knife.co.il

משאל עם.
איזה סכין עבודת יד הייתם מוכנים לקנות ובאיזה סכום? (פלדה, חומרים של ידית, קישוטים וכו').
אשמח מאוד לתמונות או לשרטוטים.
רק בקשה אחד, להיות מציאותיים. לדוגמה: סכין באורך 35 ס"מ מפלדה D2 עם ידית אבוני ונדן עור ב200 ש"ח, זו תשובה דמיונית.

...

TC wrote:

Pesel wrote: זו תשובה דמיונית.

לא דמיונית בכלל במושגים של השוק המקומי.

דירת חדר וחצי 18 מ"ר להשכרה ב 6000 שקל לחודש - מה רע ?

אפילו המקלחת והשירותים אצל השכן (הוא גר באמבטיה במחיר מציאה - רק 2000 שקל לחודש) - ככה לא צריך אפילו לנקות אותם - רק דמי השתתפות לוועד-בית ב 1600 שקל בחודש ואתה מסודר !


אז מה - קצת רצינות לשם שינוי? - בבקשה:

מהחדשות (אתמול בערב בערוץ 10): המולטי-מיליארדר וורן באפט טוען שהשיטה הקפיטליסטית איננה מושלמת - הוא משלם רק 15 אחוז מס, בעוד המזכירה שעובדת אצלו במשרד משלמת 35 אחוז מס, ולדעתו זה לא צודק.

מי היה ההזוי הזה שטען שאצלנו העניים מממנים את העשירים? - מה אנחנו - אמריקה ?

Nik88 wrote:בואו לא נכניס פוליטיקה לסכינים, או סכינים לפוליטיקה

איפה ראית כאן פוליטיקה?

מחירי דירות להשכרה, או גובה המס שמשלם וורן באפט ?

אם מתעקשים לחפור, אז גם דיון בחוקים שנוגעים לנשיאת סכינים ונשק קר זה פוליטיקה, גם הגבלות יבוא של סכינים זה פוליטיקה, גם מתח רווחים של סוחרי סכינים זה פוליטיקה, ובכלל, זה פורום, לא איזו אגודה סודית שבה מותר להזכיר רק סכינים, וכל מי שמזכיר ברגים, עור, או נייר זכוכית, יוסגר לשלטונות...

בענייני פוליטיקה: בשבוע שעבר שחררתי חבילה מהמכס והתבשרתי שמשרד התמ"ת עומד להקשיח את תקנות ייבוא הסכינים ודומיהם, לתשומת לבכם.

כדי להחזיר את הדיון למסלולו המקורי: הייתי רוצה אפשרות להזמין רנדאל - כל דגם בכל קונפיגורציה שהיא - במחיר המקורי של היצרן ולקבלה כעבור זמן סביר, נניח עד חודש, ולא חמש שנים

...

חברה בוא נחזור לנושא (סכינים), הדבר מאוד חשוב לי ואסביר למה.
לתערוכה האחרונה אצל פישמן הכנתי 12 סכינים, חזרתי הביתה עם 11. היחיד שנמכר, נעשה בהזמנה מראש.
אנשים באו, הסתכלו, אמרו שעבודה יפה והעיצוב מקורי והמשיכו הלה. המחירים היו, שבו חזק, בין 150 ל 400 ש"ח לסכין כולל נדן עור (עלות החומר ותוספת של בערך 150 ש"ח על עבודה). אין סכין שעבדתי אליה פחות מ 20 שעות.

אני רוצה לבחון מה הדרישה וטעם של שוק מקומי ועם כדאי בכלל לחשוב לכיוון רכישה של כלי עבודה נוספים שאני צריך כדי להשתפר.
זה ברור שאני לא הולך להתעשר מעסק של סכינים, אבל כדי לקנות ציוד צריך למכור ברווח.

סער wrote: הייתי רוצה אפשרות להזמין רנדאל - כל דגם בכל קונפיגורציה שהיא - במחיר המקורי של היצרן ולקבלה כעבור זמן סביר, נניח עד חודש, ולא חמש שנים

סער, אתה רוצה סכין של רנדאל או סכין כמו רנדאל.

של רנדאל החברה המודרנית (מתופעלת ע"י דור שלישי במשפחה), למה כמו.

סער wrote:של רנדאל החברה המודרנית (מתופעלת ע"י דור שלישי במשפחה), למה כמו.

מכיוון שאני לא בן משפחת רנדאל לא אוכל לעזור לך.

