אני קצת מאסתי מהאבנים למיניהן וחי בשמחה עם לוח היהלום של GERBER.

פחות בלגן וטינופת, הלוח תמיד ישר ולא אכול באמצע, תמיד זמין בלי הרבה טכסים חוץ מקצת מים וניקוי מידי פעם עם סבון וסקוטש

דוד

אני מחזיק את הPEASANT באוטו. זה יופי של סכין ואפשר לתפעל אותה מאד בקלות, כולל פתיחה מהירה ביד אחת. איכות הלהב מעולה. ואין שוטר בעולם שיטען שהיא לא חוקית.

אני הזמנתי אותה בזמנו ישר מהיצרן בניו זילנד והמשלוח עלה גרושים וגם הגיע מהר

בריין בייקר איש נחמד , ידידותי ומתשתף פעולה

דוד

ברושלטו (עם "שין") עושים להבים וסכינים איכותיים ויחסית יקרים. שטרומנג עושה אצלם את להבי הלאוקו שלהם. פיקס של סכין.

יש לי איזה שלושה להבים שלהם, אחד סקינר "FALKEN", אל חלד, שלא כל כך רואה הרבה שימוש :אין לי בעצם כך כך מה לעשות עם סקינר אבל הלהב מעניין. האחרים מפלדת פחמן, אחד סנדוויצ' שזה כבר באמת יופי של להב.

סכין שבהחלט נועדה לשימוש ןלא להעלות אבק על המסמר שבקיר.

דוד

עומר, תנסה לארגן "באליסטול".

דוד

עבודה ממש ממש יפה ועיצוב מעניין. סכינים חיות ממש.

נראה שיש לך הרבה זמן פנוי (WINK WINK), כי באשר לי, צר לי לציין שקרוב לשנה לא עשיתי אף סכין חדשה, וככה זה ימשך עד סוף השנה הזאת.

תמשיך ככה

דוד

בעבר, הוספנו למבער וונטורי חיבור לאויר דחוס וזה הפך אותו לחייה ממש.

על אותו פרינציפ, בניתי כמה מבערים לש"כ על בסיס צינור "11/2 עם כניסה לגז ואויר דחוס מבוקרים על ידי ברזי מחט. לא עלו כמעט כלום ועובדים יופי עד היום ( אני חושב שנשארו רק אחד או שניים ששרדו אחרי כל כך הרבה שנים)

באשר למפוחים, בכל עסק לממכר מנועים חשמלים וממסרות, יש להם גם מפוחים בכל הגדלים והמחירים. תן ךאצבעות ללכת ותמצא כמה כאלה.

דוד

אין מה לדאוג שמא השוויצרים עבדו חפיף. אין דבר כזה.

מפלייר שפיץ אנחנו מבקשים לאחוז בעצמים זעירים כמו שרווליות לחוטי חשמל או אולי חוט דק או נגיד בול דאר.הכי טבעי לאחוז ממש בשפיץ של הפלייר.

עכשיו, אם הפלייר קצת עקום , אין לנו סיכוי לאחיזה טובה ויציבה. מהנדסי וויקטורינוקס פתרו את הבעיה על ידי זה שרק באזור השפיץ יש מגע אינטימי בין הלחיים של הפלייר וזה מבטיח אחיזה של 100% אפילו אם הפלייר עקום או שסתם יש לכלוך על פני הלחיים שמונעים מהם הצמדות טובה.

הפלייר שלך ממש בסדר ומאחל לך שתהנה ממנו

דוד

למען ההגינות, עברתי שוב על מחירי המורות : בראוו. אלה מחירים כמו שצריך ונראה שעשיתם קצת עבודת בית.

ה#1 עדיין גבוה ונראה שיש שם עדיין (הרבה) מה לעשות.

היה קשה?

:0)

דוד

ושוב על המורה #1

תגידו, מה הסיפור הזה על "נדן מתנה מחומר ממוחזר"?

עד כמה שאני יודע , סכיני מורה נמכרים עם הנדן כלול במחיר ולא " מתנה" ולא כלום

בחיית!

