knife.co.il

שלום,
לאחרונה קיבלתי אולר ויקטורינוקס ספיריט במתנה, הבנתי שהוא היה האחרון מהסוג הזה - ולכן לקחו אותו מתצוגה.
שמתי לב שהצבתות של הפלאייר שלו לא מקבילות אחת לשנייה באופן מושלם.
זה לא עקרוני, אבל מעניין אותי עדיין - יכול להיות שזה פגם בייצור או שזה אמור להיות כך מסיבה עיצובית כלשהי?
צירפתי תמונה של הצבתות.
תודה.

כך זה מעוצב במקור, ואם אני מבין את הראש השוויצרי, בוודאי יש לכך סיבה טובה (בעיניהם לפחות) - הגם שהיא נסתרת מעיני.

יש הרבה הגיון בעיצוב הזה במקור (מין חידוד חביב...):
הפלאייר מיועד לאחוז בחפצים בעוביים שונים- כאשר הדקים ביניהם דורשים קצת יותר אחיזה (אני חושב על פינג'ן או חלק פח אחר. אם הפלאייר היה מקביל במצב סגור, אז בכל מצב פתוח הוא היה "מתבדר"- פתוח יותר לקראת הקצה. זה אומר שחלק שטוח בעל עובי אחיד היה מוחזק רק בחלק קטן משפתי הפלאייר. במצב ה"מתכנס" הקיים, יש טווח עוביים מסוים שדווקא נאחז מצוין, כי הוא די מקביל.

זה ההגיון שאני מוצא בעניין הזה.

דווקא נראה לי שזה המצב שקורה פה, ולא נראה לי שהוא לטובה.
אם אני מחזיק נניח דיסקה דקה וקטנה (נניח בגודל שקל אבל יותר דק) בגלל שהצבתות לא נסגרות אחת מול השניה בהתאמה
מלאה הדיסקה תוחזק רק עם הקצה של הפלאייר והמשמעות מן הסתם היא אחיזה פחות טובה.
גם בכל הפלאיירים שנתקלתי בהם, אם זה מולטי טול או רגילים הצבתות תמיד מקבילות באופן מושלם ביניהן..

מצד שני, איכות עיבוד-המתכת (כולל הטולרנס של מימדי הכלים) בויקטורינוקס הוא "הרבה מעבר" לכל שאר יצרני המולטיטול, ולכן קשה לחשוד בהם שדווקא במקרה הזה מדובר ברשלנות, כך שיש להניח שמדובר בכוונת-מכוון.

רעי wrote:אם הפלאייר היה מקביל במצב סגור, אז בכל מצב פתוח הוא היה "מתבדר"- פתוח יותר לקראת הקצה. זה אומר שחלק שטוח בעל עובי אחיד היה מוחזק רק בחלק קטן משפתי הפלאייר. במצב ה"מתכנס" הקיים, יש טווח עוביים מסוים שדווקא נאחז מצוין, כי הוא די מקביל

אני חייב להודות שיש בזה הגיון גיאומטרי מסויים לחפצים שטוחים עד עובי של, נגיד, כמה מילימטרים.

בכל מקרה זה מעלה האפשרות הבלתי נמנעת, שחוץ מאשר במצב הסגור, לחיי-הצבתות של הפלאייר, כל פלאייר (בנבדל מהפלאייר דנן כמובן) לעולם לא יהיו מקבילים - הם הרי נובעים מציר משותף יחיד...

לעומת-זאת, אם זונחים את הרעיון של ציר-יחיד, אפשר להגיע לתוצאות:
http://www.kk.org/cooltools/archives/001300.php

32 דולר - מה דעתכם ? - סוגים מסורתיים נוספים אפשר למצוא ב: http://home.comcast.net/~alloy-artifact ... me-p4.html

או בגירסה "ענתיקה" יותר של הרעיון הדו-צירי:

אין מה לדאוג שמא השוויצרים עבדו חפיף. אין דבר כזה.

מפלייר שפיץ אנחנו מבקשים לאחוז בעצמים זעירים כמו שרווליות לחוטי חשמל או אולי חוט דק או נגיד בול דאר.הכי טבעי לאחוז ממש בשפיץ של הפלייר.

עכשיו, אם הפלייר קצת עקום , אין לנו סיכוי לאחיזה טובה ויציבה. מהנדסי וויקטורינוקס פתרו את הבעיה על ידי זה שרק באזור השפיץ יש מגע אינטימי בין הלחיים של הפלייר וזה מבטיח אחיזה של 100% אפילו אם הפלייר עקום או שסתם יש לכלוך על פני הלחיים שמונעים מהם הצמדות טובה.

