knife.co.il

מצאתי תוך שיטוט באינטרנט:
http://lorry.org/Misc/Knives/

ניתן למצוא שם גם שתי סכינים שעשויות כולן (הידית והלהב) מ Carbon-Fiber
http://lorry.org/Misc/Knives/carbonfibre1.jpg

החומר הזה הוא כל כך חזק, שכיום מתחילים לבנות ממנו כלי נגינה:
http://www.instablogsimages.com/images/ ... U6y_52.jpg

כך למשל, גיטרה שבונים מסיב-פחמן, לא תוכל לשבור גם אם תתעקש מאד:
http://www.coolgadgetconcept.com/wp-con ... tar-01.jpg

חזק כן, קשה לא, חומר איום ונורא עבור להבים (אבל אחלה עבור ידיות) ובדרך כלל נושא תג מחיר שאינו מצדיק את התמורה, לפחות לא בסכינים כמובן.

צודק בהחלט!
סכין מתקפלת או "פיקס-בלייד" עם ידית מסיביי פחם..
עולה בדרך כלל פי אחד וחצי אם לא פי שניים(!) לעומת אותה סכין עם חומר אחר בידית...

אין תחליף לפלדה טובה
כל שאר החומרים מבחינת עלות תועלת אינם מחזיקים מים ואינם מציגים אלטרנטיבה טובה יותר לדעתי

יובל wrote:מצאתי תוך שיטוט באינטרנט:
החומר הזה הוא כל כך חזק, שכיום מתחילים לבנות ממנו כלי נגינה:
http://www.instablogsimages.com/images/ ... U6y_52.jpg

כך למשל, גיטרה שבונים מסיב-פחמן, לא תוכל לשבור גם אם תתעקש מאד:
http://www.coolgadgetconcept.com/wp-con ... tar-01.jpg

מענין איך הצליל

אני לא יודע, מעולם לא שמעתי כלי כזה, ואני גם לא מומחה בזה.

מה שאני כן יודע הוא, שמהחומר הזה הרבה יותר יקר לבנות, מאשר העץ הכי יקר שיש, והכלים האלה בוודאי עולים הון תועפות.

יש גיטרות בשם Ovation שהתחילו לבנות אותן בשנות השבעים, וגוף התהודה שלהן מפלסטיק, והן נחשבות לגיטרות יוקרה, והן גם עולות בהתאם...

מילה וחצי על סיבי פחמן: הסיבים עצמם עשויים לרוב בשיטה של "פחמון פלסטיק", כלומר מושכים סיבים דקים ואז שורפים אותם (זה התיאור הכי פשוט לתהליך...) עד שהם הופכים לגרפיט נקי. לסיבים חוזק גבוה מאוד במתיחה, בעיקר ביחס למשקלם הנמוך. מצד שני- הם מאוד פריכים, קורסים בלחיצה ואינם עמידים מאוד בשחיקה. סיבי פחמן הם בעלי מודול אלסטיות גבוה מאוד, כלומר גופים העשויים מהם קשיחים מאוד, ונשברים לאחר כיפוף לא רב.
כדי לעשות משהו מועיל מהסיבים יש ליצור מבנה מרוכב- לארגן את הסיבים איכשהו ולהטביע אותם באיזו מטריצה. החומרים המקובלים הם שרפים ממשפחת האפוקסי או הפוליאסטר. את הסיבים אפשר ליישם בצורה חופשית (אגודות סיבים לא ארוגות), קצוצים, ארוגים ליריעות או אפילו ארוגים במכונה תלת-ממדית שיוצרת מבנים מורכבים שאותם מספיגים בשרף ומקשים.
תכונות החומר המרוכב נקבעות במידה רבה גם ע"י סוג השרף ואופן יישום הסיבים.
אגב- בתעשיית החלל מצאו פתרון מעניין לעניין חומר מטריצה- carbon carbon composites הם חומרים אשר לאחר יישום הסיבים והשרף נאפים בחום גבוה וגם השרף הופף ךגרפיט. ראיתי במו עיני מיכל המשמש לאחסון דלק לווינים (הידרזין) ומשקלו מגוחך.

לעניין השימוש בחומר לסכינים- כמובן שללהבי סכינים מסיבי פחמן אין יתרון על סכיני פלדה או סכיני קרמיקה (זירקוניה, שממנה מכינים סכיני מטבח, היא חומר קשה ועמיד בשחיקה הרבה יותר מגרפיט). לגבי הידיות- עניין של טעם.
לגבי השימוש בכלי נגינה- הקשיחות הגבוהה יכולה אולי לתת תכונות אקוסטיות מעניינות, ובכל מקרה כלי מיתר לא מעטים היום מעבירים את רטט המיתרים ישירות למגבר בעזרת pick-up, מערך גלאים מגנטיים החש רעידות מיתרים וממיר אותן לאות חשמלי. חשבת פעם למה בעצם שומעים גיטרה חשמלית שאין לה תיבת תהודה?