דוד

הלוגו הזה של וונגר הופיע עד מתי שהו בשנות השישים אחרי זה הם החליפו לנכחי.

באיביי יש אחד דומה עם הרבה להבים בעד 20 USD

די נדיר למצוא אותם היום אבל אין לי מושג איזה ערך אספנות יש להם.

דוד

עומר:

שוב, מדובר פה בסכיני ממורה צנועים ולא מכוניות 4X4.

אני לא כל כך מבין מה בדיוק עבר לכם בראש כשנכנסתם לזה וכמה בדיוק חשבתם להרויח מכמה סכינים - שבאמת אין לי מושג באיזה כמוייות מדובר- שהערך שלהם הוא ממש גרושים, עם כל הכבוד לאיכות האגדית של מורה.

אני קפצתי לא לגמרי מתוך התקוממות על המחיר, אלא מתוך דאגה ליבואן מתחיל שעשוי ליפול בגלל המחיר הגבוה שאף קונה לא יעמוד בו.

הבט, רוב החברים כאן מצויים בטריקים של קנייה באינטרנט ככה שלחשוב שיתנפלו על המציאה תהיה אשליה גדולה ויהיה קשה לפתות אותם

כל הנושא של אי-טרייד מגיע לרזולוציה שלא תאומן: אני יכול לתת לך שתי דוגמאות אופייניות מאצלי: רצועת נאט"ו לשעון עלתה 6 לי"ש +1 לי"ש משלוח מאנגליה- איכות אגדית וישר לתא הדאר שלי. הרבה פחות $$$ ממשהו דומה באיכות הרבה פחות טובה שמציעים השכנים שלנו ב"עדי" קבוצת יבנה. חמש דקות נסיעה.

לאחיין שלי הזמנתי לבר המצווה שלו סכין ישר מאיסקי בפינלנד- מודל שלא היה אצל הסוחרים האחרים. סכין "פיקס" מרשים ממש ב-150 ש"ח.
תעשה סקר על מחירי שעוני קאסיו בארץ- אני ממש עשיתי על זה דוקטורט קטן ומצאתי שהמחיר ההכי זול לא רק בארץ אלא בכל הגלקסיה הוא לא "דויטשה אמזון", חנויות בסינגפור, לונדון ואפילו לא בדיזנגוף סנטר או אלנבי אלא חנות קטנה ומטריפה ברחוב הביל"וים בגדרה, אצל האדון שניידר. יש לו מלאי ברוך השם, והבחור נראה ממש שמח בחלקו. אפילו המשלוח חינם. איך הוא עושה את זה? אני חושב שיכול לעשות בית ספר לכולם.

לא רוצה להוריד לכם גשם על המצעד, אבל אתם חייבים לעשות רוויזיה על המחירים.

דוד

OOPS

בחיית עומר:

מפתח שוודי של בהקו עולה גרושים וגם מיוצר בשוודיה, ומייבאים אותם במיליונים ויש עליהם אחריות לכל החיים. להבדיל מסכיני מורה שאני מנחש שאולי מייבאים במאות. במקרה הטוב כי לא ראיתי אותם לא בחנויות כלי עבודנה, גינון או סופרמרקטים- ואיזה אחריות או שירות צריך לסכין מורה?

אם צריך לפרנס כזה המון רב על יבוא של כמה סכינים, אז באמת מישהו לא עשה את החשבון כמו שצריך. וחברי הפורום הם קליינטים כמו כל אחד אחר, בסופו של דבר, ומי שמייבא סחורה למכירה . צריך לקחת בחשבון שאם לא הכל מוזמן מראש , אז זה ישכב במחסן קצת זמן- ומדובר בכמה סכינים בדיוק?

