איזה סכין היית נושא (ובאיזה אופן) לשימוש יוםיומי

Post by **דובון** » 1:01 ,12 January 2009, Mon

אביר
תודה על המילים החמות! בהכירי במגבלותיי בכל הנוגע ליידע רחב ומעמיק בתחום אספנות הסכינים או ייצורם ,אני משתדל לפצות בכתיבה קולחת,במעט הומור ובגישה חיובית,ומקום שאני יכול לתרום מבסיסי יידע אחרים שלי אני עושה זאת בשמחה.
ביחס לאקדחים-אמרתי את דברי,ואין אני רואה צורך להוסיף עליהם אלא אם יהיו שאלות אודות הנושאים שהעליתי.
בעניין הפרגון האוטומטי-אני שמח שמצא בית טוב, וזכה להשחזה מעולה שהיתה מעלה חיוך של קורת רוח על פני זקני החברה-אילו היתה החברה מוסיפה להתקיים.

ובתום ההקדמות-לשאלתך העיקרית:איך אני מרגיש כשאני נתפס בקלקלתי (כלומר מזויין באולר)?אני חושב שחלק מהבעיה נעוצה בקליפסים ובאולרים הטקטיים המפחידים למראה והמשוננים ,אשר החליפו את הסכין הסולידי למראה של אבותינו, שהיה פשוט מונח בכיס.אני יכול להבחין בשתי פאזות-בשנים שהייתי איש צבא, ונשאתי בגאון אקדח על חגורתי (ספרינגפילד קומנדר בקוטר 0.40 היה האחרון שבהם) לא היתה לי בעיה לשאת מגוון של סכינים בגדלים שונים, ובכללם גדולים למדי שהזכרתי מוקדם יותר בשרשור.לא חששתי מהשלטונות ,וגם חבריי ראו בזה סוג של מוזרות לא מזיקה של טיפוס "צבעוני".ועדיין חשתי שאנשים מאד לא רגועים כשאתה שולף אולר שחור גדול ופותח אותו ביד אחת.
היום, כשאני סתם שמן בלבוש מרושל וזיפים בני יומיים -שלושה ,אני הרבה יותר מודע לרגישות של הסביבה,וגם לאספקטים החוקיים ,ולכן הסכינים הפכו להיות קטנים יותר,צבעוניים וחמודים יותר והם גם מטולטלים באופני נשיאה דיסקרטיים.דבר נוסף-אני חושב פעמיים לפני שאני מוציא סכין בחברת אנשים זרים.תל אביב זה לא עמק יזרעאל,והרבה אנשים לא מגיבים לזה טוב!

Post by **סער** » 1:30 ,12 January 2009, Mon

דובון, אלו דברים של טעם. בתור אחד שנושא אולר/סכין דרך קבע מגיל שש אני מכיר היטב את קשת התגובות. מבחר דגמים עברו דרך הכיס/חגורה. הפתרון המודרני, מה שנקרא "טקטי" (עוד מינוח שמפחיד נפשות עדינות) הוא באמת אופטימלי לדעתי, אבל לצערנו לא ישים באמות מידה PC. במאמר שקראתי פעם במגזין אמריקני, על סוגיית נשיאת סכין במדינה זרה המליצו בחום להימנע מלהב משונן שמשדר "תוקפנות", כנ"ל להב מושחם.
זו אחת מהסיבות שבעטיין בחרתי לפני כמה שנים להחליף את האנדורה בספיידרקו גודארד - עבדתי בתפקיד כלשהו במוסד חינוכי והאנדורה פשוט נראה לתלמידים כמו פגיון, לעומת הגודארד שנראה יותר כמו סקינר או כלי עבודה שליו.
ה UKPK עדיין נראה תוקפני יותר מהוונגר הצבאי שאני נושא לפעמים. זה האחרון בכלל לא נראה לסביבה כמזיק כי הוא תמיד מזכיר משהו שהיה בבית, לאבא, לסבא וכיו"ב. הקאמילוס הימי תמיד מעורר שאלות בעיקר בגלל הצורה והמבנה שלו. הלהב שלו לא נתפס כמאיים בגלל שהוא ימי-מסורתי, בצללית sheepfoot.

לעניין האביר: אדם כרצונו יעשה. מאחר שנפגשנו יותר מפעם אחת אני יכול להבטיח לכם שהוא עומד בצד הנכון של החוק, גם אם זה לא מה שאתם מדמיינים.

Post by **דובון** » 11:58 ,20 February 2009, Fri

הגיע הזמן לעורר מתרדמתו את השרשור הלוהט.במקום לפתוח חדש אני מבקש לשאול-באיזה גודל להב אתם אוהבים את סכין הנשיאה הקבוע שלכם?אני ירדתי עם הזמן מסביבות ארבעה אינטש ל3-3.25.לי זה מרגיש אופטימלי-מספיק סכין,נוח לנשיאה ולא מפחיד מדי את הסביבה.

Post by **drorhermesh** » 14:30 ,21 February 2009, Sat

במסכת אבות פרק ד נכבב "בן זומא אומר...איזהו עשיר--השמח בחלקו". לשימושי היום יום יש לי את הסוויסטול וסוויסקארד שנותנים לי את כל כח החיתוך הדרוש עם שלל כלים שימושיים בנוסף.

אם תלחץ אותי לפינה (ויש לך את המשקל לעשות את זה) הרי שהייתי רוצה את הBM-705SBT עימי. סכיר להניח עם התפס מחזיק אותה על קצה הכיס. סכין מספיק קטן כדי לא להפריע, אבל נותן לי להב חלק חד כתער וסט שיניים שיפחידו כל ענף סורר.

לגבי סכין בית כנסת?הייתי בוחר באולר עם חולץ פקקים טוב, אולי ניפול על איזו שבת חתן או ברמיצווה.

איזה סכין היית נושא (ובאיזה אופן) לשימוש יוםיומי

איזה הוא עשיר

Who is online