סתם הרחקה?
צריך היית לשלוח אותם לחדר, לפחות לרבע שעה, לעמוד בפינה עם הפנים לקיר.

למרות שלא אבחר בספיידרקו כסכין מטבח (לאישתי יש - מתנה מגיא), אין לי ביקורת כנגד סכיני אל-חלד. בעוונותי אני מעריך גם פלדות אל-חלד, מבלי שהדבר גורע כהוא זה מכבודה של הפחמנית.
יש לי סנטוקו 165 מ"מ להב פלדת ZDP 189 (סאן מאי) ידית מהוגני.
גם נאקירי 165 מ"מ של גאקו, פלדת V10 דמסק 15 שכבות, ידית פאקה שחורה.
יש לי גם סט של גלובל.
כולן טובות, מצוינות ואין מילה רעה.
למרות זאת סכין הדגל היא פחמנית מעשה ידי TC :

סנטוקו, להב 200 מ"מ אורך, עובי 3 ממ' רוחב 65 מ"מ, שיפוע ימני, חד-צדדי.
זאת הסכין המועדפת. אני לא בטוח שבגלל הפחמנות של הפלדה או בגלל הסך הכל. היא יושבת לי טוב ביד, היא כבדה מספיק בשביל שתהייה לה נוכחות ואני משחיז אותה על אבן באליצות.
היא טובה גם לגילוח עגבניה, גם לפריסת חלה רכה וגם לייצור קוביות מבשר חצי קפוא.
כפי שסיפרתי כבר, ידעתי שני מיקרי החלדה (שטחית קלה) בגלל מחדלי בני ואשתי - עובדה שגרמה לי לשמן את הסכין בתום כל שימוש. לכן, מטעמי עצלנות, צמצמתי השמוש בפחמנית האהובה.
כאן המקום לציין שמתוך תגובות החברים למדתי שהם נוהגים לשטוף ולנגב תוך כדי ובתום השימוש - ולא סובלים מהחלדה. ניסיתי במשך השבועיים שחלפו - ואכן הסכין לא החלידה גם לאחר ניגוב - ללא שימון.
עכשיו - משאין לי צורך לשמן כל פעם, אני נהנה להשתמש בפחמנית לכל משימה - קלה כחמורה.
הללויה.

זה עתה בלא שאדע התייחסתי לנושא בשרשור של של USUBA.:
TC ידידי,
למרות חיבתך הבלתי מסוייגת ל 01 ותכונותיה המוכחות, היא נוטה להחליד.
שף מקצועי מצוי במטבח שעות, חותך וקוצץ ירקות ומה לא, כל היום.
לגביו זה בהחלט סביר - לנקות ולשמן את הסכין בסוף היום.
לטבח בייתי שמכין סלט - הצורך לשמן את הלהב לפני שאתה מכניס את הסכין למקומה - זו טרחה שלפעמים מעיקה ולפעמים מוחמצת.
מנסיוני העגום - בני יקירי קיבל על עצמו מצוות חיתוך עגבניה. אח"כ שטף את הסנטוקו היפה והמלוטשת ושם במעמד ללא שימון. מה שכן, מחלידה יפה תוך דקות. כמי שרואה עצמו חובב קאטנות ובעל טאנטו מפוארת, הוא יאלץ לחיות עם הבושה שנים רבות.
לימים, רצה הגורל והמושלת נטלה את הסכין ללא רשות, וחתכה סלט פירות מדהים. שטפה את הסכין ושמה בין שאר כלי הסכום המטפטפים - התוצאה זהה רק ללא כל בושה.
השאלה, האם יש מצב שתחליט ללא כל לחץ, מיוזמתך, לעבד להבים מפלדות חסינותי חלודה.
אני משוכנע שלמרות הלפלפות - יש בהן תועלת.

לא ידעתי שבדיוק הנושא יעלה בשרשור של סכין הקילוף.

TC ידידי,
למרות חיבתך הבלתי מסוייגת ל 01 ותכונותיה המוכחות, היא נוטה להחליד.
שף מקצועי מצוי במטבח שעות, חותך וקוצץ ירקות ומה לא, כל היום.
לגביו זה בהחלט סביר - לנקות ולשמן את הסכין בסוף היום.
לטבח בייתי שמכין סלט - הצורך לשמן את הלהב לפני שאתה מכניס את הסכין למקומה - זו טרחה שלפעמים מעיקה ולפעמים מוחמצת.
מנסיוני העגום - בני יקירי קיבל על עצמו מצוות חיתוך עגבניה. אח"כ שטף את הסנטוקו היפה והמלוטשת ושם במעמד ללא שימון. מה שכן, מחלידה יפה תוך דקות. כמי שרואה עצמו חובב קאטנות ובעל טאנטו מפוארת, הוא יאלץ לחיות עם הבושה שנים רבות.
לימים, רצה הגורל והמושלת נטלה את הסכין ללא רשות, וחתכה סלט פירות מדהים. שטפה את הסכין ושמה בין שאר כלי הסכום המטפטפים - התוצאה זהה רק ללא כל בושה.
השאלה, האם יש מצב שתחליט ללא כל לחץ, מיוזמתך, לעבד להבים מפלדות חסינותי חלודה.
אני משוכנע שלמרות הלפלפות - יש בהן תועלת.

