שיעור 2: השחזת סכין הסבר עם טיפים
עומר יעבץ, אתר סכינים למבינים, סרטון סיוע באתר לנסקי.
תהליך ההשחזה, טעויות נפוצות
הטעויות שנעשות בדרך כלל בהשחזת סכין הן:
[1] שימוש בזוויות שאינן מבוקרות חוד, [2] כישלון להקים חוד חדש, [3] השארת החוד מחוספס מדי. השיטות הבאות ניתנות כדי לטפל בכל אחת מטעויות אלו.
המפתח להצלחה הוא:
1) השתמש במדריך זווית לשליטה בזווית החוד,
2) חדד עד שאתה מעלה זמזום טורדני, ו
3) חדד או מרק/לטש את החוד עד להחלקה מושלמת וניקוי הגראד לחלוטין.
הוראות מסוימות להשחזה, מתייחסות לתנועה כתנועת פריסה המנסה לחתוך שכבה דקה מהאבן. זה רעיון רע, והנה למה: רוב האנשים לא יחזיקו זווית קבועה בדרך זו. כל חוד מחייב אותך להחזיק את הלהב בזווית שונה לפי הגאומטריה של החוד אותו אתה משחיז - זווית זו משתנה בהתאם ללהב הספציפי כאשר חותכים בשכבה דקה. זה הופך להיות כמעט חוש שישי, שבו מעורבים תחושה ושמיעה.
כשאתה משחיז ללא שומר זווית, אתה באופן אינסטינקטיבי מעלה את הלהב עד שאתה מזהה את העבודה על החוד. אותו הדבר קורה כאשר משחיזים ביד. ככל שהלהב קהה יותר כך תגביה אותו עד שתוכל לחוש בחוד פועל כנגד האבן. זה יוצר זוויות חוד גדולות יותר ככל שעובר זמן ואז התוצאות בהדרגה להתדרדר עקב התעגלות הלהב - טעות שניתן לעשות גם עם מוט (ראה השחזה: שיעור מס' 1). מיומנות ותרגול יוכלו להתגבר על בעיה זו, אבל הדרך הבטוחה היא להשתמש במדריך לשמירה על זווית חוד קבועה.
אם לא תסיר מספיק מתכת כדי ליצור חוד חדש, תשאיר חלק מהלהב הקהה במקום. הדרך הקלה ביותר כדי לקבוע שהסרת מספיק מתכת היא להשחיז עד שהעלית זמזום מתמשך ונוצר גראד. פלדה באופן טבעי מיצרת צליל בצורת זמזום טורדני כאשר פאזה אחרת יושבת בדיוק מול פאזה אחרת ואז נוצר הגראד. לאחר מכן, תוכל להסיר את הגראד בתהליך הליטוש וההחלקה ותקבל חוד מושלם. השחזה וליטוש סופי תבאנה לחוד לשלמות.
השיטה המקובלת
להסרה מהירה של ההשחזה הישנה,יש להתחיל עם אבן גסה (coarse). אבני יהלום הן האבנים הידניות המהירות ביותר להשחזה, כאשר אבני מים יפאנים עומדות במקום השני. הצעד הראשון בהשחזה הוא איפה שנמצא רוב העבודה והוא זה שמייצר ת הפאזה שתוחלק לאחר מכן, במקרים כאלה מערכות השחזה מקצועיות יתנו מענה מעולה, למשל מערכת ההשחזה המקצועית של לנסקי (Lansky sharpners).
בשימוש במערכת ההשחזה המקצועית של לנסקי (Lansky sharpners), מכילה המערכת מדריך תנועה ממתכת שמשמש גם להחזקת הלהב וגם לשמירה על זווית גיאומטרית מדוייקת בעת ההשחזה. מדריך ההשחזה, מכיל מספר זוויות על פי סוגי הלהבים השוניםם, אם מדובר בסכין מטבח דקה או בסכין שטח עבה - לפי העניין.
