לדעתי, בימים אלה, כשיישנם מכחישי שואה ומטשטשיה, חובתי כיהודי וישראלי
הינה להראות ולהוכיח את האמת בתחום שבו אני עוסק ומתמחה.
יש לי כידונים נאציים אחדים, של ה-אס אס הגסטאפו וה"אינצגרופן" יימח שמם.
אני יותר מגאה שפריטים אלה נמצאים במדינה שאת תושביה ניסו לרצוח בעלי הכידונים שבאוסף שלי.
יהיה קשה מאד להתכחש להמצאותם ופועלם הנפשע כשהעדויות נמצאות על השולחן.
ניצחנו את המנוולים והנשק שלהם בידנו, שיירקבו בגיהנום!

הי ברווז
יש לי חבר אספן סכינים שהוא גם מורה דרך בכרתים.
תוכל לקבל ממנו איפורמציה בנידון ואולי אפילו להפגש שם.
(ברוב עונת התירות הוא שם)
אם אתה מעוניין צור איתי קשר במייל ואתן לך את מספר הניייד שלו.
שיהיה טיול מוצלח!
אייל,

אנקה הינה עמותה לאספני נשק קר היסטורי ומודרני בארץ
מונה כ-150 חברים רשומים
נפגשים פעם ב-3 חדשים בהרצליה במלון תדמור למפגש הרצאות וארוחת ערב.
אפשר למכור ולקנות פריטים, לפעמים יש מכירה פומבית
מינוי שנתי עולה 550 ש"ח
אפשר להיות חבר לאחר הופעה במספר מפגשים המלצה והעדר עבר פלילי.
המפגש הקרוב ב22.9.11 בשעה 1800
להתראות.

יש לי חבר שמומחה בכידוני קלאצניקוב
היו לו כמעט מאה דגמים שונים אך לצערי הכל נמכר.
הוא יוכל לתת לך חוות דעת מלאה
(ואולי תנסה לשכנע אותו להתחיל לאסוף שוב)
שמו דניס טל- 052-3498268
מסור לו ד'ש מאייל מירושלים,
אשמח לענות על כל שאלה בנושאי כידונים.

מזמן (באמת מזמן) היתה לי אחת
פושטית, עשויה מענף מפוצל וגומיה מפנימית המחוזקת עם חוטי שפגט נכנסת בקלות לכיס.
אבל נהדרת, והייתי די צלף!
קיבלתי מתנה גם אחת מודרנית לפני כמה שנים אבל זה משהו אחר נתתי מתנה למישהו שמתחבר לרעיון.
ניסיתי אותה יותר מדי "הי טק" לטעמי ,,,
אייל

שגיא רק לידיעתך,,,
בסופו של דבר קבלת שדרוג שוריקן במחיר מצחיק.
התוצאה באמת יפה.
רסטורטורים ברחבי העולם גובים סכומי עתק על כל שעת עבודה.
ואגב רובם אינם עומדים בתאריכי יעד וחלקם די מוזרים...
לדעתי האומן דוקא קיבל פרסומת על איכות עבודתו לפחות בעיני.
בקשר לשאר ההתנהלות זכור נא את הפתגם:"סוף טוב הכל טוב!"
תתחדש!

איזה משפט שדה ומה קשור מאיר טוביאנסקי?
שגיא אינו מרוצה מעבודה שקיבל ומשתף אותנו בכך ומבקש את התיחסותינו,
לשם כך קיים פורום!
אי אפשר לבצע שום "משפט שדה" לאדם אנומימי ולא ברורה לי תגובתך בנידון.
אין שום דבר בלתי ראוי בכך והייתי שמח לשמוע גם את דעתו של האמן בתגובה באם הוא מוכן לכך.

שגיא הוא הלקוח וזכותו לא להיות מרוצה ולפרסם זאת כל זמן שדבריו אמת.
מבחינה צרכנית (וגם אספנית) זו גם חובתו.
אי אפשר לתבוע על אי שביעות רצון
יש לי את הרושם ששני הצדדים לא התנהלו נכון במקרה זה ובהחלט - מטעויות לומדים!