אני אומר...
בואו נפתח פורום של "כלי-זמר" וזהו!!!

כן.. גם אני חושב שאין תחליף לחומרים "הקלאסיים" בייצור סכינים וכד'

יש כל מיני חומרים חדשים ומעניינים, ואפילו פלדות חדשות שמפותחות לשימושים שעונים להגדרת הסכין. החוויה שהיתה לי עם סכין קרמית בהחלט שיכנעה אותי שהחומר מאפשר הכנת סכינים מצוינות לשימושים מסוימים.
הקשיחות של כלי הנגינה משפיעה על התדירות העצמית שלו, ואני בטוח שלמרות השימוש ב- PICK-UP יש הבדלים בהתנהגות בין גיטרה או כינור מסיבי פחמן לכלי מעץ, וגם בין כלים מעצים שונים, או מפלסטיק קשיח. אגב- חלק מהפלסטיקים האלו יקרים גם כחומרי גלם וגם עקב העיבוד המסובך שלהם. לא כל מה שעשוי מפלסטיק הוא בהכרח זול.

להב עשוי Carbon Fiber לא יהיה עמיד טוב בשחיקה, כך שלהב סכין היא לא כל כך הגיונית.

אולי הדוגמה בצילום, היא ניסיון לבנות כלים מחומר אקזוטי כדי לבחון את ההתנהגות שלהם תחת מאמץ מסהסוג שעובר סכין - ואולי בדרך הזו לורי השיג עותקים בשני עיצובים שונים.

לגבי כלי נגינה - זו אופרה אחרת לגמרי. לחומרים מרוכבים (כמו גם - ובלי קשר לחומרים מרוכבים - לזכוכית, למתכת, ולתרכובות קראמיות רבות) יש מתח-פנימי גדול יחסית, כך שתכונות התהודה-הפנימית שלהם (resonance) יכולות להתאים במיוחד לכלי נגינה.

אגב - גם עץ טבעי יכול בהחלט להיחשב ל"חומר מרוכב" - בגלל המבנה שלו.

אבל המתח הפנימי שמתבטא בזכוכית וקראמיקה בכך שהם שבירים - לא מתבטא בחומרים מרוכבים, כי הסיבים שבתוכם מאפשרים שלמות-מבנית (structural integrity) גבוהה מאד - אולי קצת בדומה לזיון-מתכת בתוך בטון. הבטון שביר כי הוא עמיד בלחיצה אבל לא בכיפוף - ולכן מזיינים אותו עם חומר גמיש יותר שישמש בתוכו כמין שלד-מבני גמיש הנושא סביבו את הבטון הקשה, אך הפריך יותר ממנו

מבחינת היצרן, העלות הגבוהה של בניית הכלים האלה היא דווקא חיסרון - כי היא מייקרת במיוחד את הכלי, אבל כמו שציין יובל, אלה כלי נגינה שהם בנוסף, גם חזקים מאד מהבחינה המכאנית.

בכלי נגינה, במיוחד אקוסטיים, זה ייתרון רציני מאד.

אתה יכול לשבור כינור עץ עם שתי ידיים חשופת. לא נראה לי שאפשר לשבור כינור Carbon Fiber כל כך בקלות.

האם אפשר להבין מדבריך שאתה מתנגד נחרצות גם להזכרת נושאים עקיפים, גם לבניית כינורות מפלדה, וגם לבניית להבים מעץ מייפל ?

לפרה יש לסתות של אוכלי-עשב כמו שלכריש יש לסתות של טורפי-ים - זה לא בהכרח לצרכי הגנה-עצמית.

את הפרטים האלה קובעת הברירה הטבעית באבולוציה - ולא הגיון של בני אדם

אבל כמו שאמרת - "אין תחליף לעץ טוב"

סליחה על הנושא של קרבון-פייבר באתר של סכינים, אבל התמונות שצירפתי מגיעות דווקא מפורום מקצועי של כנרים (הכנרים עצמם לפחות לא עשויים מעץ וגם לא מקרבון) - והם דווקא מתעניינים באפשרות, וחלקם אפילו משבחים את הצליל העולה מההקלטות המצורפת, אבל מתלוננים דווקא על המחיר היקר (5690 דולר).

בפוסט השני מלמעלה בדיון, אחד בשם הופ פאולוטו ( Posted on April 25, 2007 at 05:56 PM ), משבח דווקא את החוזק של הכלי, והוא טוען שמבחינתו זה מתאים במיוחד, כי הוא דווקא נוטה לתאונות.

זה באמת יהיה חבל להרוס כלי של אלפי דולר בגלל תנועה אחת, בלי כוונה

http://www.violinist.com/discussion/res ... ?ID=11158#

אחת הכנריות המשתתפות משבחת במיוחד את הצליל של אותו כינור-פלסטיק שכל כך קשה לשבור (ציטוט):

I heard a Luis and Clark played at a wedding recently. It was a wonderful full sound. Wished I could have given it a try!