לאחר סגירת הסכין במלחציים, בחר את האבן הגסה ביותר או היהלום (לפי המערכת שרכשדת ולפי הצורך)והחל בתנועות קצובות וקלות על גבי הלהב. הגדר את המדריך לזווית הנדרשת כנגד הפאזה הקיימת של היצרן, בדוק את הזווית נגד השפוע הישן. אם הדפוס החדש של ההשחזה מתייחס לחלק האחורי של הגאומטריה של היצרן, אתה מוריד את הזווית. אם אתה הולך לפי הזווית של החוד (החלק הקידמי של הפאזה) אתה מחדד את הזווית של החוד והיא מוגברת. רק כאשר דפוס ההשחזה ממורכז בין תחילת הפאזה לסופה ומקביל לה, אתה משכפל את הזווית המקורית. שמירה על הזווית המקורית היא אסטרטגיה בטוחה עד שאתה הופך להיות מומחה יותר ויודע מה אתה מבקש להשיג.
טוש שחור עוזר להראות את זווית ההשחזה, כאן עם מערכת מוט מודרכת.
אם אתה לא יכול לראות את דוגמת הלהב ואזור ההשחזה הקהה אותו אתה משחיז, נסה לסמן אותה עם טוש שחור עבה, ואז השחז עם האבן שוב. דפוס ההשחזה יעמוד נגד הסימון הכהה של הטוש ותראה היטב איפה השחזה - ששם ישחק הטוש.
כאשר הזווית נכונה, תשחיז צד אחד של הלהב עד שהסרת את החוד הישן. יש להשחיז עד שמתקבל גראד ומתקבל צליל זמזום מתמשך בהשחזה. הגראד יופיע בצד המנוגד לצד המושחז. עם צבירת הניסיון אתה תלמד איך לעצור רק עם גראד קטן בשלב זה בלי ל"אכול" יותר מידי מהלהב. אם אתה לא בטוח, עליך להשחיז עד שאתה יכול להרגיש את הגראד. לאחר מכן, הפוך את הלהב במכשיר וטחון/השחז כמות שווה מהצד השני.
הגראד הוא תופעה טבעית בהשחזת פלדה כאשר משחיזים צד מושחז אחד למול פאזה נגדית. כשלמדתי להשחיז כילד, הייתי צריך להציג את העבודה שלי לסבא שלי, והוא היה לעתים קרובות מראה לי שיש לי שיש לי גראד בקצה ההשחזה כמו זקן כזה על קצה הלהב. זה נראה חד, אך אז הוא היה מתכופף והלהב היה חוזר להיות קהה.
ניסיתי למנוע את הגראד במשך שנים לאחר מכן וללא הצלחה, כתוצאה מיצירת הגראד לא קבלתי שום דבר חד ביותר. עכשיו אני יודע שאחד מהסודות של השחזה הוא ליצר גראד ואז ללטש אותו ולקבל להב חד כתער. סכינים קרמיים וסוגים קשים של פלדה קשה מאוד לא ייצרו גראד. גם כאן רק הניסיון יגיד לך מתי השחזת מספיק, חשוב לגעת בלהב ולהרגיש שינוי בעת ההשחזה ושיפור, נגיעה תכופה תגיד לך מהי הדרך הנכונה.
ישנם שלוש תנועות יסוד בעת ההשחזה- החלקת האבן כנגד הלהב, החלקת האבן בירידה מהלהב, או החלקות אלרנטיביות - למשל החלקה במעגלים. בשלב הראשון, כל אחד מהשלוש הוא בסדר.
לאחר יצירת פאזה בסיסית שתראה בעין וכאשר מרגישים שנותר חוד בסיסי, יש לעבור לצעד הבא להשתמש באבן בינונית. מטרתה היא לא כל כך להסיר חומר, אלא יותר להחליק את השריטות והקרעים שנעשו על ידי האבן/ יהלום הראשונה. האבן הבינונית צריכה להיות בערך עדינה בשיעור של 50% ביחס לאבן הראשונה, כך אם התחלת עם אבן בשיעור של גריט 180, אתה יכול להשתמש בגריט 320 או 360 כעת. השתמש בתנועות מעגליות או אלטרנטיביות לסירוגין עד שתבנית השריטה הישנה נעלמה. אז תעשה כמות שווה של טחינה או החלקה בצד השני של הלהב.