לדעתי יש לפרסם את שם האמן שהתאכזבת מעבודתו ומהיחס שלו כלפיך.
(אפשר עם צילום התוצאה)
גם כדי שאספנים אחרים ייזהרו בעתיד.
וגם למען שיידע ה"אמן" שישנה תגובה למעשיו.
אם כל מה שסיפרת נכון זו הדרך הנכונה לגמול על שירות לקוי.
אגב, מדוע לא ציינת את שמו ומקום מגוריו מלכתחילה?
אייל,

הי אמיר
את השבריה המרוקאית (הלבנה) ראיתי בפגישת העמותה או שאני טועה?

התגובות הינם באתר סכינים ולא מתחסדים והמבין יבין!

פסל יקר,
למרות השימוש העברייני הנפוץ בסכין והחוקים הפליליים שנחקקו בעקבות שימוש זה אין לשכוח כי העבריין המצוי הינו האחראי למעשיו
ולא הסכין או אספן הסכינים,כאספן שלעולם אינו נושא סכין ( או כידון) שאינו עטוף וארוז בתוך חבילה אני יכול להתרשם ממספר תכונות
של פריט מסוים גם אם לעולם לא יבואו ליידי ביטוי.וכמו שכתבתי חשובה בעיני צורת הסכין ,פונקציונאליות נוחות השימוש הגימור וכ"ו גם אם
הסכין לא תצא מהמגרה בכלל במילים אחרות- תכונות הסכין לחוד והשימוש האפשרי -תיאורטי לחוד,סכין עשויה היטב תמיד מעניינת כפריט
תצוגה, כלי עבודה, השרדות -מחנאות ובראש ובראשונה כלי נשק .כך הדבר לאורך ההסטוריה האנושית.
החוק כיום, ובצדק רב לטעמי, אוסר כמעט לחלוטין נשיאת סכין אך אין עדיין חוק האוסר על אספן להתרשם לתכנן ולהתלהב מפריט טוב.
לשם כך הוא אינו מוגבל בגיל כלשהו אלא בגבולות הדמיון בלבד.

[חשבתי שכניסה לפורום היא מגיל 18 לפחות ]
למה התכוון המשורר??
פרט הסבר ונמק...

מטרתה העיקרית של כל סכין היא לשמש אותך ולסייע בהגנתך במקרה הצורך שהלוואי שלא ייקרה.
לשם כך אני מחפש את הפונקציונאליות לפני הדקוראציה והעיצוב כאמור מרשים.
ענייני רצח הם לא במילון שלי, מקסימום הגנה עצמית!

סכין יפה עם פרופורציה לטעמי.
מעדיף להב ארוך על קצרי הלהב
תהליך העבודה מפורט ומעניין.
אך-סכין זו מצויינת לשיסוף מלמעלה כלפי מטה
קצת קשה להשתמש בה לשיסוף "ערבי" מלמטה (אזור הבטן ) כלפי מעלה..
כמו כן אינה אידיאלית לדקירה בגלל צורת הידית .
תתחדש!

הי פסל
האם הכיתוב על להב הסכין (הטבעה ) נעשתה על ידך או שהלהב הגיע מוכן?
סכינים יפות ועבודה יפה!
אייל,

שלום לכולם!
שמי אייל דורון ואני אספן של כידוני רובים (bayonets) שגר בירושלים
אשמח להיות בקשר עם אספני כידונים נוספים ולהחליף מידע בתחום.
להתראות!
ניתן לשלוח מייל
edoron@mof.gov.il

הכידון קיבל גוון אפור עקב שמוש בחומר כימי לניקוי החלודה.
אפשר להחזיר למצב המקורי ע"י ליטוש בבד שמיר עדין ביותר.
אין ערך ממשי (כי אם נוסטאלגי בלבד) לפריט, הוא במצב גרוע.
עקרונית ניתן להשלים חלקים, אך התהליך אינו קל ואינו זול לדעתי אין טעם לכך במקרה זה.
באופן כללי השחזת כידונים אינה מומלצת מבחינה אספנית וברוב המקרים תהרוס פריט טוב.
ההשחזה מומלצת רק אם הכידון יהפוך לכלי עבודה וישמש כסכין למחנאות וטיולים או להגנה עצמית.

