..
Posted: 13:54 ,3 July 2012, Tue
..
Page 1 of 1
Re: כמה שאלות על פלדת דמשק
Posted: 14:06 ,3 July 2012, Tue
Re: כמה שאלות על פלדת דמשק
Posted: 17:20 ,3 July 2012, Tue
אין לי מה להגיד משתי סיבות עיקריות
1.אני לא מבין גדול בפלדה דמסקאית
2.אין לי כוח
1.אני לא מבין גדול בפלדה דמסקאית
2.אין לי כוח
..
Posted: 18:22 ,3 July 2012, Tue
..
Re: כמה שאלות על פלדת דמשק
Posted: 20:21 ,3 July 2012, Tue
Re: כמה שאלות על פלדת דמשק
Posted: 22:44 ,3 July 2012, Tue
גם אני לא מומחה, אבל כבר ראיתי כאן כמה שירשורים על הנושא, ואני רואה שיש כאן שתי דעות, אחת שאומרת שזה שתי פלדות שונות, ושזה אותה פלדה אבל היא מקופלת כמו בורקס ואז משפשפים אותה ורואים את השכבות, וזה מה שרואים בדוגמה הזאת כמו של שכבות עץ.
http://stage.knife.co.il/phpbb3/viewtopic ... 7%A9%D7%A7
http://stage.knife.co.il/phpbb3/viewtopic ... 7%A9%D7%A7
http://stage.knife.co.il/phpbb3/viewtopic ... 7%A9%D7%A7
http://stage.knife.co.il/phpbb3/viewtopic ... 7%A9%D7%A7
..
Posted: 9:29 ,4 July 2012, Wed
..
Re: כמה שאלות על פלדת דמשק
Posted: 18:03 ,4 July 2012, Wed
טוב אז ככה, לגבי החיסום אני לא לחלוטין בטוח אבל השתובה קצת משתמעת משאר השאלות שלך.
ועכשיו לעניינינו: למונח פלדת דמשק נכון להיום יש שני פירושים לא חופפים: "דמשק אמיתי" (true damascus) ופלדת שכבות ( pattern welded steel).
הדרך לייצור פלדת דמשק אמיתי אבד עם השנים ולמרות שעכשיו ישנם אנשים מסויימים שטוענים שהם פיצחו את השיטה אין שום דרך אמיתית לוודא את זה, בכל מקרה למיטב ידיעתי ההבדלים בצבעים בפלדת דמשק אמיתית הם מצבורי פחמן שגורמים להיווצרות של פאזות שונות בתוך הלהב אבל כל עניין המינוחים הטכניים גדול עליי, מתנצל...
פלדת שכבות (שנקארת היום גם פלדת דמשק לדאבוני) היא סיפור אחר לגמרי והמקור שלה הוא כמה מקומות במקביל, יפן, סקוטלנד ועוד מקום נדמה לי. הסיבה לפיתוח שלה הייתה פלדה מאיכות נמוכה שנבעה מיכולת מוגבלת לייצר פלדה הומוגנית (בעלת פיזור שווה של פחמן וחומרים אחרים) דבר שהחליש את הכלים. מה שהם עשו בשביל לפתור את הבעיה הוא פשוט לקחת את המטיל שממנו רצו לעשות את הכלי, חיממו אותו שיטחו אותו קיפלו אותו לשניים וחוזר חלילה. זה נתן להם מטיל של פלדה הרבה יותר הומוגנית וכתוצאה מזה כלים מאיכות טובה יותר. הבונוס הוא הצורות היפות שנוצרות מהשכבות השונות בחומר.
בעידן המודרני הייתרונות של פלדת שכבות נובעים מהעובדה שאתה יכול לקחת שני חומרים (שתי פלדות או פלדה וברזל למשל) ולנצל את התכונות הטובות של כל אחד מהם בלי לאבד אותו בתרכובת. למשל שימוש בפלדה שבטכניקת חיסום מסויימת מחזירה לך חומר קשה מאוד (אבל פריך) ביחד עם פלדה שמחזירה לך באותה שיטת חיסום חומר רך יותר אבל חזק וגמיש. האפקט שתקבל יהיה להב שחותך מצויין אבל גם יש לו עמידות טובה למאמץ. כשהעבודה על סכין דמשק מסתיימת קשה מאוד לראות את השכבות על הלהב מכיוון שהפוליש מביא את שתי הפלדות לצורה כמעט זהה בפוליש גבוה, לכן נהוג לצרוב את הלהב בחומצה לפרק זמן קצר. התוצאה צפוייה להיות שונה בין שתי הפלדות מה שייתן לך הפרדה ברורה בין השכבות ואת המראה האייקוני המוכר.