ברשות הקודחים,
שאלות ל TC , אם אפשר שנחזור לאוסובות שלו שמשם התחיל השרשור?
אז בקשר לאוסובה עם הידית המערבית?
מהו אורך הלהב, רוחבו, ועוביו בגב. ומה אורך הידית בהתאמה?
הפלדה אני מניח פחמנית 01? חיסום דיפרנציאלי?
תודה,
אורי

TC,
נראה לי שהסכין התחתונה (הידית המערבית) רוצה להצטרף לאחיותיה.
לא טוב היות הסכין לבדה.
אורי

דובון,
אתה הגדול מכולם.
זה שאתה מסוגל לאבד סכין שאתה לא בטוח שהיתה לך - זה ענק.
אם אמצא אותה - אחזיר לך.
אורי

דובון,
משום מה נראה לי שאתה מעלה שירשורים כדי לעורר את הכתה מתרדמת.
הסיטואציה שבחידה מזכירה לי זוג אנגלי שיוצא לפיקניק באחו, פורסים מפה, מוציאים מאכלים וצלחות פורצלן, יין וגביעי בדולח - ועכשיו פונים לג'יבס: "עם איזה סכין נחתוך את זנבות השרימפס ונפרוס את הצלי?".
אז כשעמדנו לצאת לטיול ואשתי ראתה שאני מתכוון לקחת מצ'טה, היא נחרדה ומיהרה להזמין עבורי בואי, מעשה ידי בועז, כדי שאוכל לחתוך בשר ולא רק קני סוכר:

אולם אז התעוררה בעיה, לא ידענו עם מה נוכל למרוח גבינה בולגרית מעודנת 5% .
מיהרתי להתקשר ל TC ידידי והזמנתי סקינר יותר יפה מזה שהוא הציג כאן למעלה
ואני מבטיח לברווז שאין לי כל כוונה רעה ביחס לארנבונים:

.עכשיו נותרה רק השאלה עם מה לקלוף תפוח?
סתם בשביל האוירה.
אורי

TC ,
ידעתי שאתה לא אוהב אבנים משולבות - עכשיו אני יודע למה.
עכשיו אהיה מודאג - לא לשבור כי האובדן יהיה כפול.
אורי

מזה שנים שאני נושא סכין, כמעט תמיד.
במשך השנים התגבשו ההעדפות והשתפרו הסכינים.
התחלתי עם באק 110 בנרתיק עור ועברתי לספייידרקו פוליס.
הספיידרקו עברה לבן שנשא אותה במשך שירותו הצבאי בתוך קרסולית הנעל הימנית.
אח"כ נמאס לי מהשינון והעדפתי להבים רחבים, דקים ולא משוננים - יותר קל לחתוך תפוח ולמרוח חמאה/ריבה.
התמקדתי בספיידרקו, קצת בנצ'מייד, מפעם לפעם סכיני מעצבים כמו אלישביץ.
בגדול נשאתי בגאון כל סכין חדשה שקניתי, עד שקניתי אחרת.
הבחירה הטבעית התמקדה לכוון סכינים המצויידות בקליפ, ידית מתכת. דקות - כאלו שנוח לשאת צמודות לכיס מכנסי ג'ינס (ולא רק).
עכשיו מזה כמעט שנה - אני נושא סכין של באק/מאיו TNT - להב " 3.125 , S30V מחוסמת ע"י בוס- ידית טיטאניום מחוררת שגם מהווה נעילת הלהב, סכין דקה קלה - הכי נוחה לנשיאה שפגשתי וגם עושה כל עבודה שניתן לעשות באולר.
בשבת אני נושא בכיס (מכנסיים קצרים רחבים) אולר שבת - מעשה ידי רודי:

יפה לנפש וטוב לאסאדו
אורי

היי אלירן,
זאת האבן שגם אני הזמנתי בזמנו.
כנראה שמוח יהודי חושב בצורה דומה.
4-5 ימים והיא אצלך, אבן מצויינת.
אפשר לעבוד אתה בשמן או מים, אני מעדיף מים.
תהנה.
אורי

אכן TC חזר בכוחות מחודשים, שופע כרגיל.
אמנם הזכרתי את האבנים הטבעיות שעליהן למדתי ממנו.
אם תרצו;
ארקנזס נובקוליט, ניתנת להשגה במחיר סביר דרך האינטרנט:
http://www.naturalwhetstone.com
יש לבנות רכות וקשות ושחורות קשות לעבודות גימור.