הבחור לא עשה שום רע!
ואם, מסיבות שאינם פליליות החליט לטייל רכוב על סוס וחגור בחרב
אני לא מוצא בכך פסול,(ולמי מכולנו אין שריטה כלשהי?)
באירופה מתקימות גם תחרויות "אבירים" וכדומה הלואי גם כאן.
אני אישית מעדיף אותו על פני נהגי מפלצות ה4x4 וערסים למיניהם.
דווקא מאיתנו הוא אמור לקבל מעט סימפטיה
וביננו,יישנם סכינים המתקרבים לגודל חרב קצרה
שאף אחד מאיתנו לא חושב לאסור את נשיאתם.

לברווז
אפשר לדקור גם עם מטריה
ואפילו עם עט
לא צריך להגזים
עדיין יש מקום לשכל הישר

עגל את קצה הלהב כך שלא תוכל לדקור ודאג שהחרב תהיה קהה.
אף שוטר לא יפריע לך להסתובב עם פריט שאינו מסוגל להזיק.

יש לי עבורך
צור קשר בפרטי
אייל

ביונט הקוקרי שייך לסוג הביונטים ה"מוזר" ולמעשה
הינו הרכבה של להב הקוקרי מרותך לבסיס הסוקט של
ביונט ה"בראון באס" הבריטי, כנראה כיוזמה מקומית הודית.
נכון,לא קל לשימוש ולא פרקטי אך היו גורמים נוספים
בהחלטה על השימוש בביונטים וביניהם הייחודיות
הרושם והויזואליות, באוולוציה של הביונט קיים גם הפרק הזה.
למרות סימן החץ על הביונט רוב הביונטים הנ"ל הינם זיוף
ואינם מקוריים, הייתי אומר שכולם כאלה אילולי ראיתי במוזיאון
הטאוור בלונדון פריט אחד חתום בחותמת ממלכתית ונראה ישן ומשומש.
הפריט מעניין ודי מבוקש אך הינו "ייצור אזרחי" ללא עבר צבאי אמיתי.

יש לי ביונט נדיר שנשבר לו החוד כ6 ממ
(פלדת ביונטים רגילה)
האם קיימת אפשרות טכנית לבנות את החוד
מחדש ללא שום סימן וללא שינוי במידות הלהב?
תודה!
אייל

ותודה על "הביקור" באוסף
באמת אוסף מדהים!
מברוק!!!

קצת לא ברור נושא הקרטון
סה"כ תאית
איך זה יכול לשחוק להב?
אני בטוח שברוז כותב מניסיון
רק לא ברורה לי הסיבה לתוצאה.
למישהו יש תשובה הגיונית?
שבת שלום!

מאיה שלום,
בניגוד לכלי נשק למיניהם העלולים לפגוע בתוקף ואף להגביר את תוקפנותו
ולגרום לתוצאות הפוכות ולפעמים (במדינתנו המתוקנת) אף לסיבוכים עם החוק,
נראה לי שהדרך הטובה והבטוחה ביותר הינה לגרום תוך שבריר שניה
להיפוך מצבים שבו התוקף נהיה לחשוד והברירה היחידה הנותרת לו הינה
להסתלק בזריזות ומייד לפני שייתפס, בודאי שלא יצליח לממש ולהמשיך בזממו.
הפתרון המוצע הינו צופר אויר פשוט שנראה כמו ספריי עם צופר קולני
(כמו שמשתמשים האוהדים במשחקי כדורגל) פשוט ביותר לאחזקה בתיק
ולשימוש מהיר.
בשעת סכנה יש פשוט לצפור צפירה מחרישת אזניים המסיטה תשומת לב
גם ממרחק וגורמת לכל חולירע לברוח בספיד.
גם במקרה של טעות בזיהוי או בכוונה אף אחד לא נפגע פיזית ומלבד אי נעימות
מסוימת (שאני בטוח שכולם יבינו) לא ייגרם שום נזק.
מקווה שעזרתי,אייל

נו באמת ברווז,,,
מקדח 3ממ
פין 3.5 מושחז בקצה
הכנס בלחץ
והרי סכין משודרגת!

