knife.co.il

לפעמים נדמה, שאמריקאים אוהבים להגזים ובגדול.

האתר הבא ידגים זאת:

http://miaminiceknives.com/pictures.htm

הסכין הבאה (המוצגת בו), וזהו בעצם אולר, עולה קרוב לעשרים אלף שקל:


כל מילה נוספת מיותרת. פשוט, לדפדף בקטלוג שלהם, לראות את המחירים, ולהזיע

יש באמת סיבה שהמחיר כזה גבוהה?
מה זה עבודת יד או שהן עשויות מחומרים יקרים?
למה הן כאילה יקרות?

לאספנים אין גבולות, ולפעמים הם מוכנים לשלם מחירים מטורפים, אז תמיד גם יהיה מי שימכור להם במחירים האלה.

יש הגיון שבול-דואר משומש משנת 1855 יעלה יותר משני מיליון דולר ?

http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/109/442.html

טוב...

יובל, אני מתפלא עליך. הבאת פיסת אינפורמציה - לפחות תשלים אותה.
האתר במראה המקום מתמחה בסכיני קאסטום אמנותיות מהצד הגבוה של הסקאלה, מה שנקרא HIGH END.
האולר האמור עשוי ע"י יצרן סכינים מפורסם ויש בו חלקים שנעשו ע"י בעלי מלאכה מהידועים בתחומם. סה"כ מחיר של $4900 הוא לא ממש תלוש מהמציאות. צריך להבין שהתחום הספציפי הזה (כמו גם נשק אתני ועתיק) נסחר בדיוק כמו אמנות פלסטית.

כמובן.

אלא שאני כתבתי את האמור במנה גדושה של ציניות, כי ידוע לי שחלק גדול מכולנו כאן, חוסכים פרוטה לפרוטה עבור כל פריט חדש, ואף מוכנים לפעמים לוותר על פריטים אהובים, רק כדי להוסיף עוד פריט מבוקש, לא כך?

לאנשים שרוכשים להב דמשקאי מעוטר בידית צדף עם פיתוחי זהב (בעברית עדיין קוראים לזה סכין) בעשרים שלושים או חמישים אלף שקל, לא ממש ברורה הציניות שלי, והם לא יבינו בכלל את הפיסקה הראשונה כאן, כי אני בעיניהם תלוש מהמציאות, או אולי דווקא הם תלושים (תלוי את מי אתה שואל)...

הדוגמה עם הבול היתה כדי להמחיש שאין קשר בין תשוקה לבין פראקטיות, במשחק המוזר הזה, שפועל רק על חוקי היצע וביקוש.

סכינים אלה אמנם יפות, אבל לא פרקטיות. זה טוב בתור יצירת אומנות, אבל לא מתאים לעבודה.

הפטיש wrote:סכינים אלה אמנם יפות, אבל לא פרקטיות. זה טוב בתור יצירת אומנות, אבל לא מתאים לעבודה.

למה לא מתאים לעבודה?

הפטיש wrote:סכינים אלה אמנם יפות, אבל לא פרקטיות. זה טוב בתור יצירת אומנות, אבל לא מתאים לעבודה.

משהוא יגיד שסכין מטבח ב500 ש"ח זה לא פרקטי, ואחר לא יסכים איתו.
בואו ונשתדל לא לקבוע גבולות לאנשים אחרים.
כפי שאמרו חז"ל "צדיק באמונתו יחיה". ומי אנחנו שנדע מי צדיק ומי לא.