lerman wrote:סער, לצערי מתוך הכרות עם התחום יהיה קשה מאוד לייצר סכינים ביצור המוני בעלות שתתן תחרות למחירים החו"ל, אחת הסיבות העקריות היא יבוא חומרי הגלם, פלדות שמשמשות ליצור סכינים לא מיוצרות בארץ וכך גם רוב החומרים לידיות, נדנים וגם כל הכלים היעודיים, עם עלויות המכס ובעיות תו התקן בארץ יהיה מאוד קשה לתת מחיר סופי אטרקטיבי לצרכן.
הידע וכח האדם הם לא הבעיה, שכר של פועל ישראלי לא גבוהה יותר משכר של פועל גרמני או אמריקאי.
לי, ממה שאתה אומר, אפשר להבין שאם אפשר לייבא ארצה את אותם חומרי הגלם במחירי חו"ל, אז כן אפשר להתחרות במחירי חו"ל גם לייצור המוני וגם לעבודות קסטום-מייד.
אלא שאם הייבוא של חומרי הגלם (מתכות וחומר לידיות) ארצה מגיע ארצה במחירים מופקעים, אז מישהו לאורך השרשרת, גוזר קופון פראי על חשבון כולם, ויהיה זה היבואן, המשלח, הסוחר, או מי שלא יהיה.
מתוך זה שידוע, שמדינת ישראל היא מדינה עם יוקר מחייה מהגבוהים בעולם, וזה במפורש בגלל תאוות בצע מטורפת***, של כל יצרן, סוחר, מתווך, או של כל מי שמצליח להשתחל לכל שרשרת-ייבוא, אז כמובן שגם לכל יצרן סכינים מקומי העלויות ממקמות אותו במקום לא-טוב מול יצרני סכינים בחו"ל.
*** לתאוות בצע מטורפת לגמרי, אוהבים לקרוא כאן בשם "מיקסום רווחים", אבל בארץ יש לזה משמעות אחרת לגמרי מאשר בחו"ל. בחו"ל הכוונה היא לחסכון בעלויות בכל דרך שלא תפגום באיכות או במחיר תחרותי, בעוד שבארץ הכוונה היא להפקעת המחיר לכל מקסימום אפשרי, בכל דרך שלא תפגום באילוץ הלקוחות לשלם את המחיר המופקע, בתנאי שוק מונופוליסטי או מתואם-מחירים בין מתחרים-לכאורה...