לאלכס,
חרב יפנית מקורית איכותית ויפה במצב טוב לא תוכל למצוא בארץ.
אפשר להשיג בחו"ל אך יש את עניין המשלוח, העברת כסף ותשלום מכס.
אם תרצה אוכל לעזור יש לי כתובות של כמה סוחרים ואפשרות לקבל את הפריט בארץ.
צור קשר טלפוני או שלח הודעה אישית או אי מייל.
בהצלחה!
אייל

במהלך האוולוציה נוצרו התפתחו ונכחדו כלים רבים ושונים.
הסיבות הם רבות ושונות וחלקם לא ידועות עד היום.
היו מלחמות ומגפות, יידע נרכש ונשכח,הטכנולוגיה התפתחה
ודחקה את רגלי הדורות הקודמים וכ"ו.
המילה "גרזן" אינה תמיד זו שאנו מתכוונים אליה,היו ויישנם
סוגי גרזנים שונים לשימושים שונים (סער מוממחה בתחום)
אין לנו מושג למה שימש הגרזן הנ"ל, אולי באמת ל"צייד עכברים"
אולי באזור שבו יישנם עכברים או עטלפים או להקות ציפורים
היה אפשר להטיל גרזן (או אלה) ולפגוע בחיות קטנות?
ואולי היה ייתרון בקרב למטילי גרזנים מעופפים למיניהם
עוד בטרם התקרב למגע?
ואולי לא נמצאה די מתכת לייצור פריטים גדולים יותר?
עלינו לזכור כי האוכלוסיה שהשתמשה בכלים אלה עסקה בכך
בכדי לשרוד בתנאים קשים וניסתה את כל המשאבים לכך.
לא תמיד היתה התוצאה מוצלחת או טובה מספיק, לא תמיד היה היצרן מומחה.
רעי צודק בקשר למחקר הארכיאולוגי והווכוח בין אספנים למוזיאונים
הוא ממושך ואינו חד משמעי, יישנם אוספי ארכיאולוגיה פרטיים ברמת מוזיאון
ויישנם מוזיאונים שמוכרים פריטים או אף מחלקים כמתנות למקורבים.
דעתי האישית היא שיש לפריט ערך ארכיאולוגי רב ביותר כשהוא חלק ממכלול
עובדות בשטח העוזרות לתארך לשער ולהגיע למסקנות בהתאם לפריטים נוספים
הנמצאים מסביבו. לאחר המחקר אינני מוצא שום סיבה מדוע למנוע מאספנים
את הזכות לאסוף ולטפח פריטים המענינים אותם כמובן במסגרת החוק.
אגב גרזני ברונזה,- לפני מספר שנים נמצאה גופה של גבר קדמון באלפים
שנשתמרה בקרח, ואיתו גרזן ברונזה,תארוך הגופה ע"י פחמן14 הראתה
שהגופה הינה קדומה באלף שנה מתקופת הברונזה הידועה וכתוצאה מבדיקה זו
הוקדמה תקופת הברונזה באלף שנה לאחור.
(כתבה בנשיונל גיאוגרפיק "איש השלג מהאלפים")

הגרזן הוא גרזן הטלה
ככל שהמשקל קטן כך הטווח גדל.

בן 52 ,גר בי-ם ,עובד במשרד האוצר באגף של ירון זליכה המפורסם.
נשןו+4 חבר באנק"ה 26 שנה.
אוסף כידני רובים (ביונטים) אך בעיקר את המענינים והנדירים ביותר.
מבצע עיסקאות בעיקר עם אספנים מחו"ל ודרך ה-e-bay
תמיד מעונין ליצור קשר עם אספני ביונטים ומזמין את כל המתענינים לביקור.
טלפון בבית -02-6724691

