knife.co.il

לדרמן - מיתוס מול מציאות (חלק ראשון - שנות השמונים)

רבים רואים בחברת לדרמן גם חלוץ של נישה תעשייתית, וגם סמל. המושג "לדרמן" הפך בארץ לשם-נרדף עבור כל סוגי המולטיטול (רב-כלי) למיניהם, והוא גם נחשב למתקדם ביותר ולבעל האיכות הטובה ביותר.

אך האם זה באמת המצב?

ראשית - לעצם המושג "מולטיטול" וליישום שלו בתכנון כלים.

המולטיטול איננו תחליף לכלים יעודיים - לא בחוזק, לא באיכות התכנון, ולא בביצוע. אוסף הכלים בערכה-מתקפלת תחת השם "מולטיטול" הוא אוסף של פשרות, הן מבחינת התיכנון והן מבחינת הביצוע.

ניתן לראות טכנאים, מסגרים, ואנשי אחזקה, עם "מולטיטול" בחגורה, כאילו היה ניתן להם לבצע את מכלול עבודתם השוטפת, בעזרת הכלים הנמצאים בערכה המתקפלת.

לא זה המצב.

הערכה הזו יכולה לשמש לכל היותר, כאוסף-עזרים לעת-מצוא.

כיצד הפך המכלול המצועצע הזה, לסמל-סטטוס עבור מטיילים ובעלי מקצוע כאחד ?

הפתגם אומר: "ההבדל בין ילד לבין גבר, הוא מחיר הצעצועים שלהם"

לדרמן נטל את הבכורה בסגנון זה של סמלי-סטטוס, ומעניין לעקוב אחרי התפתחות השיגעון הזה, וברקע גם לזכור, שלדרמן לא המציא את התפיסה של ערכת-כלים מתקפלת, אלא רק הפך אותה לשיגעון-שיווקי בכל העולם.

לדרמן בנה את הפרוטוטייפ הראשון שלו סביב פלאייר, המתקפל בסגנון סכיני הפרפר, בסוף שנות השבעים, ולאחר מאמץ כלכלי למסד זאת כהמצאה שיווקית, פתח את החברה שלו בשנת 1983 כמפעל לייצור סדרתי.

הדגם הראשון שלו, שזכה גם להצלחה יחסית, נקרא בשם PST שהוא ראשי-תיבות של Personal Survival Tool, והיה רב-כלי קטן שהכיל פלאייר מתקפל בתוספת כמה כלים ללא נעילה, כלומר, סכין, שופין, פותחן וכדומה (ראה תמונה)



את הכלי הזה הוא שיכלל שנתיים מאוחר יותר, וקרא לו בשם PST-2, וההבדל היה בתוספת של מספריים (ראה תמונה).



ב1986 הוא בנה וריאציה לכלי הזה, בשם Micra שהיתה מין "כלי הישרדות לעובדי משרד" (ראה תמונה), ובה הכלי העיקרי היה מספריים.



עדיין, אלה היו "רבי-כלי" שהם יותר גימיק מאשר כל דבר אחר, אלא שהם הפכו לגאדג'טים פופולארים ביותר בשנות השמונים, שנים של התפתחות עצומה במחשבים ואלקטרוניקה דווקא.

במילים אחרות, כבר בראשית התפוצה העולמית של הגאדג'טים מהסוג הזה, הם הפכו לסמל-סטאטוס, לא כזה שמאפיין עושר, אלא כזה שמאפיין אישיות, בעצם רב-תכליותו.

כלים רבי-תכלית קיימים כבר מאות שנים, ומולטיטול הכולל פלאייר בתצורה כזו או אחרת מייצרים כבר משנות השלושים של המאה שעברה, שלא להזכיר את אוסף הדגמים הנקראים בשם "אולר שוויצרי" אותם מייצרים כבר יותר ממאה שנה.

את רובם ניתן לראות במוזיאונים וירטואליים המוקדשים לרבי-כלים, כגון :

http://www.multi-tool.org/

http://www.multitool.org/

במשך שנות השמונים, כל מכלול הדגמים של לדרמן היה בסגנון של גאדג'ט קטן (התמונות המצורפות כאן מתארות את הכלים בגודלם הטבעי), כזה שאפשר להוסיף לצרור מפתחות, והכלים בו היו ללא נעילה.

סגנון זה שונה לראשונה רק בשנת 1994, בתכנון הכלי שנקרא Supertool, ובו היו כבר כלים ננעלים, ובגודל שחרג מגודל של תוספת לצרור-מפתחות.

הרצאה יפה, מחכה להמשך.

באשר לייעודו של המולטיטול- אני לא חולק עליך כלל בעניין שבו כל כלי הוא פשרה-להיפך. אתה צודק לחלוטין. אבל כשאתה תקוע עם בעייה כשאין לך מברג נגיש, לדוגמא, המולטיטול מפגין את חשיבותו.

הוא לא בא להחליף כלים אמייים אלא להיות "התוספת שתופסת" כשאין לך כלים בהישג יד. על שום כך הכלים הללו קיבלו את מעמד ה"אגדה" שלהם, עם כל סיפורי ה"מולטיטול שלי הציל את חיי יום אחד", כשכו-לה היה צריך לפתוח בורג של מחשב או משהו כזה...