אני אוהב סכינים גדולות, פחות מ-30 ס"מ להב לא נכנס לקבוצה הזו....
אז הבחירה שלי הייתה סכין של בוסי (http://www.bussecombat.com/knives/index.shtml)
מאחר ויש לי אחת מדליקה במגרה אז אני רגוע, כל השאר זה בונוס..... ויש עוד כמה שם לא יותר קטנות....
מאחר ואני מייבא סכינים... ויודע כמה עולה הובלה ומכס, אני לא מצפה לקנות עוד בוסי אחת נגיד ב-200$ כשהיא עולה באיביי 737$
לשימוש רגיל תכלס צריך סכין טובה שלא יכאב הלב להשתמש בה כי שברת חיסכון כדי לקנות אותה
אבל אם מכל הארון הייתי צריך לבחור אחת... כנראה הייתי שם עלי את הבוסי... למרות שהטופס (TOPS אנקונדה) גם לא פריירית ויש במגרה פיניות של איסקי ועוד כמה להבים אמינים...

ביחס לשאלה של פסל שהתחיל את השרשור, השאלה ביחס לאיכות ויכולות - האם אכן יצרני קאסטום באמת מסוגלים להגיע לדרגות קושי ויכולות של יצרנים שמייצרים באופן מקצועי ורציף ורצים עם דגם לאורך זמן ופסלו כמה וריאציות שנכשלו? כמה אנשים יבחנו סכין קאסטום שקנו במיטב כספם ובאמת ישתמשו בה? קאסטום זה מגניב ויפה ויחודי ומרשים אבל אני לא משוכנע שאני אסמוך על סכין קאסטום שלא ניסיתי לקחת אותה לאי בודד או למדורה בסטף, כשאתה קונה ליוויס אתה יודע שהוא יחזיק לנצח... או כמעט... שאתה קונה מכנסים אצל התופרת... תלוי מי תפר.... אגב יש לי סכיני קאסטום אבל הן של משהו שייצר בעבודת יד מאות כאלה (ג'ון גרקו למשל...)

ביחס למחיר, לא הייתי מצפה לקנות סכין קאסטום טובה בפחות מ-400 או 500 ש"ח, בכל זאת משהו שפך עליה את הלאגר בעבודה, ובתור מי שבנה בחיים שלו 4 סכינים, והבין שזה קשה.... אני מעריך את העבודה של הנפחים ומעריץ את האיכויות שחלק מהחברה האלה מגיעים אליהן - אין אפס.

הייתי רוצה סכינים בסגנון להב של קוקרי, סקינרים למיניהם, וטנטו. זה הסוג שלרוב מושך לי את העין.
חומרים ועלויות של סכינים מסוג זה, אינני יכול לחוות דעה, הסיבה לכך כי מה שמושך אותי בקאסטום זה עצם העובדה שהיוצר לוקח שילוב של חומרים ויוצר איתם משהו מיוחד בשאיפה שגם יהיה יחיד ולא דגם שהוא עושה ממנו כמה עשרות יחידות , וזה הכי חשוב בשבילי, פחות חומרים ספציפיים יותר הגורם של הייחודיות, ועד כמה הוא מושך את העין, כמו עומר גם אני חושב שלא הייתי לוקח סכין עבודת יד ועובד איתו, אולי סכין מטבח עבודת יד כן, אבל סכין כמו קוקרי היה יושב בויטרינה שמור מכל משמר.
מחיר כמובן זה לא ממקומי לתמחר ,והסיבה לכך היא שאני מאמין שאמן שמייצר סכין בעבודת יד, צריך לקבל תמורה עבור השקעתו, מן הסתם אני כאדם רציונלי הייתי רוצה לשלם כמה שפחות, אבל כאחד שמבין מה נדרש מאמן לספק יצירה איכותית , אז כמובן שהוא גם חייב להרויח עליה ולא רק לכסות את עלות החומר ושעות העבודה, הרי אמן מתפרנס מיצירותיו .
כיום אינני יכול להשקיע אפילו באולר שוויצרי פשוט, כי פשוט אין את הספייר על מנת להוציא ההובי אז ככה שבטוח מחיר אינני יכול לומר, אני משער שבזמן כלכלי תקין יותר הייתי מוכן להשקיע עד בטווח שבין 500- 1000 ש"ח לפריט יחיד , אבל אני חושב שזה היה המקסימום שאני מוכן להוציא על סכין. באופן כללי.

omery wrote:האם אכן יצרני קאסטום באמת מסוגלים להגיע לדרגות קושי ויכולות של יצרנים שמייצרים באופן מקצועי ורציף ורצים עם דגם לאורך זמן ופסלו כמה וריאציות שנכשלו? כמה אנשים יבחנו סכין קאסטום שקנו במיטב כספם ובאמת ישתמשו בה? קאסטום זה מגניב ויפה ויחודי ומרשים אבל אני לא משוכנע שאני אסמוך על סכין קאסטום שלא ניסיתי לקחת אותה לאי בודד או למדורה בסטף, כשאתה קונה ליוויס אתה יודע שהוא יחזיק לנצח... או כמעט... שאתה קונה מכנסים אצל התופרת... תלוי מי תפר.... אגב יש לי סכיני קאסטום אבל הן של משהו שייצר בעבודת יד מאות כאלה (ג'ון גרקו למשל...)