מאז ומתמיד אהבתי חרבות יפניות
ופעם היו לי כמה קטאנות באוסף,
כולן היו צבאיות וכולן יפות אך אחת היתה בולטת,
ממש יפהפיה,עם טמפר ליין מושלם
במצב מעולה ועור טריגון לבן ובוהק,"יהלום אמיתי"!
מצאתי אותה במכירה פומבית של ואלאס אנד וואלס
באנגליה ולמזלי לא היו אספני חרבות יפניות באותו יום,
זכיתי בה במחיר זול יחסית לשוויה האמיתי , אל החרב
צורף מסמך דהוי שהיה מודבק על פיסת עץ ובו פרטי
החרב והקצין שאליו היתה שייכת ופרטים נוספים.
במשך הזמן עלה במחשבתי הרעיון להחזיר את החרב לבעליה
ולמרות שהרעיון נשמע קצת הזוי החלטתי ללכת עליו למרות הכל.
המשימה אינה קלה או פשוטה,בשלב ראשון פניתי לנספח השגרירות
היפנית בבית אסיה בת'א עם צילומי החרב הטאנג ועם המסמך המקורי.
אכזבה ראשונה-בגלל שמדובר ב"נשק" לא היו מוכנים בשגרירות לטפל
בנושא בכלל וסרבו אפילו לתרגם את הכתוב ואף הסבירו לי כי בגלל החוק
היפני,במידה והייתי מגיע עם החרב הם היו מוכרחים להחרים אותה כי
השגרירות נחשבת לאדמת יפן,המידע היחידי שקיבלתי הוא שמו של פרופסור
להיסטוריה שאולי יכול יהיה לעזור בנושא.
לאחר חיפוש באוניברסיטה העברית מצאתי את הפרופסור שלא הבין כלום
בנושאי נשק הוא הסכים לקחת את החרב והמסמך ליפן בביקורו הקרוב ולברר שם.
סירבתי בנימוס,אך בחוג להסטוריה מצאתי סטודנטית שהיה לה חבר יפני ויחד
רתמנו אותו למשימה,היפנים כידוע אינם יכולים לסרב ובמיוחד לא לבקשה שכזאת!
התברר שהחרב נלקחה שלל מבורמה,מקצין שגר באוסקה אך אוסקה הינה עיר ענקית
ושם משפחתו של הקצין היה מאד נפוץ (כמו כהן בישראל) החבר היפני ניסה לעזור
דרך האינטרנט אבל היו המון בעיות,ראשית ביפן מי שמטפל בפרטי האזרחים היא
דווקא המשטרה,היינו צריכים למצוא מישהו זקן מספיק שידע איך השיטה עבדה
לפני 40 שנה ושיבין קצת בנשק יפני,התחילו לסרוק את שמות תושבי אוסקה בעלי אותו
שם משפחה שהיו קצינים ונלקחו בשבי בבורמה, קיויתי למצוא אותו או את יורשיו ולהעביר
להם את החרב ללא תמורה,פשוט כמעשה אנושי למרות שיפן היתה חלק ממדינות הציר
במלחמת העולם ובת בריתה של גרמניה.
הטלויזיה היפנית שמעה על הסיפור ושלחה צוות צילום לסקר את המבצע הם באו אלי הביתה
ראינו וצילמו אותי ואת האוסף ואת מאמצי החיפוש.
חבר טוב (שי עמישר) סיפר לי שישנו תהליך של שיחזור אותיות מחוקות ע"י תאורה
אולטרה סגולה ובמשטרה ישנה מעבדה המתמחה בכך,לשי היו קשרים במעבדה והוא
ארגן לי ביקור במטה הארצי בי-ם עם החבר היפני לברור החלקים המחוקים במסמך.
וכאן היתה האכזבה הגדולה,התברר כי שם האמן אינו השם שרשום על הטאנג ומדובר
במסמך של חרב אחרת הפרויקט הופסק,הצילומים נגנזו,החבר היפני קיבל במתנה את המסמך
ועם השנים החרב נמכרה לחבר העמותה עובד כהן - ארזי.

תודה מייק,
לא ידעתי שהחרב עברה רסטורציה ופוליש
ולפיכך היתה בעיני חדשה ויפה יותר מהמצופה,
ציינתי גם שלפי התמונות בלבד אי אפשר לדעת בבירור
אך זה הרושם שקיבלתי ובוודאי שכשיש תארוך מוסמך
אז אין שאלות.
על הטאנג נמצאת חתימת האומן ולפעמים גם שנת הייצור
לפי לוח שנה היפני,אני יודע מחרב דומה שהיתה לי שיש אפשרות
לברר דרך האינטרנט את השנה המדויקת של ייצור החרב ומי האמן.
אני הסתייעתי בסטודנט יפני שברר עבורי ובמקרה שלי התברר
שהחרב היתה צעירה יותר מהנאמר, אך לי לא היה תארוך מוסמך כשלך.
בכל מקרה אני בטוח שמצאת פריט נהדר ומאחל לך מציאות דומות בעתיד!