קוטיקיול ארדני מבלגיה. יותר יקר וביורו:
http://uk.ardennes-coticule.com/index.asp?ID=384
יש צהובות וכחולות

בשני הסוגים ניתן לעבוד עם מים (אני מעדיף).

אבל אם אתם מעוניינים - מי שיכול להרצות על התכונות של כל אבן - זה כמובן TC .

השחיזו ותהנו.

ברוך הבא TC ,
יותר חשוב שתיהיה כאן מאשר אלה שגרמו לעזיבתך.
בידידות,
אורי

דובון,
מבחר הסכינים שבידך מלמד שאתה לא טירון - וניסית סכין או שניים.
העדפותיך, להערכתי, מפנות דווקא לקסטום. לא נראה לי (אני לא מכיר)שתמצא סכין סדרתית שיהיו לה תכונות גם של סכין יפנית וגם של גרמנית.
הסנטוקו שלי ש TC ייצר היא בדיוק שילוב שאתה (ואני) אוהב.
היא גדולה מסנטוקו סטנדרתית; 250 ממ' אורך להב ורוחב של 65 ממ'. זה כמעט קופיץ.
עובי הלהב ,3 ממ', נותן לה כובד מכובד ביד.
הלהב החד שיפועי - מאפשר פריסת עגבניות בעובי של נייר, המשקל והמסיביות מאפשרים חיתוך של גוש בשר קפוא לנתחי חמין (נכון להיום).
אם תרצה לראות סכינים של TC להלן כתובת האתר שלו;
http://www.tcblades.com

פסל,
אני לא יודע למה אתה לא רואה את התמונה

שבת שלום,
אורי

נגעת בנושא חשוב.
לאחר שהשקעתי הרבה זמן ומשאבים בסכינים שונות ומשונות שעיקר יעודן מטבע הדברים הוא קטל כזה או אחר - הגעתי למסקנה שכנראה בגלגול זה לא אממש את צפיות המעצבים והייצרנים.
הסכין היחידי בו אני עושה שימוש יום יומי - הוא סכין מטבח שמאפשר שעשוע וחיתוך דק דק.
סכין המטבח החביבה עלי היא סכין שעוצבה ויוצרה על ידי TC על פי הזמנתי.
זו סכין סנטוקו, להב גדול מהרגיל 250X65 ממ',עשוי פלדת פחמן 01, חורפה חד שיפועית .
הבולסטר, פלדת שכבות.
הידית עץ; Amboyna Burl


הסכין שלמטה לא שייכת לעניין.

הערות:
TC קפדן בבחירת לקוחותיו - ופרט להמלצה חמה עליו (לא עליך), איני יכול לערוב להתרצותו.
פלדת פחמן מחייבת טיפול - זה אומר לאחר כל חיתוך רטוב חייבים לשטוף, לנגב ולשמן (שמן זית - סכין אוכל).
כך גם חייבים לשמור על חדות ולכן יש להשחיזה לעיתים מזומנות- TC ממליץ על אבנים טבעיות כמו ארקנזס (רכה ואח"כ קשה) או קוטיקיול ארדני. ניסיתי ונשביתי - עיסוק מטורף עם אבנים ומים,

והעיקר, גם אם תטעה בבחירה והסכין שתרכוש תהיה גדולה/קטנה, כבדה/קלה מדי, או סתם לא תהיה שמח איתה - זו רק סיבה נפלאה לקנות סכין נוספת.

שתהנה,
אורי

סכין מדהימה - עושה חשק.

חברה (מליליה) וחברים,
עקבתי בעניין מסויג אחר ההשתרשרות שבלשון המעטה הייתה מגוחכת ובוודאי שלא במקום.
אילו היה זה פורום של צער בעלי חיים או של העמותה לקידום הצמחונות - הייתי מבין. אולי.
אבל רבונו של עולם, זה פורום של חובבי וחבבת סכינים.
סכינים בכלל. לא רק נקירי לחיתוך ירקות או מצ'טות לקני סוכר.
כל סיפור היסטורי / אתנולוגי, סרט, אתרי אינטרנט שעוסקים או מאזכרים סכינים, כמו כל יצרן, מדברים על סכיני צייד, פשיטת עורות, שיסוף ופילוח דגים שלא לדבר על הייעוד העיקרי והוא נשק; סכינים טקטיות, בואי, קוקרי וטנטו. סכיני הטלה, פגיונות, דקרים, חרבות - אלה, בניגוד לדעתו של הברווז הם קודם לכל נשק שנועד להרוג בני אדם או להתגונן בפני הכוונה להרוג.
הם נמדדים ומשתבחים ביכולת השיסוף, הנעיצה, הקיצוץ ושמירת חוד הלהב לאחר כל אלה.
מתוך עניננו בסכינים בכלל כולל סכיני צייד, כנשק וגם ככלי עבודה -אנחנו כאן ולא בגלל ענייננו בצמחונות או שמירת זכות החיות לחיות, שכבודם במקומם, רק לא כאן.
מתעניינים זה לא אומר משתמשים וגם אז זה לא מעניינו של מנהל הפורום.
משאת נפשי היא קטנה יפנית אוטנטית ולמרות שהיה מקובל ביפן הפאודלית לבחון חרב ע"י שיסוף אי אלו איכרים - לא נראה לי שאם יתגשם חלומי - אסע ליפן כדי לחפש איכרים לצרך בחינת החרב.
בנתיים אני מעריץ את החישולים של בעז והעיצובים של TC , אוסף מיצרותיהם ושם במגירה.
צר לי לקבוע - שמכל המשתתפים דוווקא הפדגוגית הפמיניסטית, מליליה, כתבה לעניין וכל מילה סלע. הציגה בפנינו את השטותניקיות שבשרשור ההזוי.
זאת למרות שהיא חובבת קיצוץ קישואים,
וצר גם לי ש TC נטשנו.
אורי