עמרי, הטענה שלך קצת מצחיקה. אתה סומך יותר על תופרת סינית שמדביקה חותמת ליוויס, מאשר על בן אדם שגר 50 ק"מ ממך?
אני עומד אחרי כל סכין שעשיתי, וטוען שאיכותה לא יורדת מאיכות של סכין סדרתית באותו מחיר, ולהפך. והבונוס: מקבלים עיצוב מקורי, שכנראה לא יחזור על עצמו.
כשאני רואה באתר אנשים משוויצים בסכיני MUELA או בזבל ספרדי/סיני אחר אני לא יודעה מה לעשות, לבכות או לצחוק.
בנוסף לפורום הזה אני חבר בעוד שני פורומים, ברוסית ובאנגלית, אני רואה אנשים שקונים סכינים עבודת יד במחיר 100-200$ ליחידה ומשתמשים בהם ואני שואל את עצמי שאלה: למה זה לא יכול לקרות אצלנו.

...

נדמה לי שהכיוון של דימה היה כזה:

חבר'ה, אני לא רוצה מחיאות כפיים, אני רוצה לקחת את התחביב שלי שאני מאוד אוהב, ולראות ממנו כמה גרושים כדי שאוכל להשתכלל. אני מכין היום מה שמעניין אותי אבל גם משהו שאני חושב שאנשים ירצו לקנות. בתור קהל לקוחות פוטנציאלי שחלקו מבין עניין- מה הייתם מוכנים לקנות ממני ובערך בכמה כסף?

אני הייתי קונה ממך בשמחה, אבל יותר מדי מגרד לי בידיים לעשות בעצמי..
מצד שני- אפשר לקבוע איתך ליום שלישי הבא אחרי ה- SEM? (בסביבות 12:30)אני בטכניון.

הי חברים,

רואה שעליתי כל כמה עצבים רגישים..... עם הגלגל
את המחיר של 500 ש"ח הוצאתי ממה שפסל אמר ביחס למחירים שהוא מכר (והכוונה שבאמת לא הייתי מצפה לשלם פחות מזה)..... אני יודע שיש קאסטום שנמכר ב-3000$ גם. השוק בארץ קטן ובעייתי (עקב היעדר פרגון ורצון לקנות בזול בכל מחיר) ולדעתי ליצרן קאסטום קשה להתפרנס על השוק המקומי, אנשים בארץ מסרבים לשלם גם כשמגיע..... זה עובדה ואתם כיצרנים בוודאי נתקלים בה - ראה מקרה פסל והאירוע בחיפה.
אני באופן אישי שילמתי על סכינים הרבה כסף - שנדלקתי על משהו שילמתי כי מבחינתי סכין זה גם אומנות לשמה.
מה שציינתי הוא ששוק הקאסטום בארץ מוגבל יותר, מטבע הדברים המוצרים יקרים יותר בגלל יחודיותם וקשה לי לראות בארץ אנשים שקונים קאסטום וממש עובדים איתו כי יכאב להם הלב להשתמש בסכין ולפגוע בערכה האספני, יתכן שיש כאלה.... וזה בסדר גמור, תמיד עדיף להשתמש במשהו זול יותר.
ביחס לבקרת איכות, כמות יצרני הקאסטום שעשים בקרה מחמירה של איכות לאורך זמן אינו גבוה, צריך שזה יהיה יצרן מנוסה, אני יודע שאתם כאלה, ישנם אחרים שאינם - בקיצור חשוב לדעת ממי אתה קונה....
כל מה שנאמר נאמר בפרגון ומבלי לפגוע באיכותם של המוצרים שאתם מייצרים TC ופסל ויצרנים אחרים כאן.
שיהיה אחלה יום.

