knife.co.il

יש לי פגיון צבאי מצרי שהיה בשימוש גדודי הקומנדו המצרי (שבין השאר לחמו בחווה הסינית בסיני במלחמת יום כיפור). תמונות להלן-
הלהב מאוד מסיבית ומיוחדת, ובנויה (כך מספרות האגדות.. ) בדוגמת להב סכין אבן שנמצאה בקרב אחד הפרעונים.

ולשאלה- הידית עשויה סוג של חומר פלסטי (בתחילה חשבתי שמדובר בבקליט-וכנראה שלא) והבעיה שהו הולך ונעלם,
כן פשוט מחודש לחודש הידית הולכת ומתכווצת, והפינים המחזיקים את 2 הצדדים של הידית נעשים יותר ויותר בולטים.
ולמי שיעיר/ישאל- לא- היא לא היתה קרובה לא למקור חום או קרינה,והיא נמצאת בבית במקום שאפילו לא חשוף לקרינת שמש .
ניסית לשמן בשמן סיליקון שאני משתמש לשימור להבים- ולא נראה לי שהיא מתרגשת ממנו.
אגב בבדיקה עם חברים אחרים שייש להם את הסכין, מסתבר שגם להם יש את אותה תופעה.
נראה כאילו החומר ממריא ( המראה - כמו נפתלין לדוגמא שהופך ממוצק לגז ללא שלב הפיכתו לנוזל.).
מי יודע מה החומר, ומה ההמלצת לפתור את הבעיה.

אגב בתמונות התקריב האחרונות ניתן לראות אפילו עיוות בחלק התחתון של הידית כתוצאה מ"העלמות" החומר.

קבלתי כבר הצעה - להחליף את הידית - ולא,לא לזאת הכוונה (-:.

תודות וברכות למתייחסים.







ולתופעה- תמונה של הידית מהצד-






ומקרוב יותר



ועוד יותר קרוב

מוטי שלום.
אולי נגעת בחומר אשר ממסיס את הרכב הידית ונגעת בידית.?
כגון ממיסים אורגנים\ טינר\אלכוהול\שמן כלשהו..?

לא נגעתי זמן רב בסכין, ואיני זוכר שהשהתמשתיבכלל בממיס כל שהוא, אבל גם אם שימנתי/נגעתי עם משהו זה היה כל כך מזמן, וזה נראה לי ממשיך- ואיני מכיר שום חומר פלאי כזה עם זמן פעולה כל כך ארוך, ונניחשנגעתי, מה יכול לבטל פעילות כזו- האם היא חומצית?
האם היא בסיסית?
חשבתי לשטופ במים רותחים עפ סבון כלים ליבש מרחוק עם פן, ולשמן שוב עם שמן סיליקון,שהוא בחור חביב ורגוע- שלא אמור להזיק לאף אחד .
מה דעתכם?

הרי התופעה קורת/קרתה גם לאחרים.
היתכן שאולי פעם (בטח מזמן אם זה קרה )שמתי WD וזה האפטר אפקט?

אני לא כימאי. אבל יודע דבר או שניים מנסיון.
בWD יש חומר ממיס ,שאולי שמת לב שאפשר להוריד איתו צבע.
אולי בגלל שיש לו חומר בריכוז נמוך זה נספג ולקח לו הרבה זמן עד שמת לב שהידית "נאכלה"?
ואולי כל מי שמתלונן על איבוד הידית יש לו WD זה חומר דיי נפוץ
ובכלל לאוהבי סכינים למיניהם. סתם חומר למחשבה..

אולי זו היתה טעות בתרכובת של הפלסטיק בזמן היצור, ולכן הוא מתנדף מעצמו, לא בגלל איזה ממיס או משהו.

אני מבין שאתה אספן אדוק - ואולי בכל-זאת הגיע הזמן לשחזר את אותה ידית בדיוק, אבל הפעם לעשות עבודה טובה, מחומר טוב - עץ, מיקרטה, פוליקרבונט - כולם יעמדו במכות-פטיש בהידוק המסמרות מחדש...

- אם אתה יוצק ידית מפוליקרבונט ישר על המסמרות כפי שהן, אפילו לא תצטרך להדק אותן לידית, אלא רק לשייף ולהבריק את הידית למידותיה הסופיות - תוכל גם להוסיף ליציקה פיגמנט שקוף או אטום, ובאיזה צבע או גוון שתרצה - וזה גם חומר חזק לאללה - עושים ממנו ידיות למברגים, ואפילו ראשי פטיש...

אפשר לקנות פוליקרבונט ליציקה אצל יבין-פלסט או אצל וירטהיים בחיפה, או בכל חנות רצינית דומה במרכז.

יש כאן איזה מומחה להתקנת ידיות ?

מוטי

תראה האם הלינק הזה עוזר במשהו


שנה טובה

דוד



http://www.conservationregister.com/car ... s.asp?id=4

ראשית- הסכין מאוד מעניינת וחיננית בעיני.
שנית- לגבי התכווצות הידית, נראה לי שיש לי כיוון טכני מבחינת הבנת הבעיה: על מנת לקבל תכונות מכניות מסוימות בפלסטיק (לרוב לצורך תהליך הייצור) נהוג להכניס מרככים, שעוות בעלות משקל מולקולרי נמוך. חומרים אלו יכולים לנדוד החוצה, ולפעמים מתמצים מתוך החומר וגורמים להתכווצויות. האם זכור לך שינוי בקשיות הפלסטיק במהלך השנים? בהחלט ייתכן שכדי להשיג ידית נעימה לאחיזה הכניסו מרככים בכמות גדולה, ונדידתם לפני השטח גורמת להתכווצות שאתה רואה.