אם יש מקום לדוברי עברית אשמח לבא
אין ספק שאחינו הרוסים מהווים את עמוד התווך של ייצור הסכינים בישראל.
להתראות,
אורי

למים (או לשמן) יש מספר תפקידים:
קודם לכל סיכה - שגם גורמת להרגשה יותר נעימה וחלקה.
שנית, ניקוי תוצרי הפלדה השחוקה מנקבוביות האבן, לבל יסתמו.
בנוסף יש אבנים (קוטיקיול בלגי) המשחררות במגע עם מים, גרנטים. נוצרת בוצה עשירה בחומרי שחיקה המסיעת בהשחזה וליטוש.
יש הנוהגים להשתמש בשברי אבן בלגית ליצור בוצה עם מים, גם על גבי אבנים אחרות (ארקנזס) לשיפור יכולת הליטוש.
אגב, האבנים הבלגיות ממחצבות באיזור הארדנים: http://uk.ardennes-coticule.com/index.asp?ID=384 נחשבות למעולות.

אורי

על פי התכתבות שלי עם ספקי/יצרני אבני ארקנזס למניהן אכן הן מוגדרות כאבני שמן אך זה ענין של נוחות וניתן בהחלט להשתמש במים.
לדבריהם, היתרון בשמן הוא שנקבוביות האבן נסתמות פחות מאשר כשמשתמשים במים.
מפי TC שעוסק ביצור/ליטוש והשחזת סכינים בעיקר תוך שימוש באבנים טבעיות - הוא משתמש באבני ארקנזס רק עם מים. כשאבן נסתמת ניתן לנקותה בעזרת מי סבון חמים. מפיו למדתי וכך גם אני עושה - ומרוצה.

אורי

פרטים מדויקים על סכין אדירה זו מבית היוצר של Cold Steel .
ניתן למצוא באתר שלהם:
http://www.coldsteel.com/62kseries.html
בברכת שנה טוובה וגמר חתימה טובה.
אורי

בימים האחרונים אינני רואה כל תגובות או מסרים מ TC.
להערכתי החומרים והאינפורמציה ש TC תרם לנו עשו את האתר למה שהוא.
הידע המקצועי שהאיש תרם - חסר לי.
שלא לדבר על הסכינים שלו.
מי יודע איפה TC
אורי

למרות המסורת היפנית של טנג דק נעוץ בידית עץ עגולה, אני מעדיף ואראיציה שגם חרשי סכינים יפניים אימצו (כנראה עבור השוק האמרקאי), טאנג מלא נתון בלחיי עץ עם בולסטר שמונע הצטברות לכלוך בין הלהב לידית. - הלהב עצמו רצוי סגנון יפאני ולא מערבי.
אני אוהב נאקירי (מאין קופיץ ירקות). כמו זה שבתמונה של TC, לא זו שלמעלה, הקודמת.
אורי

מליליה,
שמחתי להווכח שמתוך שלל ההמלצות שקיבלת, השתיים שלי - בינגו.
האמרקנים מיפן - א.א. בזריזות, אמינות ואיכות השירות.
באשר ל - TC ואינס, אני משוחד ונראה לי שגם את.
בשם חברי הפורום - נבקש שאת או TC/IC תציגו את סכיני המטבח בהם חשקה נפשך.
ברוח מסורת הפורום - מגיעה לנו ולאיסק ההזדמנות להביע דעה.
שמח שהייתי לעזר.
אורי

ז'נה / רודי
הסכינים שרודי יוצר, חלקן הגדול יפהפיות בזכות עצמן ושמחתי להביע דעתי באמצעות ההצבעה.
יתרה מזאת, משום כך, רכשתי מכם כבר לפני מספר חודשים, את האולר המוצג ועכשיו ניתנה לי ההזדמנות להצביע בצורה משוחדת על דירוגו.
בהצלחה,
אורי

וסרמן,
אני חייב לך תודה.
יש בידי רפליקה של ה- Fairbairn-Sykes המקורי שלך, שיוצר על ידי AL MAR בכמות מוגבלת ממוספרת (061/200).

