רעי wrote:חוות דעתי המלומדת למחצה תיתפח בסיפור מהחיים:

בילדותי למדתי שסכינים משחיזים על אבן עם שמן.
השגתי אבן, שמתי שמן, השחזתי וקיבלתי שכבה בוצית שעם הזמן הפכה עדינה ועדינה יותר, והאבן נהגה "לשתות" פחות שמן עם הזמן. את האבנים (היו לי שתיים- גסה דו-צדדית ועדינה) עטפתי בסמרטוט משומן, והכנסתי לנרתיק פלסטי.
הרבה שנים השחזתי כך והיה לי טוב ונעים. אפילו יצאו השחזות לא רעות.
לפני שנים בודדות הלך לי הסט לאיבוד. בצר לי קניתי אבן חדשה, והייתי מוכן לנסות שיטה חדשה- השחזה במים.
עם אותן אבני סיליקון קרביד (האפורות מחנות כלי העבודה) היה הרבה יותר נקי ונעים להשחיז, האבן לא תפסה את שכבת החומר השחוק ו"אכלה" את הלהבים מהר יותר. החסרון העיקרי היה שהאבן עצמה נשחקה מהר יותר, ולולא הקפדתי על השחזה על כל האורך כולל בקצוות היא הייתה מקבלת "בטן" רצינית.
עברו עוד שנה-שנתיים ורכשתי לי אבן-מים יפנית אמיתית (סינתטית). האבן הזו יוצרת באופן טבעי מין בוצה עדינה המצמידה את הלהב לאבן, ושוחקת את העסק די מהר, עם טיב שטח מצוין כבר בגרעין בינוני (1000). גם אבן מים טבעית שניסיתי התנהגה באופן דומה- שחרור בוצה נעימה שמחזיקה את החומר שנשחק לעוד כמה סיבובי השחזה. העסק נקי, לא דביק, שומר על פני האבן חשופים ופעילים בכל עת.

אז מה ההבדל בין אבני שמן לאבני מים?
1. עם אבני מים כל מה שצריך זה לגשת לברז, ולמלא קערת מים. עם אבני שמן צריך למצוא או לקנות שמן מתאים- לא צמיגי מדי, לא דביק מדי, כזה שלא מושך נמלים וכו'. השחזתי עם שמן תינוקות, עם שמן רובים, עם שמן חמניות- ותמיד בסוף העסק היה מלוכלך, ונארז בסמרטוט מלוכלך עד להשחזה המלוכלכת הבאה. באבני מים- שטיפה קצרה בברז אחרי ההשחזה וייבוש, והאבנים יכולות לשבת בין הספלים בארון הכלים.
2. עם אבני מים המשטח העליון תמיד גלוי, וחומר חדש וחד נחשף בהשחזה. באבני שמן צריך לפעמים לנקות (אני זוכר את עצמי שוטף אבן עם סבון כדי להוציא קצת בוצה מהנקבוביות) וגם אז- העסק נוטה להיסתם, ואבן גסה הופכת עם הזמן לעדינה יותר ופחות אגרסיבית.
3. כל אבן ששמים עליה מים- אפשר לייבש ולשים עליה שמן אם רוצים. אבן שמת עליה מים- לא תעבוד כבר כאבן מים לעולם.

המסקנה שלי היא שכל השחזה ניתן לבצע על בסיס מים, גם אם האבן איננה "אבן מים" טיפוסית. אבני המים המיוחדות הן בעלות יתרון מסוים, אך אינן חובה.

lidor wrote:אני אישית הייתי מעדיף את הראשונה.
אם אתה רוצה מורה עם אבן אש בנדן יש דגם דומה לשני רק עם פלדת סטיינלס

אחיטוב wrote:אני חושב שכדאי לך ללכת על ה2 אם הפלדת קרבון אני אישית יותר אוהב, ולדעתי הסוג השחזה הרבה יותר נוח ויעל

Melkor wrote:

illay wrote:

Melkor wrote:רגע.
לפני שאתה מעיף מהכיס שלך כסף, אולי תגיד למה בדיוק אתה צריך את הסכין?
למרות שהגודל של המורה מצוין להרבה משימות וסביר להניח שהוא יתאים לך בול...
ומצטרף לשגיא: אל תקנה בר גרילס.

טיולים, לינה בשטח.
מחנאות ...
חיתוך חבלים,שיוף עצים,הדלקת אש....(יש לה אבן אש בקצה,אבל זה לא הכי קריטי בשבילי כי יש לי כבר אבן אש).
העיקרון שאני הרבה בטבע, טיולים וכדומה, ואני זקוק לסכין שתשרת אותי.

ואפשר לדעת בס"מ מה האורך של הסכין פשוט אני לא מוצא גם לא באתר...

מורה זה פתרון טוב ובסיסי.
אתה יכול לקחת את ההמלצה של שגיא, במקומך הייתי אפילו לוקח את המורה הבסיסית ביותר שעולה איזה 60 שקל. יש לי כזו ונתתי אחת נוספת במתנה לחבר - אחלה של סכין. וככה בהשקעה מינימלית אתה תוכל גם להתנסות עם כלי בסיסי באיכות סבירה ולהבין מה אתה צריך וגם רכשת לעצמך סכין

Melkor wrote:רגע.
לפני שאתה מעיף מהכיס שלך כסף, אולי תגיד למה בדיוק אתה צריך את הסכין?
למרות שהגודל של המורה מצוין להרבה משימות וסביר להניח שהוא יתאים לך בול...
ומצטרף לשגיא: אל תקנה בר גרילס.

sagiBialik wrote:אם זה הכיוון שלך, לך על מורה בושקראפט, שזכה לשם בחנות האתר: מורה SAS.

http://www.ebay.com/itm/MORA-OF-SWEDEN- ... 35d396a904

עדיף לך לקנות מהאתר, פערי המחירים בין איביי לחנות האתר במוצרים של מורה וקונדור, לא מצדיקים
הזמנה מחו"ל.

על הסכינים של בר גריל אני לא ממליץ, הם לא שווים את המחיר שלהם מבחינת עמידות וביצועים.
תתחיל עם סכין זולה ותתקדם הלאה.