לגבי הפתרון- יכול להיות שזה ייעצר בקרוב. בעיני יש בזה חן מסוים, למרות שאני מבין את רצונך בידית מלאה ולא אנורקטית. ברור לי שאספן כמוך לא יחליף את הידית המקורית. לנפח אותה חזרה- לא משהו שהייתי מנסה לעשות.

תודה לכל המתייחסים.
דוד הקישור ששלחת אכן מעניין .
ירון יובל ורועי-
בWD הפסקתי להשתמש מזמן, אך יתכן שהוא אבי כל חטאת , ויש לו השפעה לאורך זמן,
או/גם פשוט החומר הוא כזה שמתנדפים ממנו רכיבים.
מה שאעשה זה :- אשטוף היטב, אייבש, אשמן בסיליקון שלדעתי לא אמור לעשות רע לאף אחד,
ואקווה לטוב.
ידית חדשה - לא בא בחשבון-
ולהתלהב מהמראה הכחוש- אני לא כל כך מתלהב (לצערי..)
אך זה מה יש ועם זה ננצח..

מוטי כנראה שהידית באמת קיבלה עזרה כדי להגיע למצב הזה.
כמו שראיתה ,גם הסכין שלי מגלה סימנים דומים .
אבל זה כנראה לא המצב המתחייב. הנה סכין שהיא במצב טוב.
אף על פי שיש לי חשד מסוים שטיפלו בידית וגם בלהב
הלהב לא מושחם והנרתיק שונה מהנרתיקים שלנו
מה דעתך ?
דרך אגב מועלה שם רעיון שהשלוש נקודות וקוו
זה V
במורס די די די דהה



http://www.britishblades.com/forums/sho ... p?p=968945

מוטי, ת'שמע:

לך תדע ממה המצרים עשו את הידית. יכול להיות גומי מוקשה, פלסטיק ממוחזר לא נכון, או איכות נמוכה כלשהו שקשה לנחש מה טבעו.

במסגרת העבודה שלי אני נתקל לפעמים בחלקי פלסטיק במכונות מאד ישנות, וישן זה ישן, שנות הארבעים, OK? כנראה שהפלסטיקים של אז היו פחות טובים מהמודרנים ובאמת אחרי כל כך הרבה שנים הם הולכים ומתפוררים.

יתכן שיבוא יום והידית של הסכין תתפורר לגמרי ואז יהיה צריך לעשות חדשה.

אני מציע לך כבר עכשין לקחת מידות ולהתחיל לרחרח איזה חומר בא בחשבון שידמה לחומר המצרי ו"להכין תכנית מגירה" לשעת האמת

דוד

עץ, קראמיקה או עצם - כמו בתקופת הפרעונים.

חומרים פלסטים מכילים תערובת של שרשראות פחממניות שנגזרות מתעשיית הנפט, בעלות אורך שונה הקשורות בינהם ישירות או על ידי חומר מצלב. אחת השיטות להכנת ידית של פלסטיק היא ע"י ערבוב של שני חומרים: את הפולימר הפחממני וחומר מצלב הקרוי מקשה או קטליזטור. הריאקציה מקשרת את הפחמנים ונוצר מוצק. חלק מהפחממנים נותרים כלואים בתוך המטריצה שנוצרה ואינם עוברים צילוב או שהצילוב חלש.
בחלוף השנים כל חומר פלסטי עובר מספר תהליכים:
1. הקשרים היוצרים את המטריצה מתפרקים בחלקם.
2. חלק משרשראות הפחממן נשברות לשרשראות קצרות יותר.
3. הפחממנים הכלואים ואלה שהשתחררו עם הזמן מתנדפים (ככל שהשרשרת קצרה יותר היא נדיפה יותר).
התוצאות הן:
החומר מאבד את הפחממנים הקצרים הנותנים לו גמישות ולכן נהיה פריך. כמות החומר יורדת ולכן הוא מתכווץ או מתמלא חורים וחללים.
בחלק מהמקרים נוצר ריח חדש שלא היה לפלסטיק בעבר-תוצאה של חומרים חדשים שנוצרו משבירת שרשראות הפחמן לקצרות ונדיפות.
לסיכום:
כל החומרים הפלסטים מתבלים עם הזמן. עשרות אחדות של שנים הן זמן ארוך שיגרום לבלאי לרוב החומרים הפלסטים, מי יותר ומי פחות. אם אתה מריח ריח משמעותי של פלסטיק בידית הישנה שלך: החומר מתפרק פירוק מואץ.
אפשר לשמן בחומר ניטרלי כמו וזלין או סיליקון את הידית. אבל בסופו של דבר כל פלסטיק מתפרק.

ראשית תודה על ההתיחסות.
אכן זה מה שעשיתי מרחתי את הידית בשמן סילקון.ונקוה שיעזור.

אולי לאור מה שכתבת אלפף כמה שרשראות מסביב לידית בתקוה שהרשראות של הפחמן יבינו את הרמז , ויפסיקו להתפרק