אמנות לחימה בהחלט תעזור
ואל תנסה להיות גיבור,ללא ליווי אין פינוי!!
ולשאלתך:
תשיג תפס מסתובב מפלדה או פליז
(כמו ברצועה לכלב רק הרבה יותר גדול)
ניתן להשיג כחלק מציוד טיפוס,נקרא "קרבינה"
שישמש ידית אחיזה,בגודל כף היד
חבר אליו צרור מפתחות מסיבי בעזרת טבעת קפיצית.
את התפס אפשר לחבר לחגורה או לרצועת הבד
שהחגורה נכנסת אליה כך שבשעת הצורך תתנתק במהירות,
הרעיון הוא להצליף בפני התוקף את צרור המפתחות
באם לא תפגע בעיניים או במשקפיים התוקף לא יישאר נכה,
הכי טוב לכוון לאזור הפה, תנסה על אבטיח או כדור
כשתרכוש ניסיון תגלה שיש לך נשק שאינו נראה כנשק
אך מסוגל לעצור ולהמם,ניתן להיכנס איתו לכל מקום,זול ופשוט.
טוב לשניות הראשונות של הקרב,ומייד לנתק מגע בזריזות.
מקווה שלא תצטרך להשתמש!

שאלות למייק
למיטב ידיעתי החוק היפני אוסר הוצאת חרבות מיפן
(במיוחד חרבות עתיקות)
אפשר לדעת איך התגברת עליו?
ואם אפשר לדעת את מחירה/שוויה?
אגב,האם אתה בטוח בתארוך החרב?
לי ישנם ספקות בנידון
הקטנה אכן יפה ונהדרת (תתחדש!!)
אך לא נראית לי כל כך עתיקה.
ברור שאי אפשר להיות בטוח לפי התמונות
אך היא "יפה" מדי להערכתי
חג שמח!

צהל משתמש בביונט של m-16 עבור רובה הגליל
כמו כן בביונט טובולארי שמתלבש על הסתרשף
תוצרת FN בלגיה
כל הכבוד לאספני הנשק הישראלי ובהצלחה!

לדרור,
לא סכין הפלמ"ח ולא ביונט העוזי מוטבעים באות צ
ביונט הגליל לא יוצר בישראל
במידה שראית פריטים אלה מוטבעים באות צ
זו כנראה "יוזמה מקומית" של סוחר ממולח
שמעונין להקפיץ את מחיר הפריט.
לידיעתך,

לרועי,
לפני כחצי שנה נתקלתי ב-e-bayבאוסף פריטי נינג'ה למכירה
האוסף כלל כוכבים נונצקוס ומבחר כלי משחית למיניהם שאפילו אינני יודע את שמם
כ-120 פריטים חלקם מוזרים ומטופשים בעיני.
להערכתי החל משנות השישים של המאה שעברה ואילך
בעל האוסף אכסן אותם בגרא'ג והיה צריך את המקום לבניית חדר נוסף
הוא כתב בפרוש שהזוכה צריך להגיע אליו ולאסוף הכל.
למען האמת אין לי כבוד רב לפריטי נינגה אולי בהשפעת סרטים זולים
ובעיני הם לא הרבה יותר מסתם קישקוש (וסליחה מהאוהדים)
הערכתי את האוסף ב$6000-7000 ועקבתי אחר המכירה,
פנו אל המוכר פניות מרחבי העולם מגרמניה דנמרק והונג קונג בבקשה
לשלוח את האוסף בדואר במקרה זכיה, מאד הופתעתי מההתענינות.
האוסף נמכר לבסוף ב$180,000
למה לא לנסות?

הביונט המוכר M-38 הינו לרובה הקרקאנו האיטלקי
(אותו סוג רובה שבו נורה הנשיא קנדי)
הביונט שמצאת הינו גם איטלקי לרובה הברטה
ונבדל במספר שינויים, הבולט בהם הינו הבליטה
על גב הידית (החלק הזיכרי) לחיבור לרובה.
קיימים שלושה דגמים ושלושתם נדירים:
1.עם קפיץ על גבי הידית
2.דומה לM-38,בתוספת הבליטה ושינויים מינוריים
3.כנ"ל עם ידית פליז (כמו בתמונה)

יכול להיות שיש לי בג'נקיאדה סכיו פלסים עם להב חלוד
מעוניין? אם כן שווה לחפש,,
אייל