/ייתכן שעדיין תהיה מסוגל לזהות גראד קטן בשלב זה. תסיים בכמה משיכות כנגד כיוון החוד החוד כדי להסיר את הגראד. זה המקום בו התיאור של תנועת הפריסה הדקה שתארנו למלה, הוא תיאור מדויק.
הלהב צריך עכשיו להיות חד ללא גראד. החוד עכשיו לאחר השחזה בגריט 320 או 360 מיקרוסריישן, שהוא מספיק טוב לשימושים רבים.
בשינון העדין שקיים על הלהב בשלב זה ניתן לראות בזכוכית מגדלת, אולם בהמשך הדרך הוא יעלם. מקל שטול או אבן ליטוש יעשו את העבודה תוך יישור והחזרת החדות בשלב זה. תמשיך לשלב הבא, אם אתה רוצה חוד בר קיימא יותר.
עבור השלב השלישי יש להשתמש באבן משובחת, בגריט 600 או 800, ולחדד באמצעות משיכות רק כנגד החוד על מנת שלא יווצר גראד והחוד יוחלק היטב. רצוי בשלב זה בכל תנועה להפוך את הלהב לשם מניעה של היווצרות גראד חדש.
הלהב שלך לאחר סיום שלב זה צריך עכשיו להיוחד חד כתער לכדי גילוח. בדוק את זה כפי שתואר לעיל. אם יש חספוס, יש לחזור לאבן הבינונית - לא סיימת לייצר פאזה טובה. אם אין חספוס אבל החוד אין לו מספיק נשיכה, יש להמשיך באבן המשובחת עד ללהב בחדות תער.
כשהלהב הופך להיות קהה שוב, חזור על השימוש באבנים הבינוניות ועדינות. רק כאשר הלהב הופך משונן או פגום יהיה אתה צריך לחזור לאבן הגסה.
השחזת להבים מסוג פאזה מעוגלת (Multi Bavel)
הוריאציה הזו תיתן לך להב שיחזיק לאורך זמן רב יותר מאשר בשיטה הרגילה שתוארה לעיל. להב פאזה מעוגלת דומה ללהב קונבקס הקמור שניתן למצוא בסכינים של מוראן, בלאק ג'ק וסדרת Trizor של סכיני שף צ'וייס. שיטה זו יכולה להיות מותאמת לסוגים רבים של ציוד השחזה.
הצעד הראשון הוא לבצע גריינד לרמה של פאזה ראשונית שתחליף אץ הפאזה הישנה. פאזה זו תהיה למעלה ברמה של כ-5 מעלות פחות מהפאזה אותה אתה מבקש בסוף להשיג כזווית הסופית שלך. לפעמים זה מכונה חידוד מראש או דילול הלהב. יתכן כי בשלב הראשוני זה יותר עבודה בשלב זה, אבל תוכל לחסוך קצת עבודה בהמשך אם תשתמש בשיטה זו. יש לטחון עד שהחוד הישן הוסר. כפי שתואר לעיל, ההוכחה היא שאתה העלית גראד.
עכשיו יש לשנות לאבן בינונית ולהגדיר את המדריך שלך לכמה מעלות זווית גדולה יותר מהקודמת. במדריך מסוג תופסן אתה מגדיל את הזווית על ידי הזזת המדריך קרוב יותר לחוד. במערכות מסוג המוט אתה יכול בקלות לבחור זווית אחרת על ידי שימוש בחור אחר למוט. מערכות אחרות יש דרכים שונות כדי להתאים את הזווית. עיין בסעיף שלהלן לשיטה באמצעות משחיז של לנסקי (Lansky sharpners) אותו אנו משווקים.
