knife.co.il

""""הסכין הראשונה שממש קיבלתי הייתה חרב מצ'וקמקת מקניה בנדן עור, שהקהו במיוחד בגללי במסגריה כדי שלא אהרוג מישהו. אחרי כמה חודשים הטאנג יצא מהידית, והשאר היסטוריה."""


תביא אותה- לא בעיה לתקן

בשנת 74 נשלחתי לשוויץ ללמוד על כמה מכונות שהיו חדשות במפעל שלנו,עם טכנולוגיה שעוד לא נראתה בכל המזרח התיכון (בינתיים כולם כבר בגרוטאות)

אחד המארחים נתן לי אולר וונגר אשר ישב אצלי בכיס מאז עד שהחלפתי איזה זוג מכנסיים באפסנאות בזמן מילואים בג'נין הלך הונגר.

או.... כמה שהיה לי עצוב.

כמה שנים ווויקטורינוקסים למיניהם אחרי, הופיע עוד איש מאותה חברה של הוונגר ההוא
עם אחד חדש לגמרי, מלא פיצ'יפקעס לתפארת.

מהוונגר הזה אני גם לא נפרד, במיוחד אחרי שיום אחד נתקענו בלילה אצל איזה דודה והילדים שלי נורא רצו לפתוח איזה בקבוק "בוז" ולדודה היה רק פותחן לבקבוקי קולה ופותחן לסרדינים. חולץ פקקים, ממש לא.

הסתדרנו איכשהו אבל נשבעתי אז שלא עוזבים את הבית בלי הוונגר.

סכינים? יש לי את הHELLE, הישן והטוב והשתתף בהרבה התפרקאות ועשיו נח לו באיזה מגירה כי הידית דקה מידי לידיים הלא גמישות שלי. והלהב ארוך מידי לצרכים היומיומיים- הוא באמת ישן: יותר משלושים שנה ונראה ממש כמו חדש

דוד

אותו בן-דוד שהביא את החרב הראשונה הביא אח"כ עוד אחת- מצ'טה מסאית אותנטית לגמרי, דווקא מחומר טוב ואותה לא הקהו לי, כי כבר הייתי גדול מספיק... ההיא שהתפרקה נעלמה איכשהו במהלך ההיסטוריה, אז אין על מה לדבר.

הווו הסכין הראשונה ... העלתם בי זכרונות ישנים וטובים
כמו כל כרמליסט ( החיפאים יבינו) הייתי חייב לפתוח בסטייל את השריטה לגבי סכינים
זו היתה סכין שנתן לי דוד שלי סכין שיוצרה באופן חובבני של מחבל שדודי החרים בשלום הגליל , היא בהשוואה למה שיש לי כיום היתה חתיכת מתכת אבל כל כך אהבתי אותה בתור ילד בן 11 הייתי הולך איתה כמעט לכל מקום, לצערי יום אחד במהלך טיול בבניאס היא נפלה לי למים, כיום יש לי רק את הנדן שלה, בעקבותיה קיבלתי עוד סכין אם חלקכם מכירים את סכין ההשרדות הזולה ב50 שקלים עם המצפן והערכה בידית, שגם היא אבדה לי ואחריה סכין צלילה פול טאנג שעד היום איתי .

בכל אופן תודה על הזכרונות

....