רעי wrote:נדמה לי שהכיוון של דימה היה כזה:
חבר'ה, אני לא רוצה מחיאות כפיים, אני רוצה לקחת את התחביב שלי שאני מאוד אוהב, ולראות ממנו כמה גרושים כדי שאוכל להשתכלל. אני מכין היום מה שמעניין אותי אבל גם משהו שאני חושב שאנשים ירצו לקנות. בתור קהל לקוחות פוטנציאלי שחלקו מבין עניין- מה הייתם מוכנים לקנות ממני ובערך בכמה כסף?

ניסחת את זה מאוד יפה, תודה.

רעי wrote:מצד שני- אפשר לקבוע איתך ליום שלישי הבא אחרי ה- SEM? (בסביבות 12:30)אני בטכניון.

כל שבוע הבא אני בחופש.
נצתרך לקבוע ביום אחר.

תשובה פשוטה מבחינתי תלוי במוצר.... אם אוהב סכין, אשלם עד 1000 ש"ח ללא בעיה.
אבל זה אני.
שיהיה בהצלחה דימה.

אני קיבלתי לפני שבועיים את זו.
MARTIN KNIVES,
להב 10 ס"מ
מפלדת CPM S35VN
ידית עץ, נדן עור ותוספות - המחיר כ-1600 ש"ח .
מה שמשפיע על המחיר הם איכות הסכין (חומרים, עיצוב ומי הכין אותה) אבל יש התייחסות גם ל"סחירות" ( למרות שאין לי כוונה למכור) והעבודה היא שסכין של אומן מוכר מחו"ל, ניתן למכור יותר בקלות ולכן גם המחיר שלה כול להיות יותר גבוה.

לצערי בשתי התערוכות שהיו מאז שנפגשתי עם הפורום הזה, לא יכולתי להגיע, אבל בלי ספק אם אני אמצא משהו שאני אוהב אני אדע להעריך את העבודה ולשלם בהתאם.

http://imageshack.us/photo/my-images/263/1019634.jpg/

http://imageshack.us/photo/my-images/191/1019633.jpg/

http://imageshack.us/photo/my-images/850/1019635.jpg/

רק רציתי להוסיף שנראה שיש פה אנשים שלא כל כך מעריכים את רמת המחירים של סכינים.
רמת מחיר של כמה מאות ש"ח בארה"ב תשיג לכם (בדר"כ) בסה"כ סכין מייצור סדרתי של חברה מובילה - בטח לא סכין עבודת יד איכותית.

sab13 wrote:רק רציתי להוסיף שנראה שיש פה אנשים שלא כל כך מעריכים את רמת המחירים של סכינים.
רמת מחיר של כמה מאות ש"ח בארה"ב תשיג לכם (בדר"כ) בסה"כ סכין מייצור סדרתי של חברה מובילה - בטח לא סכין עבודת יד איכותית.

לא אמרתי שאנשים בארץ לא אוהבים לשלם על עבודה ואיכות? אמרתי.

שלום פסל

אני הייתי שמח לשלם 600-700 שח או 200 דולר עבור סכין בנדן עור סגנון פוקו שהקצה של הקת מציץ החוצה וניתן לנשיאה הפוך עם סגירה וסכין באורך שש אינץ עובי של רבע אינץ עד נגיד שבע שמיניות מהלהב והשחזה חלקה או CONVEX , בפלדה הייתי בוחר L-6 או משהו בסיגנון ב RC של 53-54 בקצה הלהב ופחות בעורף. ידית הייתי רוצה או מעץ זיית או או עץ אחר שעבר יצוב מספיק כדי לא להיות דביק עם דם ושמן עליו. ניתן TO SKELETONIZE את הקת על מנת לחסוך משקל ופלדה.

תודה
שרון

לדוגמה: הייתי בהחלט מוכן לשלם 500 ש"ח עבור באליסונג איכותית מעוצבת נגיד עם שיבוץ עץ וונגה או אגוז או קרן בידית
פלדה: O1 יעשה את העבודה ואם אפשר D2. אפשר לוותר על נרתיק

אבל הכי חשוב - הייתי רוצה לקבל את התחושה שהיוצר "שם את עצמו" איכשהו בפנים. לא מצליח לתאר זאת במילים אך היו מספר סכינים שהחזקתי ולא הרגשתי ש"הנה עוד סכין..." אלא כמעט וחשתי בתהליך היצירה...
התחושה הזו בלבד שווה לי הרבה...

מקווה שעזרתי.

אם יוצר רציני ירים את הכפפה ויתחיל לייצר דגמי בליסונג איכותיים, יהיו לו לקוחות בטוחים ונאמנים הרבה מעבר ליכולת הייצור שלו.

