Page 1 of 1
ידיות לסכינים וחרבות היסטוריות
Posted: 19:20 ,15 July 2007, Sun
by argentum
מה אתם אומרים, הנפחים של פעם (הרנסאנס ואחורה) הכינו לעצמם את הידיות לסכינים והחרבות? אני מתכוון לידיות המעוצבות והאיכותיות, לא ל- full tang מסכן של לקיחת שתי חתיכות עץ וקשירה או מסמור שלהן לטאנג..
אגב, אני פונה לכל ה"אורחים" שאני בטוח שנהנים לקרוא את ההודעות באתר- בואו, תגיבו, תשלחו שאלות או תפתחו את האתר- מאמרים וכו'.. ההרשמה לא עולה כסף ואני בטוח שיש לכם מה להגיד בתור אספני, יוצרי וחובבי נשק קר, כי באמת האתר קצת שומם..
Posted: 22:50 ,15 July 2007, Sun
by סער
באירופה, נפחים שהתמחו שעשיית כלי נשק עסקו בזה באופן כמעט בלעדי וכן, הם היו אמנים שהכינו לרוב בעצמם את כל האבזור. לעיתים את הדברים ה"נחותים" יותר, נדנים, חלקי עץ וכו' הכינו השוליות. יש בספרי נשק פה ושם העתקי תחריטים עתיקים שמראים את זה.
ביקרתי לפני כשנתיים בבי"ס מקצועי במרכז סלובקיה (לדעתי כתבתי על זה כבר), משהו דמוי בסמ"ת של פעם. יש שם מגמת נפחות בת שלוש שנים. התלמידים מתחילים מאפס (בגיל 15), מרמת שרטוט טכני, פיסיקה בסיסית והכרת חומרים. לאט לאט הם מתחילים להתנסות בעבודה, נפחות מסורתית על כל התהליכים, דרך הפעלת מחרטה וכרסומת כשכל פרק נחתם בעבודת גמר שנשארת בביה"ס, כולל הכנת סכינים, להבי פלדת שכבות, אולרים מתקפלים ננעלים, חרבות ואף רובה-קשת. אחרי שלוש שנים הם יוצאים לשנת התמחות. המורה במגמה הוא נפח-מאסטר כמו פעם, ולומדים שם בערך שמונה תלמידים בעת ובעונה אחת כשיש לכל אחד שפע מקום וכלי עבודה. העבודות מהממות, ועוד יותר אחרי שרואים את הילדים שהכינו אותן...
שולח מסר.
Posted: 4:04 ,16 July 2007, Mon
by הפטיש
חבל שבארץ אין כזה דבר! עדיף מלימודי קראמיקה או צילום, לדעתי.
Posted: 21:59 ,19 July 2007, Thu
by Guest
סער wrote:באירופה, נפחים שהתמחו שעשיית כלי נשק עסקו בזה באופן כמעט בלעדי וכן, הם היו אמנים שהכינו לרוב בעצמם את כל האבזור. לעיתים את הדברים ה"נחותים" יותר, נדנים, חלקי עץ וכו' הכינו השוליות. יש בספרי נשק פה ושם העתקי תחריטים עתיקים שמראים את זה.
ביקרתי לפני כשנתיים בבי"ס מקצועי במרכז סלובקיה (לדעתי כתבתי על זה כבר), משהו דמוי בסמ"ת של פעם. יש שם מגמת נפחות בת שלוש שנים. התלמידים מתחילים מאפס (בגיל 15), מרמת שרטוט טכני, פיסיקה בסיסית והכרת חומרים. לאט לאט הם מתחילים להתנסות בעבודה, נפחות מסורתית על כל התהליכים, דרך הפעלת מחרטה וכרסומת כשכל פרק נחתם בעבודת גמר שנשארת בביה"ס, כולל הכנת סכינים, להבי פלדת שכבות, אולרים מתקפלים ננעלים, חרבות ואף רובה-קשת. אחרי שלוש שנים הם יוצאים לשנת התמחות. המורה במגמה הוא נפח-מאסטר כמו פעם, ולומדים שם בערך שמונה תלמידים בעת ובעונה אחת כשיש לכל אחד שפע מקום וכלי עבודה. העבודות מהממות, ועוד יותר אחרי שרואים את הילדים שהכינו אותן...
שולח מסר.
אני זוכר את הסיפור
הבעיה שבארץ ליהודים עבודה פיזית אינה נאה
עומר
אני מרים את הכפפה
Posted: 10:48 ,22 July 2007, Sun
by yaron_iron
מי שרוצה ומעוניין אז יפנה אלי ואני יכין לו סכין