רציתי לדלות עליה פרטים מהאתר של AL MAR אבל מסתבר שהם לא מתייחסים לסכיני עבר שכבר אינם ביצור/למכירה. מה גם שלא זכרתי את איות השם האנגלי של הפגיון.
עכשיו אני יודע ואיתרתי עליה מלא הטנא פרטים.
תודה, אורי

TC
באחד המסרים האחרונים כתבת בין השאר בהפניה אלי:
"אורי, מכיוון ש"איסאק" בבירור אינו מבין את עוגמת הנפש שנגרמה - בעיקר לך, כאבי רעיון הטנטו המדובר. ומכיוון שהוא מציג עצמו כ"יוצר" - ובכך מוציא למעשה שם רע למספר אנשים בתחום - אני מרגיש חובה ואחריות להתנצל בשמו. אנא קבל את התנצלותי . הדברים שנאמרו - נאמרו ואין להשיב, אשמח לפצות אותך בהמשך הדרך אם רק אוכל."
רציתי שתדע שאינני מרגיש כאילו אתה חייב לי משהו; התנצלות או פיצוי.
מה פתאם?
ממתי אתה אחראי לכל השתלחות של אנשים מתוסכלים.
להזכירך, אתה יצרת סכין לבקשתי על פי הגדרתי, שעיצבנו בשיתוף פעולה מהנה.
עצם התהליך מולך, שלא להזכיר את אינס, היה כיף כשלעצמו לאורך כל השלבים; הסקיצות, עיצוב מתאר הלהב והידית, בחירת מוטיב הבמבוק על הנדן, תצלומי התקדמות ההשחזה והליטוש, השיפורים והתיקונים תוך כדי - כיף אמיתי שהיה שווה כל רגע.
החוויה מולכם, לא הייתה רק חווית רכישת סכין Custom - קונים והולכים. אני הרגשתי שיש לי חלק בייצירה - מעצם הליווי הצמוד והשותפות בהחלטות.
אז שיהיה ברור - אתה לא חייב לי דבר.
איסק חייב. אילו - היה מייצר סכינים ולא רק מודליסט - הייתי חושב שהוא חייב למען ההגינות להציג את יצירותיו - שנראה ונשפוט.
אורי

מליליה,
שכחתי לציין שהכתובת בחו"ל שהפניתי אותך :

בחו"ל, יש לי נסיון טוב עם חברה אמרקאית / יפנית . הם מנהלים את הענין מ-ארה"ב ואת הסכינים שולחים ישירות מיפן.
דמי משלוח קבועים (7$ ) - והסכין אצלך תוך 5 ימים:
http://www.japanesechefsknife.com/default.asp

מתמחה בסכיני שף יפניים.

אורי

ברווז.
לאחר שמחקת את מסריו הבוטים של איסק - קוראים חדשים לא יבינו במה מדובר לאורך השירשור.
אגב, למרות שיש לי נגיעה אישית בהשמצותיו של איסק - שכן אני הזמנתי את הסכין אצל TC ואם הוא מוצג כמאחז עיניים והסכין פארש - הרי שאני שוטה הכפר, אינני חושב שהיה זה נכון למחוק את הערותיו גם אם הן שערוריתיות.
לדעתי חשוב שאנשי הפורום יחשפו גם להשמצות וישכילו להסיק מסקנות לגבי האיש ואמירותיו.
לא תדע מהו יופי אם אין כיעור כנגדו.
השמצותיו הבוטות והסתמיות, ושפתו הקלוקלת - רק מעצימות את הפן החיובי של TC מחד, ושל יצירתו (שבה אני גאה), מאידך.
מחיקת המסרים של איסק - עצרה את הדיון וגדעה את התמיכה ב- TC.
אורי

מליליה,
בארץ, אם תרצי סכין מייצור ייחודי/בהזמנה, כדאי לפנות ל- TC , חבר בפורום. מייצר סכינים נפלאות (למרות ההשתלחות שקראת).
המייל שלו: tc@tcblades.com
האתר שלו:
http://www.tcblades.com

בחו"ל, יש לי נסיון טוב עם חברה אמרקאית / יפנית . הם מנהלים את הענין מ-ארה"ב ואת הסכינים שולחים ישירות מיפן.
דמי משלוח קבועים (7$ ) - והסכין אצלך תוך 5 ימים:
http://www.japanesechefsknife.com/default.asp