את המחירים שהצגתי לא לקחתי לא מאי -ביי או טראדרה אלא מרגנר ובן'ס, שהם בארה"ב וסוחרים לכל דבר ועיניין לא פחות מכל אחד אחר. תאר לך שהם מטלטלים את המורות משוודיה אליהם ומהם אלינו במחירים שציינתי. לא המצאתי כלום וכל אחד יכול לבדוק באתרים שלהם. 10 דולר הסכין, 5-6 דולר משלוח וזהו.שוודיה- ניו יורק-אצלי בבית ב-52 שקל. 110 שקל זה ריפ אוף בלי שום בושה.

באמת שאפשר לחשוב שסכיני מורה הם מי יודע איזה אוצר-בלי ויכוח אלה סכינים מעולים אבל הערך הכספי שלהם זעום ולא צריך לנפח את זה ולעשות מי יודע איזה הצגות מסביב. אלה עדיין מורות צנועות מהדגמים הזולים ולא עם ידיות רוזווד ולהבי סנבוויצ'.

קהל היעד לסכינים האלה זה לא עקרות בית אלא כמה חברה' טובים שיודעים במה מדובר וייודעים פחות או יותר מה המחירים של הדברים האלה.

אני בטוח שהיחס שרגנר מקבל ממורה לא אחר מהיבואנים שלנו, גם לו וגם לכל אחד אחר מוכרים בפחות מאותם 10$ כדי שבכל זאת ישאר עם מה למרוח משהו על הלחם.

אם רוצים ישר להחליף את האוטו בעד מכירה של 100 מורות, אז זה באמת לא רציני. תמכור כמה מיליונים, אז אפשר לדבר.

קח את זה באיזי

דוד

[

את ה$$$ שלנו הרווחנו ביושר ובהרבה זיעה. היבואנים נקראים לכבד גם אותנו.

ממש לא צריך לעניין אף אחד איך הם מנהלים את העסק שלהם ויקר זה יקר, נקודה. אפילו אם הם תורמים את רווחיהם לצדקה .

דוד

שמתי לב שסוף סוף מישהו לקח יוזמה והתחיל לייבא את מורה לשמחתם של אוהדי הסקנדי בארץ- יופי חברה'!!

אבל,

באשר למחירים, נראה לי שמישהו שם או שיש לו עיניים גדולות מידי או שלא עשה נכון את התחשיב: את אותו מורה #1 עם שמורת האצבע אשר מוצע ב-110ש"ח אפשר להזמין בדאר מארה"ב (!!!!!) ב-12 $, ועוד 6$ על הוצאות אריזה ומשלוח. והבחורצ'יק לא מתלונן על רעב או שהעסק שלו מפסיד

לפי שער הדולר של היום, נגיד 3.5 ש"ח, יוצא ס"ה 57.6 ש"ח- חצי ממה שמוצע לנו כאן.

עסק שרוצה שהקליינטים יעמדו אצלו בתור צריך להציע מחירים ושירות מפתים, אחרת בעל הבית יגווע ברעב.

דוד

תלמד מהשוויצרים: הם הלכו ותכננו סכין מתקפל במיוחד עבור הצבא שלהם, והצבא שלהם ממש לא פראיירים.

באולרים השוויצרים יש כל מה שצריך לשירות הצבאי- לא פחות ולא יותר.

אתה רוצה "סכין קומנדו"?- זה כבר סיפור אחר כי זה סכין לחימה ממש, אבל סכין לשגרה היומיומית? רק אולא שוויצרי. וויקטורינוקס או וונגר, אין הבדל גדול ויש הרבה ממה לבחור

דוד

מי יודע מי ואיפה יש שירות למולטי טול ישן של GERBER?

יש לי אחד די ישן אבל קטן וקומפקטי,כלי לא רע בכלל, אבל מה, נשברו מעצורי הידיות של הפלייר, ככה שהכלי היפה והמצויין לא שווה כלום.

אשמח לראות אותו משוקם.


