re: חיסום באויר

Re: חיסום באויר

Re: חיסום באויר

Re: חיסום באויר

Re: חיסום באויר

Re: חיסום באויר

Re: חיסום באויר

Re: חיסום באויר

Re: חיסום באויר

Who is online