אם ניתן ללמוד משהו מהנסיון המצטבר של 30 השנה האחרונות, הביקוש הקבוע לבלינסונג, גבוה בהרבה מכל היצע אפשרי.

יוצר שיתמיד וייתמחה בבליסונג, לא יחסרו לו לקוחות, לא בארץ ולא בעולם, כי מעבר לביקוש כסכין-להטוטים, הבליסונג נחשב גם לפריט-אספנים אקזוטי ומיוחד, קצת בדומה לקוקרי, לחרבות ולכידונים.

http://www.balisongcollector.com/

בעולם, בליסונג איכותי בעבודת-יד נמכר ב400 דולר מינימום, והמחירים מטפסים לאלפי דולר תלוי בפרטי העיצוב, בחומרים, ובאיכות העיבוד.

http://www.bladeforums.com/forums/showt ... Collection

שתי נקודות החולשה המאפיינות את כל הבליסונג מכל הדגמים הן שיטת הסגר או הנעילה, וחוזק הצירים לאורך זמן. יוצר שימצא פתרונות אמינים לשתי הנקודות האלה, יוכל אפילו למכור את הדגמים שלו לייצור תעשייתי.

יובל. כל מילה בסלע.
בשהייה בחול חיפשתי משהו כזה והייתי מוכן לשלם אך לא היה בנמצא
לפני מספר שנים שידי עוד פחות הייתה משגת נתקלתי באחת מדהימה עם להב TANTOO בתחנה הישנה בחיפה -המחיר היה בהתאם (כמדומני 900 שח)

אני לא בטוח שזה הכיוון של פסל אך הלוואי שמישהו ירים את הכפפה ויענה לאתגר...)

דרך אגב לגבי מנגנוני נעילה - אחד המיוחדים שראיתי לאחרונה

http://www.britishblades.com/forums/sho ... EDC/page28

הנה לך טנטו מפלדה דמשקאית ב70 דולר FOB. על זה צריך להוסיף עוד 30 עד 40 דולר משלוח
http://www.bladehq.com/item--Bear-Butterfly-Knife--887

האם לנעילה הזאת התכוונת ? - היא מזכירה בעיקרון שלה את הנעילה של Okapi

דומה ל-Okapi רק שכאן המגרעת היא בלהב ולמעשה הוא אינו נחשב במצב נעול אלא אם כן הוא מוחזק כך שזה עונה על התקנות
כגודל הלחץ כך "עוצמת" הנעילה

הצלחתי להבין איך זה ננעל - אבל לא איך זה משתחרר - כשצריך

באוקפי יש לך טבעת שמרימה את הקפיץ מהבליטה על גב הלהב.

איך זה מתבצע כאן ?

האם זו לא נעילה "מלאה" ?

זה framelock של גב. נעילה מלאה. לשחרור יש לדחוף את הקפיץ הנועל הצידה, בדומה לסבנזה של כריס ריב.

האם כף-יד או בוהן שאוחזת בידית בחוזקה, לא עלולה לשחרר את הנעילה ברגע של לחץ צדדי, או לחץ מפתל ?

זה סיכון שקיים ב Framelock פנימי (תחתון)

יובל wrote:האם כף-יד או בוהן שאוחזת בידית בחוזקה, לא עלולה לשחרר את הנעילה ברגע של לחץ צדדי, או לחץ מפתל ?

זה סיכון שקיים ב Framelock פנימי (תחתון)

איך? הפריימלוק משתחרר בלחץ אופקי החוצה, כלומר אתה חייב לתחוב לשם אגודל וזו תנועה מנוגדת לסגירה הטבעית של כף היד. היה לי סבנזה ולא הצלחתי לגרום ללהב להשתחרר מהנעילה בכל הנסיונות שעשיתי, למעט אחיזה הפוכה בה החורפה מופנה כלפי מעלה וגם אז, אם האגודל במקומו הרגיל, סגור על הידית מבחוץ, אין סכנה.

חזרתי מחופשה של שבוע בעיר ירושלים, עיר מדהימה ביופייה עם המון מקומות לטיולים ובילויים.
קראתי בעיון רב את כל התגובות (הרלוונטיות) והסקתי כמה מסקנות.
אבל לפני כן מה אי אפשר לקבל במחיר 500 ש"ח בסכין עבות יד, במיוחד עם בעל מלכה מתפרנס מסכינים:
- פלדות יקרות ואקזוטיות(דמסק, WOOTZ), במיוחד אם הטיפול תרמי הוא מסובך או פלדות "אוכלות" הרבה כלי עבודה (D2, CPM, LX וכו').
- סכינים שדורשות עיבוד שבבי ודיוק רב, לדוגמה בליסונג.
- חומרים יקרים: שנהב, שן ממותה או לוויתן, שיבוץ כסף וIRONWOOD.
- קישוטים שדורשים הרבה שעות עבודה: גילוף, חריטה וכו'.