כשאתה מגיע לאבן העדינה יש להגדיל את הזווית שוב עוד כמה מעלות. לחדד במשיכות שהולכות על החוד וכנגד כיוונו, ולהקפיד על צדדים חלופיים עם כל משיכה. אתה משחיז רק שטח קטן ממש בחוד, הסר את הגראד שנוצר עקב שינוי הזווית עם האבן הבינונית.
מאחר ואבן עדינה משחיזה לאט ובעדינות יותר מהגסה, זה בדרך כלל לוקח לא מעט עבודה כדי להסיר שריטות של השלב הקודם. על ידי הגדלת הזווית בכמה מעלות כאשר אתה משנה אבנים, התמקדות בעבודה זו בשטח קטן יותר בסמוך לחוד תצמצם את העבודה הדרושה כדי להגיע לחוד מקסימלי.
השחזת להבים מסוג פאזה מעוגלת (Multi Bavel) עם מערכת של לנסקי
יתרון רב יש למערכת ההשחזה של לנסקי בלהבים אלה, המתקבל על ידי תיקון המוט בנקודות שונות בכל אבן.
הנה דרך קלה לעשות השחזה כזו עם משחיז של לנסקי (Lansky sharpners):
1. דחף את מוט הברזל לאבן הגסה ככל שזה יכנס, עדיין יש להדק את הבורג השטוח. זה מקטין את הזווית במעלה אחת או יותר. אותו דבר באאבנים הגסות, אם אתה משתמש בהן.
2. חבר את המוט על האבן הבינונית באמצע של המדריך על פי ההוראות.
3. דחף את מוט הברזל לאבן העדינה רק מספיק כדי להדק את הבורג השטוח בסדר. זה מגדיל את הזווית במעלה אחת. עשה כך גם עם האבן העדיפה מאוד (מעל 800 גריט).
כעת, בעת שימוש באבנים אלה שתיצרו באופן אוטומטי בלהב שיפוע מדורג לשלוש. טיפ: החלפת ברגי האגודל עם ברגי ראש שטוחים תיתן לך עוד סנטימטר וחצי לערך של אבן לשימוש. כמו כן, אתה יכול לשפר את החוד על ידי השחזת היתרון על אבני מים יפניות עדיפות, אבני ארקנזס או אבנים קרמיות, בגוסה גריט 1000 או יותר. יש לשמור על אותה הזווית כשלב האחרון לעיל.
שימוש בשמנים ומים על אבנים
בצפון אמריקה בדרך כלל נוטים להשתמש בשמן השחזה על אבני השחזה (honing oil); בשאר העולם משתמשים במים. בדיקות במכון מקצועי הראו, שבגלל שהשמן נושא את הסיגים כנגד החוד, תוצאות טובות יותר מתקבלות עם אבן יבשה. עם זאת, אבנים טבעיות נוטות להסתם ללא שמן ולהפסיק להיות יעלות. אני מעדיף קרמיקה ואבני יהלום יבשות ולא אבני שמן, הבחירה השנייה שלי היא אבני מים יפניות.
אני אשאיר את זה להעדפה האישית שלך, עם ההנחיות הבאות. באבני ארקנזס מלוכדות ואבני הודו אתה יכול להשתמש בשמן או להשתמש בהן יבשות. נקה אותם עם מדלל צבע/טינר. השתמש באבני מים יפניות רק עם מים, יש לנקות אותן רק עם מים, אבל יש לאחסן אותן וייבש לאחר שימוש, יש להשרות אותן לפני השימוש.
ניתן להשתמש באבני יהלום ואבני קרמיקה יבשות או עם מים. נקה אותם עם מים ואבקת מירוק בעת צורך. ניתן להשתמש באבנים טבעיות ארקנסו (Washita) ועם שמן, מים או יבשים, ויש לנקותן בהתאם.
אם השתמשת באבן עם מים ואתה רוצה לשנות לשמן, תן לאבן להתייבש באופן יסודי, ולאחר מכן יש לשמן אותה. לאחר שהשתמשת בשמן על אבן, קשה לשנות בחזרה.
בהצלחה
השחזה נעימה.