הפלייר שלך ממש בסדר ומאחל לך שתהנה ממנו

דוד

ובאמת, שיחקתי עם מטבע של חצי שקל - הויקטורינוקס אכן עוטף את כולו בצורה טובה יותר
לעומת שפיץ פלאייר אחר עם צבתות מקבילות.
כל הכבוד למהנדסי פיתוח!
הכלי גם נוח יותר בידיים בזכות הידיות המעוקמות, ומרגיש פחות כמו מולטי-טול ויותר כמו כלי רגיל בזכות זה.
רק חבל שצריך לוותר או על סכין או על מספריים בכלי הזה..

elligaf wrote:רק חבל שצריך לוותר או על סכין או על מספריים בכלי הזה..

כמעט לכל דגם של אולר ויקטורינוקס ישנן כמה גירסאות - לכל גירסה יש קומבינציה אחרת של כלים.

הדגם הרגיל של Spirit, הנפוץ ביותר (זה בתמונה המצורפת), מכיל גם סכין וגם מספריים.

הגירסאות האפשריות לכל דגם מפורטות בקטלוג שלהם, הניתן להורדה בקובץ PDF.

זה עדיין לא אומר שאפשר להשיג כל גירסה אצל סוחר או יבואן מקומי, אלא רק שהגירסה קיימת.

יש גם את הדגם הזה, ללא מספריים ועם סכין חלקה.
מה שיש לי זה התמונה ששמת. יש שם סכין, אבל משוננת.

כן, זו וריאציה שבה הוחלפו המספריים בסכין חלקה.

הסכין המשוננת היא בשינון גלי מתון, כך שהיא תחליף מצויין לכל סכין חלקה. היא מגיעה חדה כמו סכין מנתחים - די מפחיד, כי זו הסכין החדה ביותר שאי-פעם נתקלתי בה. אין לי מושג איך הם משחיזים אותה כי הם לא מפרסמים ברבים את טכניקות הייצור שלהם.

כמובן, אפילו סכין בשינון גלי מתון לא תתאים לגילוף עץ. בשביל זה באמת צריך סכין חלקה.

בניגוד לדגמי מולטיטול של חברות אחרות, כאן אין אפשרות להחליף כלים בערכה, בגלל שהיא אחוזה במסמרות ולא בהברגה.

מצד שני זה ייתרון, כי בגלל שיש לערכה אחריות לכל החיים, אם נפגם אחד הכלים בערכה, הם מחוייבים להחליף לך את כל הערכה, לערכה חדשה לחלוטין - כלומר, אתה בעצם משלם רק פעם אחת בחיים עבור אותה ערכה, אפילו אם יחליפו לך אותה כמה פעמים.

מעניין לדעת..
אם כבר סוגי סכינים, באיזה עוד סוגי חיתוכים הסכין המשוננת אינה תחליף לחלקה?
והאם באופן כללי לעבודות כלליות עדיף חלקה או משוננת?

לעניות דעתי, כל משתמש רואה בעצמו, ומתוך נסיון מעשי, איזה כלים הוא מעדיף, וכיצד הוא מעדיף להשתמש בהם.

הנסיון המעשי שלך יתן לך תשובה על השאלה הזו

להבים משוננים עושים (לטעמי) שני דברים יותר טוב- הם חותכים חבלים/בשר/ירקות/לחם בצורה אגרסיבית יותר, עם פחות החלקות ולעיתים גם בפחות מאמץ, וכמעט תמיד נשמרות בלהב המשונן נקודות חדות גם לאחר שימוש רב.
אולם-מי שמשתמש הרבה בסכיניו, סופו שנאלץ להשחיז אותן. למרות שבהרבה משימות חיתוך פשוטות יש עדיפות ללהב המשונן, הרי שהשחזתו היא קוץ בתחת אמיתי (והאמינו לי שניסיתי ולא לגמרי בחוסר הצלחה).
להבים חלקים מתקהים מהר יותר, ומספיק חיתוך אחד שגוי על מסמר או משטח קשה כדי להקהות את כל הלהב ברגע. מצד שני- התחזוקה קלה בהרבה.
אני התרגלתי ומשתמש באופן כמעט בלעדי בלהבים חלקים. אני אומר כמעט בלעדי, כי הטאסמן סולט שנמצאת אצלי בכיס עכשיו היא משוננת...

יכול להיות שכשמיהו הסתכל בטעות הפיל אותה על הרצפה וקצת זז?