אז בוא ננסה לתמחר סכין עבודת יד פשוטה.
- יש סרגל פלדה O1 מסגלוביץ, מציירים סכין וחותכים במשחזת זווית את הצורה הכללית - שעה 1
- מורידים את החומר המיותר בשלייף/אבן/פצירה כל אחד לפי הכלים שיש ברשותו - כ 3 שעות (בד"כ יותר)
- ליטוש ראשוני שלייף או ידני - בן שעה לשעתיים
- טיפול טרמי (חיסום + הרפיה) - אם הכל חלק - 3 שעות
- ליטוש סופי של להב - שעה 1.
- הכנת ידית - בלי בולסטר - 3 שעות
- תפירת נדן עור - 3 שעות.
כל הזמנים הם זמנים נמוכים מאוד עד לא ראליים, ואם נסכם נקבל 16 שעות עבודה (כלומר יומיים עבודה מינימום)
וזה ללא חישוב של חומרי גלם.

מחר יהיה המשך של מה כן אפשר לקבל ב 500 ש"ח.
מצטער הבירה מחקה.

...

מהמעט שיצא לי לעשות, וההתרשמות שלי מעמידה ליד מי שיודע מה הוא עושה, הייתי מעריך את הזמן בערך כפול, כאשר רק על העיבוד לפני הטיפול התרמי משקיעים יום עבודה, ורק על ידית (שוב, תלוי במורכבות) ונרתיק בטח עוד יום עבודה. מי שזוכר את ההסברים של דימה על הקפאת הידית, ואחר כך טבילה בשמן בפחית רד-בול בסיר כפול עם מים רותחים... זה אולי 3 שעות נטו, בוודאי לא ברוטו.
ב- 500 ש"ח כולל חומרים הייתי מצפה לקבל סכין פשוטה מחומרים קונבנציונליים אחרי טיפול תרמי ללא נרתיק שעוד תדרוש ממני שעתיים-שלוש השחזה לפני השימוש. זה טוב לכלי עבודה, לא ליצירות אומנות. לפריטים ברמות גימור גבוהות יותר כולל רצענות- לפחות פי 2 ויותר.

...

TC, רשמתי ש"...כל הזמנים הם זמנים נמוכים מאוד עד לא ראליים"
אלך לי ואתן לאדי הבירה להתנדף ומחר נמשיך.

... נמשיך
כמו ש TC כבר ציין, אתמול לא כל כך דייקתי בזמנים הדרושים לכל שלב בתהליך.
האמת שהוא צודק, זמנים שציינתי הם זמנים לא ראליים ויכולים אולי להתקיים אם כבר עשית 50 סכינים מאותו סוג וצורה והכל טס על כנפי סילון. אבל הלקוח מעוניין בפריט איחודי, יחיד במינו, עם חתיכה קטנה מנשימת היוצר, אז באו נכפיל את הזמנים.
הארכה הכי אופטימית: עבודה על סכין הכי פשוטה מסתכמת בין 30 ל 40 שעות.
גם זרקתי את כל הזמנים המתים, כמו לדוגמה: הרפיה בתנור לוקחת בין שעתיים לשלוש, הקשיית אפוקסי בין 4 שעות ל 12, טיפול של ידית בשמן 6 שעות ועוד כל מיני דברים שכנראה שכחתי.
חומרי גלם:
פלדה בסביבות 20 ש"ח
עץ: 20 ש"ח
עור: 30 ש"ח ל רגל מרובע. (30X30 ס"מ)
כל השטויות מסביב: פינים, דבק, חוטי תפירה, צבע, שמן, ניירות לטש, מקדחים, בלאי של כלי עבודה, חשמל, מים וסבון....: עוד 30 ש"ח, רק כדאי שיצא מספר ועגול ויפה 100 שקל.