ושיהיו לך ים של קישואים לקצץ.
אורי

עומרי אחי,
תתחדש - ותזהר מהמודליסט הזועם.
מה, עוד פעם TC עושה סכין יפה??
צריך להפסיק את השעורריה - עד מתי ימשיך האיש הזה מבאר שבע ואשתו לייצר סכינים, ולשרוף להבים עם ברנר?
אני גם בטוח שאינס יכולה ליצור נרתיק כזה - בשעתיים ואל תאמין אם יגידו לך שזה לוקח שלשה שבועות.
חוץ מזה הסכין והנרתיק נהדרים.
אורי

חברים יקרים,
נראה לי שהשרשור - שהתחיל במסר שלי בו הצגתי סכין נפלאה שהזמנתי אצל TC עבור בני, גלש למחוזות של התכתשות עם אחד שרואה לעצמו חובה להוכיח ש TC מאחז עיניים והסכין שיצר עבורי אינה מה שהיא מתיימרת להיות.
כמי שביקש מ- TC ליצור את הסכין והגדיר את תצורתה והחומרים, וגם היתה לי יד בעיצובה וזכות וטו בכל אחד משלבי הייצור - יש לי זכות וחובה להביע דעה ולהפסיק את שתיקתי.
אומר מיד; הסכין עונה על ציפיותי מעל ומעבר וגרמה שימחה רבה לבני שקיבלה ממני.
רציתי לשתף את חברי הפורום ולהציג בפניהם סכין יפה שכן בזה ענייננו המשותף.
האיש הזועם, הגיב באופן קיצוני ובוטה, ובעיקר לגופם של חברים ותיקים ומעורכים, ולא נראה לי שזו התייחסות סבירה של חבר חדש שרק רצה להביע דעה.
אנא הרפו מהאיש - נראה שלא העובדה שהסכין אינה רפליקה של טנטו קלאסי (תגלית מדהימה) מכאיבה לו אלא דווקא שהסכין ו- TC זכו לתשבחות.

ול TC אומר, למרות שספק טורד את מנוחתי נוכח האפשרות שאינס יכולה הייתה לייצר את הנרתיק יותר מהר - אתם זוג מדהים שגם היום, הייתי מזמין אצלכם סכין טנטו הוליבודית, עם בולסטר מוקומה גאנה מחורר גזים.

אורי

במסר זה אני מבקש להביע את הערכתי ותודתי ליוצר TC ואשת חיקו שהיא אכן עזר כנגדו.
בני הזוג, וכדאי שנדע כולנו שאשתו של TC נוטלת חלק אקטיבי ביצור הסכינים שלהם, ייצרו בהזמנתי, סכין טאנטו ייחודית עבור בני בכורי.
לרגל הענקת דרגת דאן 3 בקראטה, חשבתי לציין את המאורע בהענקת סכין שעוצבה במיוחד.
חודשיים עמלו בני הזוג כדי למלא אחר שגיונותי, והוציאו תחת ידם מלאכת מחשבת.
קווי המתאר של השכבות מאוד מוצנעים ליד החורפה והולכים ומתבלטים לקראת גב הלהב.
הידית הקמורה מעט כלפי מטה להזכיר מוטיב סיני (כיאה למטפל שיאצו חסיד רפואה סינית), עשויה עץ אבוני, עם בולסטר מקומה גאנה, חוצץ שנהב ופינים מוזאיקה מעשה ידי אשת TC שגם יצרה ועיבדה את נדן העור, לעילא ולעילא.
בעקב הלהב, סמל הדוג'ו של נמרוד בני, עשוי מקומה גאנה נסור .
סכין לתפארה - ותודה לזוג המופלא.
להלן צילומים להמחשה.






TC ידידי - אם תרצה להוסיף צילומים משלך-אשמח, הזכות שלך.
כדאי שתפרט נתונים טכניים - מה עומד מאחורי המראה.

בברכה ובתודה,
אורי

אני חושב שהשרשור הזה קצת מחטיא.
צריך לחשוב על איזו שהיא דרך לגשר על הזכות לאנונימיות שכבודה במקומה לבין האפשרות לתקשר.
כל עוד אנו מחליפים תגובות בפורומים - אין לי כל בעיה שפטיש יהיה פטיש והברווז יהיה ברווז.
אבל כשאנו נפגשים פיזית במפגשי העמותה או בזארים - זה קצת טיפשי שאינני יכול לקשור בין הפטיש לבין האיש, ולו רק כדי שאוכל להגיד לו שלום או שאדע שזה שאני אומר לו שלום, אני גם מחליף איתו תגובות.
הייתי צריך לגלות באקראי בבאזר שהבחור שבא לשם יחד עם בני והם חברים טובים ושניהם עוסקים באומנויות לחימה - הוא מי שמופיע תדירות בפורום בשם כינוי -ולא קשרתי בין השניים שהם אחד.
רציתי מאד להכיר את SHEG ולא קשרתי בין האיש לכינוי.
אולי זה יהיה רעיון שבמפגש הבא אלה שיבואו ויירצו, יענדו תג שם ו-כינוי כך שנזהה אחד את השני.
לאחר ככלות הכל, אנו לא מתחזים לרווקה, משכילה ואמידה המחפשת גבר צעיר ומושך.
כולו, מה רציתי - לשלוח מייל תודה לאיש נחמד שהיכרתי בבאזר - ואני לא יודע איך לתקשר איתו.
אל תקחו את זה רחוק מידי.
אורי