לגבי "שימוש באותה פלדה" אני מקווה שברור לך דבר שזה חסר טעם לגמרי... הכוונה בשרשור שבו היה כתוב על שימוש בפלדה אחת הוא זיופים סיניים, שהמראה שלהם מושג ע"י צריבה סלקטיבית של איזורים מסויימים על הלהב כדי ליצור את מראה השכבות באופן מלאכותי.
למיטב ידיעתי פלדת דמשק מקורה בהודו ולא בדמשק ומקור השם הוא בלבול כלשהו שנוצר בקרב האירופאים שהגיעו למזרח התיכון ונתקלו בכלי נשק כאלה שהובאו מהמזרח דרך סוריה ומכאן השם.ni807 wrote:
מה היתרון של פלדות דמשק? לפי מה שקראתי, יש כאלה שאומרים שפלדת דמשק יוצרה בדמשק ונתנה יתרון לפלדות של הערבים ויש כאלה שאומרים שהיא יוצרה בהודו ואירן כדי לחסוך בפלדה טובה ולערבב איתה בפלדה ירודה.
ניר
ועכשיו לעניינינו: למונח פלדת דמשק נכון להיום יש שני פירושים לא חופפים: "דמשק אמיתי" (true damascus) ופלדת שכבות ( pattern welded steel).
הדרך לייצור פלדת דמשק אמיתי אבד עם השנים ולמרות שעכשיו ישנם אנשים מסויימים שטוענים שהם פיצחו את השיטה אין שום דרך אמיתית לוודא את זה, בכל מקרה למיטב ידיעתי ההבדלים בצבעים בפלדת דמשק אמיתית הם מצבורי פחמן שגורמים להיווצרות של פאזות שונות בתוך הלהב אבל כל עניין המינוחים הטכניים גדול עליי, מתנצל...
פלדת שכבות (שנקארת היום גם פלדת דמשק לדאבוני) היא סיפור אחר לגמרי והמקור שלה הוא כמה מקומות במקביל, יפן, סקוטלנד ועוד מקום נדמה לי. הסיבה לפיתוח שלה הייתה פלדה מאיכות נמוכה שנבעה מיכולת מוגבלת לייצר פלדה הומוגנית (בעלת פיזור שווה של פחמן וחומרים אחרים) דבר שהחליש את הכלים. מה שהם עשו בשביל לפתור את הבעיה הוא פשוט לקחת את המטיל שממנו רצו לעשות את הכלי, חיממו אותו שיטחו אותו קיפלו אותו לשניים וחוזר חלילה. זה נתן להם מטיל של פלדה הרבה יותר הומוגנית וכתוצאה מזה כלים מאיכות טובה יותר. הבונוס הוא הצורות היפות שנוצרות מהשכבות השונות בחומר.
בעידן המודרני הייתרונות של פלדת שכבות נובעים מהעובדה שאתה יכול לקחת שני חומרים (שתי פלדות או פלדה וברזל למשל) ולנצל את התכונות הטובות של כל אחד מהם בלי לאבד אותו בתרכובת. למשל שימוש בפלדה שבטכניקת חיסום מסויימת מחזירה לך חומר קשה מאוד (אבל פריך) ביחד עם פלדה שמחזירה לך באותה שיטת חיסום חומר רך יותר אבל חזק וגמיש. האפקט שתקבל יהיה להב שחותך מצויין אבל גם יש לו עמידות טובה למאמץ. כשהעבודה על סכין דמשק מסתיימת קשה מאוד לראות את השכבות על הלהב מכיוון שהפוליש מביא את שתי הפלדות לצורה כמעט זהה בפוליש גבוה, לכן נהוג לצרוב את הלהב בחומצה לפרק זמן קצר. התוצאה צפוייה להיות שונה בין שתי הפלדות מה שייתן לך הפרדה ברורה בין השכבות ואת המראה האייקוני המוכר.
לגבי "שימוש באותה פלדה" אני מקווה שברור לך דבר שזה חסר טעם לגמרי... הכוונה בשרשור שבו היה כתוב על שימוש בפלדה אחת הוא זיופים סיניים, שהמראה שלהם מושג ע"י צריבה סלקטיבית של איזורים מסויימים על הלהב כדי ליצור את מראה השכבות באופן מלאכותי.