בתמחור סכין בעבודת-יד אי אפשר להכניס את כל מימד הזמן לתמחור - לא להתעלם אבל גם לא לחשב אותו כמו שעות מוסך. התמחור צריך להיות באופן קבלני ויצרן מיומן יודע מה היקף הזמן, העבודה, החומרים + פורס מז'ור הממוצעים. כמו-כן, יצרן חדש, מתחיל, חסר מוניטין חייב לתמחר נמוך יחסית ליצרן בעל מוניטין רב. בנוסף, יצרן שעל כך פרנסתו בד"כ עושה מספר פרוייקטים במקביל, כל אחד בשלב אחר (למשל מדביק ונותן לדבק להתייצב בעת שהוא מחשל/מכרסם וכו'). לדברי רודי אין כל בעיה לייצר סכין בסיסית - להב קבוע + נרתיק עבור 500 ש"ח. בארה"ב יש יצרנים שמוכרים סכין בסיסית גם בפחות מזה (משמעותית) ומדובר באנשים מוכרים מאד וותיקים - ונא לא לשכוח שעלות זמן עבודה בארה"ב גבוהה מאד יחסית לישראל, אז איך זה? נקודה למחשבה.
יש יצרנים שמעבירים למיקור-חוץ, בד"כ נרתיקים, כדי להפחית את עלות הזמן/עבודה. יצרני נשק היסטורי באירופה עובדים כמעט בלעדית בצורה כזו; כמעט כל התוצרת שלהם מתומחרת ללא נדנים אותם צריך להזמין לחוד במחיר נוסף.

ברור שבעל מלאכה ידני לא יכול להתמודד עם מפעל שבו כל התכנון, העיצוב, הפיטינג וההשחזה הם תהליך ממוחשב ורובוטי, מבוקר-איכות, חסכוני, ומהיר מאד.

מצד שני, הלקוח שרואה לנגד עיניו סכין ידנית וסכין מיצור תעשייתי, שואל את עצמו שאלת איכות מול שאלת מחיר. חוץ ממקרים מיוחדים במינם, הוא לא מתעמק בשאלת עלויות התהליך, לא הידני, ולא התעשייתי.

שאלת עלויות הייצור לא תעמוד לו בדרך-כלל מול העיניים, כי הוא לא מנהל ליצרן את עסקיו, כפי שהיצרן לא מתקצב לו את עלויות כלכלת הבית.

לכן, מדובר בדילמה קצת אכזרית ולא-לגמרי הוגנת עבור היצרן הקטן, הידני - הוא אמור לייצר באמצעיו המוגבלים סכין באיכות סטנדרטית במחיר שיתחרה ביצרן התעשייתי, או לחילופין, ליצור סכין באיכות ומאפיינים מיוחדים, שהיצרן התעשייתי לא מסוגל (או לא מעוניין) להנפיק - מתוך שיקוליו שלו, כלומר, סכין יוצאת דופן בעיצוב ובחומרים שלה, כזו שתצדיק מחיר חריג. במונח "תצדיק" בהקשר הזה, הכוונה היא שיהיה לה ביקוש מעשי (נכונות הלקוח לשלם) גם במחיר החריג.

השוק מראה שיש גם כאלה וגם כאלה, ויש אפילו מעצבים פרטיים שיש להם עיצוב מיוחד והם יוצאים לשוק עם עיצוב פרטי ביצור תעשיתי, בדרך כלל בסדרות מוגבלות. ליצרן התעשייתי זה חוסך משאבי מחקר ופיתוח, ומאפשר לכלול בליין שלו גם מוצרים אקזוטיים כדי להעצים את המותג, את התדמית, או את המוניטין שלו.

לכן השאלה המקורית של דימה היתה מנוסחת היטב, כי הוא כיוון לשורה התחתונה של עצם העניין: "כמה היית מוכן לשלם, תמורת איזה עיצוב?" - הוא פונה ישירות ללקוח הפוטנציאלי שלו כדי ללמוד ישירות על ערך הביקוש, במונחי מטבע ממשיים.

לבוא חשבון עם דימה על דרך התחשיב שלו, איננה במקומה לדעתי, כי התחשיב שלו תלוי בגורמים שאין לנו שליטה עליהם: מצאי ועלות החומרים והכלים שעומדים לרשותו, בנוסף, ערך הזמן שלו הוא סובייקטיבי, וגם המאמץ שהוא משקיע במלאכה כזו או אחרת גם הוא סובייקטיבי.

סליחה דימה שאני מדבר עליך בגוף שלישי, בנוכחותך, הכוונה היתה לנסות ולהסביר עקרונית, לא מעשית, את התימחור של מוצר ידני מול מוצר תעשייתי.

סער, בשום מקום לא ניסיתי לתמחר את הזמן עבודה, שהוא בעצם הזמן הפנוי שלי. אלא רק לתת איזה שהוא מדד למאמצים המושקעים.

יובל, יש בינינו מחלוקת אחת בלבד. אני טוען שאיכות של סכינים ביצור סדרתי נמוכה יותר מסכינים בעבודת יד, במיוחד אם מסתכלים על סכיני להב קבוע עד 150$.