דוד

החומר הזה נקרה "שמיכה קרמית" CERAMIC FIBRE ועשוי סיבי אלומינה

זה חומר מצויין אשר שורד ב 1200 צלזיוס בלי להגיד "פיפס"

אזהרה:

ברגע שהחומר נעשה ירוק, בגלל גיל וטמפרטורות גבוהות, שמו הופך ל CRISTOBALITE

זה קרצינוגן תוקפני וצריך לטפל בו בזהירות: מסיכת נשימה, כפפות גומי ורצוי להרטיב אותו במים כדי למנוע אבק. צריך לארוז אותו בניילון ולפנות כחומר מסוכן.

לא צריך להכנס לבהלה. יש שעובדים עם החומר הזה מידי יום בסדר גודל של טונות, אבל להזהר חייבים

דוד

מסיבה כלשהי הם מחשבים את המשלוח לארץ כאילו זה לארה"ב

תמיד אפשר לברר על ידי מייל לדניס. הוא עונה יפה ולעיניין.

דוד

עמוס: הצטיינת!

אני ממש גאה בך

דוד

פסי צבירה להארקות בלוחות חשמל עשוים נחושת עבה מאד, איזה 5-10 ממ

דוד

איזה יופי........

דוד

[quote="Pesel"]דוד, עבודה באמת יפה. השילוב של אל-חלד, ספייסרים שחורים ועץ בהיר עושה את העבודה.
מה שאני פחות אהבתי זה העיצוב, לטעמי פשות מדי וישר מדי.
אישית, הייתי הולך אל הצורה כזאת
]


האמת היא שהתלבטתי הרבה זמן על עיצוב שישתלב עם להב מקושט באלמנטים מתקופת הברונזה ובו זמנית עשוי חומרים וגימור מודרנים.

הייתי כמובן יכול לעצב את הידית בסגנון נורדי קלאסי כפי שאתה מציע, אבל נראה לי שזה היה פתרון שיגרתי מידי . לא קשה לעצב ידית נורדית עם קישוטי קרן, ספייסרים צבעוניים וסוגים שונים של עץ, נראה לי שהפעם זה לא היה מתאים .

בסוף החלטתי על עיצוב דוקא מזכיר סכינים "וויקינגים", ידית ישרה עם קישוטים סימטרים בקצוות . ככה אין יותר מידי ערבוביה של סגנונות, הקווים נקיים ואין עומס ויזואלי מחייב.

השילוב בין האל חלד הנוצץ והעץ עם גווני האפור והצורה הישרה נטולת "סקסיות" עושה את כל הסכין קצת קר ומרוחק, בלי להיות מרושע, ועדיין להיות אלגנטי ויוקרתי אבל רגוע

ס"ה, עכשיו שהוא גם חד, תענוג לעבוד איתו בקילוף תפוזים, תפוחי עץ ואגסים. מרכז הכובד בערך ברבע הקדמי של הידית, ככה שהוא יושב טוב ביד בלי סכנה שיחליק קדימה. ההרגשה "סולידית"

למנגל אקח את הלאוקו הפיני כמובן. לא צריך להגזים.

עכשיו צריך לעשות לו נדן. יש לי איזה רעיון קצת מעורפל וכאן אני ממש פתוח להצעות/עצות.

דוד

חיה רעה הדבר הזה!!

ניצול מרשים של חומרים מהסביבה הטבעית וביצוע מושלם

(עמוס: אם אתה מזדמן כאן בדרום, יש לי כמה עצמות מעניינים אצלי במשרד )

דוד

ניסיתי להקטין אבל זה לא עבד.באופרה יש בקר שמתאים את התמונה לגודל המסך

אנסה לשים קישור ישיר

הפעם עשיתי כמה טריקים מלוכלכים, כמו לקיחת מידות, עשיית החריץ בבולסטר בכירסום (נירוסטה, עיוני), שלייפ סופי במכונה יעודית.

דוד

http://i35.photobucket.com/albums/d160/ ... 5007-1.jpg

להב אל חלד של מייכל אקלונד עם תבליט "פטרוגליפים" (ציורי סלע) , 117 ממ.

הבולסטר, הספייסרים והעקב מאל חלד ועור מוקשה.

מה העץ אין לי מושג.

