Page 1 of 1

סוג פלדה

Posted: 21:51 ,15 August 2008, Fri
by tidan26
שלום חברים! מה ההבדל בין פלדה מסוג aus8a לפלדה מסוג aus8.... :?

היי

Posted: 22:39 ,15 August 2008, Fri
by Evil_smith
ניסיתי לחפש קצת מידע ואף אתר לא מספק מידע על הפלדות הנ"ל...עם זאת בחלק מהאתרים הוזכר כבדרך אגב שפלדת aus8a בעלת קשיחות גבוהה יותר, ורמת ההשחזה שניתן לבצע בה גבוהה יותר.
בסולם רוקוול הנתונים הם כדלקמן:
aus8 - 57-58
aus8a- 56-58

Posted: 23:33 ,15 August 2008, Fri
by tidan26
אז פלדה מסוג aus8a נחשבת לפלדה חזקה... :cry:

Posted: 2:16 ,16 August 2008, Sat
by Pesel
קושיות הפלדה תלויה בטיפול טרמי (חיסום והרפיה).
יצרנים שונים, במיוחד אלה שמייצרים סכינים זולים, משיגים תוצאות שונות לגמרה גם אם משתמשים באותם פלדות.
AUS-6 - AUS-8 - AUS-10 (aka 6A 8A 10A)
Japanese stainless steels, roughly comparable to 440A (AUS-6, .65%
carbon) and 440B (AUS-8, .75% carbon) and 440C (AUS-10, 1.1% carbon).
AUS-6 is used by Al Mar. Cold Steel's use of AUS-8 has made it pretty
popular, as heat treated by CS it won't hold an edge like ATS-34, but
is a bit softer and may be a bit tougher. AUS-10 has roughly the same
carbon content as 440C but with slightly less chromium, so it should
be a bit less rust resistant but perhaps a bit tougher than 440C. All
3 steels have some vanadium added (which the 440 series lacks), which
will improve wear resistance.
AUS-8 (also referred to as 8A) (some text courtesy of Boker Knife Company) - Commonly found in a Kitchen Knife Set, the words "stainless steel" are misleading, because, in fact all steel will stain or show discoloration if left in adverse conditions for a sufficient time. Steel is made "stainless" by adding Chromium and reducing its Carbon content during the smelting process. Some authorities claim that there is a serious performance trade off with stainless steel: As the Chrome increases and the Carbon decreases, the steel becomes more "stainless". But it also becomes more and more difficult to sharpen and, some claim, the edge-holding potential is seriously impaired. We have found that most stainless steel blades are as sharp as other material blades and hold the edge longer. AUS 8A is a high carbon, low chromium stainless steel that has proven, over time, to be a very good compromise between toughness, strength, edge holding and resistance to corrosion.

Posted: 8:55 ,16 August 2008, Sat
by רמי
בעניין זה אם שמתם לב בגשרים תלויים שמתוחים בכבלי פלדה רציניים שגם הם מצופים בציפויים השד יודע מה או בכלל אל-חלד מתקינים על הכבל סוג מוט או פלטה מעופרת אם אני לא טועה שתפקידה למשוך את הקורוזיה אליה ולא לקבל עצמו. אין לי מושג איך זה עובד אבל זה קיים ראיתי את זה על כבלי המתיחה של גלגל הענק בלונדון :lol:
[url]http://image38.webshots.com/39/2/43/19/ ... vlM_fs.jpg

התקנים אלה מופיעים על הכבל בתומנה

Posted: 8:58 ,16 August 2008, Sat
by רמי

Posted: 10:42 ,16 August 2008, Sat
by סער
כבלי גשרים הם בוודאי לא מפלדת אל-חלד. מתקני פלדה גדולים שעומדים חשופים מקבלים הגנה קתודית, פיסת המתכת שראית מחוברת לכבלים של גלגל הענק איננה עופרת שיש לה עמידות גבוהה מאד לקורוזיה אלא אבץ שיש לו עמידות נמוכה יותר מברזל לקורוזיה. האבץ, באמצעות תהליך אלקטרוכימי מושך אליו למעשה את הקורוזיה ומתכלה לאיטו לפני שהפלדה בכלל נפגעת ואז ניתן להחליפו בחתיכת אבץ חדשה.