אני מוכן לעשות, ועושה סכינים, במחירים בין 70 ל 150$, ומכיוון שכרגע הן לא נמכרות, רציתי לדעת מה לא בסדר.

אני נותן אחריות מלאה על חוזק המבנה, טיפול תרמי ואיכות העבודה בשימוש סביר של הכלי.
אז המסקנה שלי, כנראה הבעיה בעיצוב.

זו הייתה מטרה של שרשור זה, להבין מה צרכן ישראלי רוצה ובכמה.
ביקשתי גם תמונות כדי שהדברים אלו יהיו לי מול העניים.
היו תגובות ענייניות, אבל גם תגובות שמבחינתי הם "הזויות".
מכווה שהעמדה שלי הובהרה ומצפה להמשך דיון פורה וענייני.

דימה, התגובה לא כוונה אליך אישית אלא באופן כללי. שים לב שכתבתי לא להתעלם ממימד הזמן וזה בהחלט מתיישב עם מה שכשתבת.

...

פסל, עבורי לעיצוב הסכין משקל משמעותי, אני לא יכול להגדיר חוקי עיצוב ברורים, אבל יכול להבחין בקלות בין סכין שעיצב מהנדס לבין סכין שעיצב משורר,
המהנדס מביא את האיכות, המושלמות המיבנית, החוזק, התכנון הפרקטי והדיוק ההיסטורי,
המשורר מביא את מה שגורם לי להתרגש מהסכין,
אותו שילוב מיוחד של האלמנטים בסכין המכיל תמיד סוג מסויים של הפתעות, בקימורים, בשינוי הצורה, שינויי עובי, הגוונים והטקסטורות.
וכשהאיזון נכון בין כל המרכיבים, המהנדס המשורר והאישיות של היוצר - אנחנו זוכרים לראות יצירות מקסימות ולא זקוקים לשום הסבר.
בהחלט משפיעות עלי הנגיעות הקטנות של היוצר, לוגו, מיספור, עיטור קטן, חוסר מושלמות, או עודף מושלמות.

לדעתי הפרטית, יש מקום להוסיף לסכינים שלך מגע אישי, אפילו רק ע"י הוספת הטבעה אישית בלהב או על הנדן, אולי ראשי תיבות אולי לוגו,
משהו אישי שלך, שיוסיף עוד רובד על יכולות ההנדסה והשירה שלך. ויתן ללקוחות שלך משהו אישי להזדהות איתו.

חשבתי על דרך לבחון,
אם הלקוחות שלך יגידו שהסכין לא נוחה, יחזרו עם סכינים שבורות או תלונות שהן לא עושות את העבודה - תדע שיש מקום לשפר את יכולת ההנדסה שלך.
אם הלקוחות שלך ואפילו הפוטנציאלים לא מראים סימנים שהתעורר אצלם המערך הריגשי כמו: דיבור בהתרגשות, ברק קטן בעיניים או חיוך ממזרי כשהם אוחזים בסכין, ביטויים ריגשיים, לא פרקטיים ואוו, מפחיד, אלגנטי, אכזרי,
- יש מקום לאימון בשירה, בעיצוב ואיזון הרמוני בין המרכיבים השונים ...

אני לא נוהג להחיות שרשורים ישנים.
אבל....
היום קיבלתי הצעה מגונה
לא ולא
לא מה שחשבתם.
הצעה הייתה עבודה בהפסד.
הציעו לי ליצר סכין במחיר שלא יכסה את עלות החומרים.
מדהים!!!!!

Pesel wrote:אני לא נוהג להחיות שרשורים ישנים.
אבל....
היום קיבלתי הצעה מגונה
לא ולא
לא מה שחשבתם.
הצעה הייתה עבודה בהפסד.
הציעו לי ליצר סכין במחיר שלא תחסה את עלות החומרים.
מדהים!!!!!

במידה ואתה מדבר על התקשורת בינינו-
בוא נשים דברים במקומם.
אני, בתור מישהו שלא מייצר סכינים ולא מבין בעלות של חומרים לייצור קאסטום- שואל אם מחיר כלשהו הגיוני.
אתה- בתור יוצר קאסטום- אומר אם המחיר הגיוני או לא, מפרט סיבות, ונותן הצעת מחיר סבירה לדעתך.
ההודעה הזאת מיותרת לחלוטין, אתה סתם מוריד את הרצון לקנות ממך סכינים בגלל ציניות מטופשת, כאילו אתה מתעקש להוציא את הבנאדם טיפש.