גימור בשעוות קרנאובה ושעות דבורים.

צריך עוד לנקות ולשייף קצת פה ושם ולחפש נדן ראוי (מישהו קופץ?)


חג שמח

דוד

אני חושב שיש בעיה מסויימת עם האחריות לפחות אצל גרבר: היא אכן לכל החיים אבל רק לרוכש המקורי

תקן אותי אם אני טועה


דוד

איזה יופי! אתה ממש אלוף


טוב לראות "אנזו" כחול לבן. ספר קצת איך הסכין כסכין. אני עדיין לא העזתי לגשת ל"אנזו"


יש לי בצנרת "אקלונד" עם ציורי סלע. עוד לא הגיע אבל כל התכנון מוכן. אכלתי כבר את כל הציפורניים


חג שמח

דוד

עמוס:

החומר הוא מסלול החלקה של מכונה אשר הגיע לסוף החיים שלו והוחלף. הקצוות שרדו בלי נזק . החומר קשה ועמיד בשחיקה.

לא תכננתי לעשות לו הרפיה אלא לעשות ממנו להבים כמו שהוא. אתחיל מאחד ואראה לאן זה מוביל. בכל אופן, זה לא קפיץ של אוטו ולא כלום.



דוד

א' מר הוטלה מתקשר באנגלית טובה בהחלט ואין שום בעיה עם זה

ב' לעמוס, לא , לא הפסקתי עם כלום, אולי רק יש האטה בגלל עומסים אחרים, אבל בקרוב אני נכנס לפרוייקט גדול (יש לי כאן קצת פלדת קפיץ רוחב 200 ממ עובי 4. אם מישהו מעוניין בקצת מזה , מוזמן. אני לא צריך את הכל)

באשר לקניית הסכין, אולי נחמד לקבל סכין מעשה ידיו של הדוד, אבל סכין עם כיתוב ותעודות אוריגנליות מפינלנד וריח של חדש, הרושם הוא עצום.

לצורך האילוסטרציה, השבוע נתתי מתנה סכין מעשה ידי לחבר מאד יקר, לכבוד יומולדת 60 (בקרוב גם אצלי). אחד כזה יעריך הרבה יותר טוב עבודת יד מדוייקת, להב PT מוקשה ל-62 HRC,

מעשה שהיה כך היה:

לכבוד בר המצווה של האחיין שלי, הדבר ההכי טבעי בעולם היה לארגן לו סכין פיני ראוי.

חיפשתי משהו טוב ושגם לא יכביד יותר מידי על הכיס. היה כזה רק באתר של איסקי יארוונפאא. אצל המפיצים כלום.

מדובר בדגם 7216

כיף להזיל ריר על הסכינים שלהם


שלחתי להם מייל כדי לשאול האם הם מוכרים גם און ליין- התשובה הייתה חיובית והמחיר + דמי אריזה ומשלוח ידידותי מאד.

הסכין הגיע אלי בצ'יק תוך כמה ימים, אחרי עיקוב בגלל מגיפת שפעת אצלם במפעל ( תמיד היה לי הרושם שוירוסים קופאים שם)

הבטחתי שאנסה לעשות להם קצת "לובי" כאן אצלנו. להלן הקישור:

http://www.iisakkijarvenpaa.fi/

ליפנות במייל ל

Inkeri Huhtala

אשר עושה רושם של בחור נחמד וידידותי

דוד

עומר:

עיצוב האתר ממש מלהיב .

בעיה קטנה: יותר קל לקרוא שחור ע"ג לבן מאשר אפור ע"ג שחור


דוד

איזה מתיחת פנים!!!!!!

בראוו עומר!
אתר חדש ומודרני כמו בכל העולם

מברוק מברוק!

דוד

משה:

אני מצרף כאן לינק לאיסאקי יארוונפא, היצרן הפיני.

יש להם מבחר מצויין ואפשר להזמין ישר מהם במחירים סבירים מאד מאד ודמי משלוח סבירים לא פחות.