במספר מיקרים נתקלתי בבעיה שאני מניח שהיא נחלת עוד רבים וטובים:
כוונתי איתור חברים שקשה לזהותם על פי הכינוי.
כדאי אולי לפתוח - איזה מנגנון חיפוש/איתור חברים שאתה מכיר אותם בפועל אך לא את כינויים.
לפעמים לא מופיעים פרטים ב -פרופיל וקשה לשלוח מייל למי שאינך יודע אם זה הוא.
למשל.
אני מחפש את המייל של ישראל פוליטי - למי שיודע, אודה.
אורי

עומרי,
היה נעים להכיר.
קיבלתי את הערתך והחלפתי את הצילום לגדול יותר.
עדיין לא ניתן לראות בבירור את כל העיטורים של הפלדה.
יש מגבלה המוכתבת מאורך הפגיון שלא מאפשר תקריב, אם אני רוצה להראות את כולו.
אורי

ts
נראה לי שאתה לא במקום הנכון.
זה כאילו שגבר מסוקס,ישב בבית קפה בחברת 5 נשים שמדסקסות על יתרונות נעלי פלטפורמה מותגיות וינסה להבין. קודם כל מה יש לו לחפש שם?
סכין נוצרה כדי לחתוך/לדקור ושמשה את האדם מזה אלפי שנים.
בתקופה המודרנית הרבה יצרנים ייצרו סכינים לשימושים שונים.
אזכיר כאן רק אחד, "אופינל", היות ויש לו נגיעה גם ל- TC שהתייחס לנושא לפני.
זו חברה צרפתית שראשיתה במשפחת אופינל בראשית המאה ה - 19 (לפני כמאתיים שנה).
הם ייצרו עד היום כ - 260 מיליון יח' (אולי בנתיים ייצרו עוד).
סכין ממוצעת שלהם מפלדה פחמנית עולה כ-7 יורו (אפשר למצוא יותר בזול).
אם אתה רוצה לחתוך תפוח או לפתוח מכתב או רבבות מטלות דומות אתה לא צריך יותר.
ולמרות זאת - יש אנשים (חלקם מאותגרים - זאת אבחנה מודרנית לקוקו), שלצורך אותן מטלות ואף פחותות מכך, כמו שמירה במגירה - מוכנים לשלם יותר, ואף לדסקס בנושא כמו נשים ונעליים.
למשל - לקח ידידנו TC , סכין אופינל סטנדרתית (למעלה) ושדרג אותה לשכיית חמדה (למטה), שלא לאמר דבר על הנרתיק היפהפה מעשה ידי אינס.

וכך בעבור חופן דולרים - ושגעון לדבר, אופינל רגיל הופך אובייקט אספנות.
במילים אחרות - אם אתה לא נגוע, לא תבין.
וכל הכבוד ל -TC ואינס.

אורי

עמוס, מברך אותך בקנאה.
רצה הקב"ה וגם אני העשרתי את אוספי הדל בחרב מעשה ידי בעז מהמאה הקודמת.
אז, בעז עוד חתם בשמו המלא.
הלהב מחושל משלשה מטילים אורכיים רבי שכבות כשהמרכזי מפותל.
הידית עצם גמל, בולסטרים נחושת וניצב ניקל.
הראת את שלך ואני מראה את שלי - אבל לא הגודל קובע.

ותודה לישראל פוליטי שנפרד ממנה ולמשה שהכיר בינינו.

אורי

אני מתקשה להבין את הרציו שמאחורי הטיעונים שהועלו כאן.
לא סביר שחרשים אמנים - לא ייצרו אולרים - אלא להב קבוע, מחשש שמא דווקא בהם יעשה שימוש מתועב.
במשך השנים רכשתי ללא קושי, כ-30 סכינים מתקפלות - כולן סדרתיות (חוץ מזו שקניתי מרודי), שהיו מוצגות בגלוי ונמכרו לכל דורש. עם קליפס ובלי, עם חור או זיז לפתיחה ביד אחת ועם נעילה בגב או בליינר. הן לא פחות רצחניות (חלקן אפילו מוגדרות כ- טקטיות) מכל סכין שהייתה מיוצרת כ - Custom - ולמרות זאת השימוש העיקרי שאני עושה בהן הוא פתיחת קרטונים, כשצריך.
אני משער, אם כי אין לי מקורות בפרקליטות, שאף אחת מהסכינים שדקרו במעודונים או לידם, לא יוצרה כ- Custom.
אני חושב שההפך הוא הנכון. הסיכוי שאיזה פוחח בן טיפש-עשרה יזמין סכין בעבודת יד - שואף לאפס וגם אם כן, כמו שאמר TC - החרש יכול לסנן את הלקוחות ולסרב למי שלא נראה לו.
הבעיה היא לא בסכין וגם לא באמסטף - אלא במי שמחזיק בהם.