Posted: 11:32 ,16 August 2008, Sat
by tutisdog
בדיוק כמו שעושים באוניות

Posted: 12:17 ,16 August 2008, Sat
by סער
tutisdog wrote:בדיוק כמו שעושים באוניות
נכון מאד.

יש עוד שיטת הגנה - מתח נמוך. מעבירים, נניח, 40 וולט ואני חושב גם בזרם נמוך (כדי שלא יהיה מסוכן) וזה מספיק כדי לדחות כל מולקולת מים או אוויר.

Posted: 14:37 ,16 August 2008, Sat
by tutisdog
כשהייתי בחיל הים באילת היינו צריכים לנתק את המתח מהגנה הקתודית כשהצוללנים היו עושים צלילות סריקה של תחתית הספינה , שם אני יודע ששילבו את שני הדברים, ביחידה אחת עם מטילי האבץ שמפוזרים לאורך הגוף והשידרית

Posted: 15:03 ,16 August 2008, Sat
by ts
רגע אז מה שאתם אומרים זה שמעבירים זרם חשמלי דרך הגוף כדי לדחות מים.
אוקיי נגיד בכל חשמל זה בסדר
אבל באונייה??? 8O

לאן הולך החשמל?



תם

Posted: 15:04 ,16 August 2008, Sat
by Pesel
סער wrote:
יש עוד שיטת הגנה - מתח נמוך. מעבירים, נניח, 40 וולט ואני חושב גם בזרם נמוך (כדי שלא יהיה מסוכן) וזה מספיק כדי לדחות כל מולקולת מים או אוויר.
לא מדויק.
מספיק הפרש פוטנציאלים של 4 וולט. הזרם צריך להיות מספיק גבוה כדי לפצות על עובדן אלקטרונים במתכת. לא מדובר בדחיית מולקולות של מים או אוויר. אלה על ניסיון להפוך את תגובת החמצון(יצירת תחמוצת) לתגובת "לא כדאית" מבחינה אלקטרודינמית.

Posted: 15:10 ,16 August 2008, Sat
by Pesel
ts wrote:רגע אז מה שאתם אומרים זה שמעבירים זרם חשמלי דרך הגוף כדי לדחות מים.
אוקיי נגיד בכל חשמל זה בסדר
אבל באונייה??? 8O

לאן הולך החשמל?



תם
לא מעבירים שום זרם ולא דוחים שום מיים.
מחברים את גוף ספינה למצבר שמשחרר אלקטרונים. אם תיקח מתכות שלא יעברו קורוזיה בכלל , תאורטית תחזור הביתה עם מצבר מלא.

Posted: 15:40 ,16 August 2008, Sat
by סער
Pesel wrote:
ts wrote:
לא מעבירים שום זרם ולא דוחים שום מיים.
מחברים את גוף ספינה למצבר שמשחרר אלקטרונים. אם תיקח מתכות שלא יעברו קורוזיה בכלל , תאורטית תחזור הביתה עם מצבר מלא.
מתכת לא קורוזיבית לא צריכה ממילא הגנה... :roll:

Posted: 15:53 ,16 August 2008, Sat
by Pesel
רציתי להמחיש שאם אין קורוזיה, אז גם לא יהיה זרם.
ואין דבר כזה מתכות שלא עוברות קורוזיה, הכל עניין של תנאים.

Posted: 15:57 ,16 August 2008, Sat
by סער
Pesel wrote:רציתי להמחיש שאם אין קורוזיה, אז גם לא יהיה זרם.
ואין דבר כזה מתכות שלא עוברות קורוזיה, הכל עניין של תנאים.
אכן, תנאים וזמן. אפילו זהב עובר קורוזיה.