יש באתר כתובת מייל לפניות מהקהל

שתהנה

באשר ללהבי אל חלד סקאנדינבים, תאמין לי שהם לא רעים בכלל וההבדל היחיד בינם לבין להבי הפחמן הוא הצבע והתכונה המאד מענינת ומועילה שהם לא מחלידים. מוזר, אה?

דוד

http://www.iisakkijarvenpaa.fi/

יובל wrote:לבנות מכונה בעצמך - כמעט תמיד יותר יקר מאשר לקנות מוכן - עלויות הייצור הסדרתי מתוכננות אחרת לגמרי מבניה פרטית.

בניה פרטית היא בעצם בניית פרוטוטייפ מאפס, והסיבה העיקרית להיכנס לזה מלכתחילה, היא בניית דגם מיוחד שלא קיים מייצור תעשייתי, או בניית משהו מיוחד שמתאים לצורך אישי מיוחד.

מסכים איתך חלקית.

עיקר העלויות בבניית "פרוטוטייפ" הן בתכנון ההנדסי של המכונה והכלים לבנייתה . החומרים שמושקעים במכונה הנידונה הם פחות או יותר גרושים (ברזל מקצועי, מנוע קטן וכמה גלגלים)

אם אתה בונה את המכונה בישביל עצמך בזמנך הפנוי עם אמצעים שכבר יש לך (כרסומת, מקדחה ורתכת), אז למעשה העלות היא כלום.

בפיתוח מכונה לשם ייצור מסחרי ובכמויות, אז הקריטריונים הם בסדרי גודל אחרים לגמרי.

דוד

אם הנאצים הזמינו סכינים אצלם, אז לך תשפוט בעצמך

דוד

מוטי, ת'שמע:

לך תדע ממה המצרים עשו את הידית. יכול להיות גומי מוקשה, פלסטיק ממוחזר לא נכון, או איכות נמוכה כלשהו שקשה לנחש מה טבעו.

במסגרת העבודה שלי אני נתקל לפעמים בחלקי פלסטיק במכונות מאד ישנות, וישן זה ישן, שנות הארבעים, OK? כנראה שהפלסטיקים של אז היו פחות טובים מהמודרנים ובאמת אחרי כל כך הרבה שנים הם הולכים ומתפוררים.

יתכן שיבוא יום והידית של הסכין תתפורר לגמרי ואז יהיה צריך לעשות חדשה.

אני מציע לך כבר עכשין לקחת מידות ולהתחיל לרחרח איזה חומר בא בחשבון שידמה לחומר המצרי ו"להכין תכנית מגירה" לשעת האמת

דוד

מוטי

תראה האם הלינק הזה עוזר במשהו


שנה טובה

דוד



http://www.conservationregister.com/car ... s.asp?id=4

אני לא בטוח שיש חומר מסיר טפלון. מסיר צבע רגיל, אשר ניתן להשיג בכל מקום איפה שמוכרים צבעים, עלול להמיס לך גם את ידית הפלסטיק, ככה שהנזק יהיה גדול מהתועלת.

אפשר כן להוריד באמצעות בד שמיר עדין, אם התוצאה תמצא חן בעיניך, אז זה עיניין פרטי שלך

למה בכלל אתה רוצה להוריד את הציפוי? תזכור רק שאחרי שמסירים את הציפוי אז זהו זה ןאי אפשר להחזיר אותו בחזרה


דוד

כידונים נועדו לדקירה.

תעשה טובה וארגן לך סכין שדה כמו שצריך

OK??

דוד

יובל wrote:

ארי_בר wrote:הסכין לא מדברת אלי.

אולי אתה מעדיף כאלה.



לכל אחד יש טעם עיצובי משלו.

DESIGNED IN USA 440 STEEL"

מריח ממש לא טוב וזה גם נראה קצת מגעיל



דוד

רציתי לזרוק "PIG STICKER" ככה סתם להרגיז, אבל יובל נתן הגדרה קולעת בול.

הסכין ממש ממש יפה, עיצוב "רטרו" מרשים.