אורי

ברווז וכולם.
אני לא בטוח שהייתי מנסח כך את שאלות הסקר אבל מה שמסתמן בבירור שיש העדפה לסכינים מתקפלות על פני להב קבוע.
מן הסתם הדבר נובע מכך שבימינו ובמקומותינו זה קצת ביזארי לחגור סכין צייד גדולה בכניסה לקניון עזריאלי, או סתם למשרד עירוני.
כשלעצמי אני תמיד נושא רק אולר שכן רוב זמני אני בסביבה עירונית, או כזו שלא מתירה נשיאת סכינים.
מבחר האולרים מייצור Custom בארץ, די מוגבל ולכן הרכישות מופנות לסכינים סדרתיות שלא תמיד מצדיקות את המחיר בהשוואה ל - custom , לו היה זמין.
לצערי, נראה לי שחרשי הסכינים שלנו, בארץ, מציגים בעיקר סכינים בעלי להב קבוע.
הייתי שמח - לו הציגו הנפחים הישראליים סכינים מתקפלות/אולרים מתוצרתם.
אגב, את האולר שרודי הציג כאן בפורום - רכשתי ואני עושה בו שימוש יומיומי.
יכול להיות שמספיק אפילו שיציגו סקיצה - ואם יקבלו הזמנות שייצרו.

אורי

TC
נראה שאתה לא נח לרגע.
גם מייצר סכינים ועומד בלוחות זמנים - בדיקנות שוויצרית.
גם עונה למיילים בסבלנות, עם סקיצות ובהסברים מאלפים.
גם שותף פעיל, עם ידע מעמיק, לכל מה שנעשה בפורום.
שלא להזכיר את הצעד החשוב והנדיב כשתרמת סכין למען שיפור הפורטל שלנו.
כלשון הצעירים - אתה עשר.
אורי

אכן, הסכינים של בועז לא מלופלפות מדי, אלו סכינים בעלי יופי גברי.
אגב, הצלחתי להעלות ואפילו בגודל מתאים, את תמונות הסכין שבעז הכין עבורי. (ראו למעלה).

חג שמח,
אורי

מדהימה

בעניין חלופת השדרים בין דוד ל - TC בעניין האתיקה המסחרית.
חשוב שיידע כל מי שמתעתד לרכוש סכין מ- TC: אתה יכול להיות שקט ורגוע.
אתמול בערב, לאחר עיון בדיונים כאן בפורום, נכנסתי לאתר של TC, שלא שמעתי עליו קודם. לאחר עיון והתלהבות, החלטתי לרכוש סכין וכך עשיתי.
בחרתי ושילמתי עבור סכין שבדיעבד התברר שכבר נמכרה לאחר.
הבוקר, לפני שהחל יום העבודה, כבר המתין לי מייל התנצלות ומלא הסכום ששולם הוחזר לחשבוני ע"י חב' האשראי.
יתרה מזו, TC הציע מיוזמתו אספקת סכין אחרת שתיוצר לבקשתי - בנוסף על פיצוי בגין עוגמת הנפש שהוא חשב שנגרמה לי.
לא רק שהתנהג למופת - אלא שהיוזמה להחזרת הכסף (בלי שביקשתי) - לא רק זיכוי, להכין לי סכין אחרת, ולפצות אותי - הייתה כולה שלו מבלי שכלל התלוננתי.
בהמשך דברנו ארוכות בטלפון ואני מעריך שמצאתי ידיד ראוי.
איש יקר. לא מוצאים במחוזותינו אנשים שמודים בטעות, מציעים פתרון הולם מעל ומעבר ולא מאשימים, אותך, את הממשלה ואת הכיבוש.
עלה והצלח - TC.

אורי

ברכות לבועז על האתר ותודה על החומר הנלמד.
בהזדמנות זו אני רוצה להשוויץ בסכין מעשה ידי בועז, שקיבלתי כמתנה מבני משפחתי.
זו הסכין היחידה שלי שהינה לא רק Custom אלא גם עוצבה ויוצרה לפי הזמנה.





הלהב; 18 סמ' אורך, פלדת שכבות שחושלה על ידי בעז. הלהב חושל משלשה גידי אורך, רב שכבתיים שכל אחד שונה במבנהו וצורתו.
הניצב; Desert Ironwood.

תודה לבועז החרש
לאשתי ובניי ההוגים
ולגיא רפאלי שהמליץ

אורי

היה של רודי.
הוא יפהפה - לא עמדתי בפניו וקניתי