לדעתי הרעיון מעולה
ובהחלט יכול להפתיע ולהרתיע חוטפי תיקים, גנבי רכב
ועבריני צעצוע למיניהם.
צרור מפתחות בפרצוף יוצר מייד כאב דמעות
ופציעות קלות של השפתיים והאף עם מעט דם כנדרש,
שום דבר קריטי שאולי תתבע עליו בעתיד
(אלא אם פוגע בעיניים, עם או בלי לשבור משקפיים)
אך בהחלט עוצר ומהמם תוקף ממוצע.
(וזה הזמן "להעלם" מהשטח במהירות,,,)
ברור שאקדח או סכין קטלניים יותר
אך הרעיון הוא להשתמש בנשק שאינו קטלני ואינו נראה
כנשק ושאפשר להכנס איתו לשטחים ציבוריים ללא חשש מחיפוש.
אהבתי!!

אם תגיע לי-ם אפשר לסדר לך אחד
02-6724691

בעקבות הרצח בראשל"צ הנחה היעה"מ מזוז
את המשטרה שהחזקת סכין גם ללא כוונת זדון הינה עברה פלילית.
משמע שגם באחזקת סכין לצרכי עבודה,קילוף,וסיבות תמימות
קיימת עברה פלילית.
הנושא נוגע לכולנו ועד שיתברר הענין נא להיזהר!

לא צריך היות קטנוניים...
הבחור רוצה להרויח כמה גרושים מה רע?
סביר ומקובל
חבל להרוס מסיבות!
שבת שלום

בתום מלחמת העולם השניה,לאחר תבוסת מדינות הציר
הוצפו שווקי הנשק במליוני כלים שנלקחו שלל ללא דורש.
סוחרי הנשק מכרו אותם במחירים מגוחכים לכל המעונין
והם הגיעו לכל קצוות תבל ופירנסו קרבות סיכסוכים ומלחמות רבות.
הרעיון שבמצב זה תייצר צ'כוסלובקיה רובי מאוזר גרמניים משנת 1898
למטרת ייצוא לישראל הצעירה הינו במקרה הטוב לא כלכלי ומוזר,
היה נוח לקרוא לשלל גרמני "צ'כי" מסיבות מובנות,הרובים אכן הגיעו
דרך צ'כוסלובקיה ורובם (לא כולם) היו לבקשת המזמין ללא חותמות צלב הקרס.
אך לקרוא להם צ'כים בגלל שעברו דרך צ'כיה זה כמו לקרוא "צרפתים" לעולים
החדשים ממדינות המגרב שעלו דרך נמל מרסיי.

כידון היוצר הינו תעתיק מהכידון הגרמני k98 לרובה המאוזר 1898
(שנקרא בישראל "רובה צ'כי ע"מ להסוות את מקורו הנאצי)
יוצר בישראל בשנת 1949 ע"י ביהח"ר "היוצר" לשימוש צהל.
כידון זה אינו נדיר במיוחד וקיים גם בציפוי ניקל כדגם ייצוגי.
מחירו בסביבת ה-$100

אל תזלזל בסכין המרוקאית
היא הרבה יותר טובה ומושקעת
מרוב הסכינים המרוקאיות שראיתי.
הלהב אינו פח דק שממנו עשויות הסכינים הזולות
והידית גם מעל הסטנדרט.
בקיצור פריט יפה ומענין!

לאמיר,
תנסה אצל שרגא לובלינסקי
יש לו את כל מה שאתה צריך והרבה יותר
המחירים בשמיים אך האיכות מעולה
(יש הנחה לחברי העמותה)
תשיג את הכתובת והטלפון דרך דפי זהב

בתחילת המאה שעברה הגיע רובה ה-לי אינפילד לארץ.
הערבים כינו אותו "אבו חמסה" בשל 5 הכדורים שבמחסנית.
על מידת הפופולריות שלו אפשר ללמוד מהפתגם שרווח אז:
"הערבי יימכור את אמו בעבור אבו חמסה"
בתקופת המאורעות ובמלחמת העצמאות השתמשו כל צבאות
האזור ברובה: הבריטים,המצריםהירדנים,הסורים והלבנונים
כמו המחתרות ושאר פורעים וטרוריסטים.
לאחר מלחמת תש"ח שירת הרובה בצה"ל ונקרא "רובה אנגלי"
בשנות השישים עם ההצטידות ברובה הבלגיFN שימש הרובה
יחידות משטרה וליווי ואח"כ בהג"א.