האם אתה עושה טיפול טרמי לפצירה? אני השתעשעתי פה ושם עם פצירות. הסכינים לא יצאו כל כך יפים (אולי קצת "רוסטיק") אבל חדים להפחיד ונשארים ככה כנראה לנצח. למרות הקושי הגבוה של הפצירה, לא נתקלתי בשום בעיה עם זה, לא שביר ולא כלום. אני רואה כל יום פצירות שנופלות על רצפת בטון: קופץ לו איזה ניצוץ אבל אין כל פגיעה נראית לעין. הלהבים שלי גם נפלו ושרדו בלי פגע.

דוד

sivanha wrote:שלום לותיקים
אני חדש בעסק. יצרתי סכין ראשונה ממסורית HSS והגעתי לשלב הידית. היכן אפשר לקנות בישראל עץ קשה ופלסטיק באיכות טובה?
אני אוהב להריח למשש בידיים וקניה באינטרנט לא נראת לי אותו הדבר.
סיון

אם אתה גר "קרוב", תוכל לקפוץ אלי. יש לי יותר "קרש ישן" (לפי דבריו של המנקה הזקן במפעל) ממה שאצטרך כל החיים שלי.

FWIW


דוד

איזה יופי!

דוד

אם אתה יכול להוציא את הלהב מתוך הידית, אז אפשר לעטוף אותה מבחוץ עם סרט אריזה, למלא את החלל באפוקסי עם צבע תואם את הידית, ולהרכיב מחדש.
האפוקסי ידחף אל תוך הסדק , ייצב אותו ואם הצבע תואם, לא תרגיש בסדק.

יש צבעים מיוחדים לאפוקסי (אין לי מושג איפה קונים), או שאפשר להוסיף כל דבר אחר. אני משתמש בסתם אדמה או חול, טחונים דק.

לפני הרבה זמן, עשיתי תרגיל כזה לסכין מארטיני מאד מאד ישן של אח שלי והוא שורד עד היום.

בהצלחה,

דוד

תמונה הייתה עוזרת

דוד

קרמיט wrote:הפלדה של האולר שבתמונה היא: אל חלד / Stainless
חנויות לעיתים (תכופות לצערי) שוגות בתיאורים. השגיאה נובעת מתרגות לא מקצועי של פרוספקט היצרן (פעם לדוגמא נתקלתי בתרגום של Stainless כ: אל כתם).

לגבי נירוסטה, מילה זו השתגרה לתוך השפה העברית כעיוות של צמד המילים: No Rust, קרי: לא מחליד. ואכן בשפה העברית השימוש במילה נירוסטה מתייחס לחומר שאינו מחליד (סלנג כמובן ולא שפה תקנית). בפועל אין חומר ששמו נירוסטה.

רם (קרמיט)

NIROSTA הוא השם המסחרי שהיצרן THYSSEN נתן לפלדת האל חלד שלו

היתר זה היסטוריה

דוד

אני הבאתי סכינים מכל נסיעה לחו"ל. אפילו מטורקיה ואפילו לאוקו מנורווגיה + עוד איזה סכין או שנים + האולר והמולטיטול הפרטים שלי

אם הסכינים נשלחים במטען אז אין שום בעיה.

אם אתה מביא יותר מ"כמה", נגיד איזה עשרים מאותו סיג, אז תהיה לך בעיה עם המכס, אבל לא עם הבטחון.


דוד

אי הצלחה אחת אין פירושו סוף העולם. אני מקווה שדורון שלנו לא לקח את זה אישית וקשה מידי

היה רצון טוב, ואם זה לא הספיק, אז תימצא הנוסחה הנכונה.

אני אישית לא קניתי כלום כי לא היה משהוא שבאמת באמת תפש אותי.

אבל אני דוגמה לא טובה.

חביירים, שנתראה בשמחות ובבריאות טובה ושיבוא שלום על ה.@#&$ F מזרח תיכון


דוד

מאד מאד יפה, .

דוד