גילוי נאות: אני חולה על מולטיטול'ס. לא יוצא מהבית בלי אחד בחגורה.

לי יש קבוע על הצרור מפתחות את שני אלו:

Gerber Clutch Mini Tool


Leatherman Micra

סקירה מרתקת, יפה מאוד.
בתור אחד שמסתובב באופן קבוע עם הסוויסטול אני חושב ששם יתרונו. זה אוסף כלים שתמיד איתך ונותן ורסטיליות סבירה יחסית למשקל. ברור שכלי יעודי היה טוב יותר, אבל ארגז בכלים שיחליף אותו הרבה פחות נוח לנשיאה. כל סיפורי "המולטיטול הציל אותי" נובעים מכך שהוא נמצא על הרבה חגורות שלא יסחבו 4 סוגי מברגים מסיבות משקל ושני סוגי סכינים מסיבות חוקיות.

משהו מאספני המולטיטולים הכבדים (לי יש רק את האחד שמשמש אותי) יכול לתת סקירה על איכות ופטנטים שונים כיום?

בעיקר לסיבה של מציאות מול מיתוס
בפועל, כמי שלא יוצא מהביית בלי לדרמן על החגורה, הכלי "הציל" אותי עשרות פעמים
רמת ההרגל להשתמש בו היא עד כדי כך, שתוך כדי מקלחת כשאני שם לב שצריך להדק את הבורג של התקן הוילון של האמבטיה לקיר, אני מושיט תחת הזרם את היד למקום בו הלדרמן צריך להיות.
הדבר היחיד שממש חסר בכלים האלה הוא בידוד חשמלי, חוץ מזה, הם יודעים לעשות הכל כולל קפה [להוריד פחית עם מים מהאש בטיול, או פנג'אן שהידית שלו נשברה] כמי שבילדות נכווה מכל מיני אולרים שוויצריים שהיו עדינים מדי, יש לי חיבה לדגמים היותר מוצקים.
השימוש בכלים הוא יום יומי ובמשך כל שעות היום. יש לי ארגז ומגירות כלים, יש גם מספיק שעות מנוע של ויכוח מול אבי שהוא חשמלאי מקצוען לגבי השימוש בלדרמן או בכלים ייעודיים
ויכוחים שאני נהנה להזכיר לו בכל פעם שהוא שולף את הלדרמן שלו לחזק בורג, לחתוך בידוד או למתוח ולקצץ קצה של אזיקון או בקיצור כל פעולה שלא דורשת כלי חשמלי או כלי מבודד -ברגע שיש לך מולטיטול טוב, אם אתה בן אדם שנוטה לשפץ, לתקן, לעשות דברים בידיים, הוא הופך לחברו הטוב ביותר של הגבר העובד.

יש לי ידיד טוב שכל פעם שמזכירים לידו "לדרמן" הוא אומר: "אני משתמש בו כל יום, כל היום" - וכולם צוחקים.

drorhermesh wrote:משהו מאספני המולטיטולים הכבדים (לי יש רק את האחד שמשמש אותי) יכול לתת סקירה על איכות ופטנטים שונים כיום?

לכן הוספתי את שני הקישורים למוזיאונים הוירטואליים, כי שם יש את כל החידושים, השוואה בין פונקציות דומות של רבי-כלי שונים, ואפשרות הורדה של קטלוגים ב PDF וכדומה.

בכתבה עצמה, השתדלתי לתת את מה שלא הצלחתי למצוא במוזיאונים, כלומר, סקירה על רצף ההתפתחות של דגמים, והתרכזתי ביצרן אחד, שהדגמים שלו ברשותי, ואני גם מכיר אותם באופן פרקטי.

היכרות פרקטית עם דגם מסויים יכולה להיות בעלת תועלת באתר כמו הפורום הזה. לא כולם למשל יודעים, שהסידרה של S.O.G שנקראת Power Lock היא ערכה של כלים שניתנים להחלפה בקלות כי הברגים שמחזיקים את הכלים בידיות המולטיטול נעשו בכוונה כך שניתן לפרק ולהרכיב אותם במהירות עם שני ראשי-ביטים הקסגון 6 מ"מ סטנדרטיים, אחד מכל צד של הידית.

בנוסף, ניתן לרכוש בארה"ב ערכות כלים להחלפה על המולטיטול של S.O.G, כך שתוכל להחליט איזה כלים אתה רוצה לשאת באותו יום, על הרב-כלי שרשותך. ישנם כלים בשלושה אורכים: את הארוכים ביותר (להבים, משורית, שופין וכדומה) מרכיבים בצמוד לדפנות הידית, את הקצרים ביותר מרכיבים באמצע, ואת הבינוניים מרכיבים ביניהם, כך שנוצר חלל בצורת V שאליו יכול ראש הפלאייר להיכנס, בזמן קיפול הכלי.

לתמונה המצורפת אין קשר לכלום. אני סתם אוהב את עיצוב הלהב של הדגם הזה

ממש אקדמיה נהיה פה. תענוג...

הריבצן wrote:כמי שבילדות נכווה מכל מיני אולרים שוויצריים שהיו עדינים מדי, יש לי חיבה לדגמים היותר מוצקים.

אל תתייאש, דווקא חברת ויקטורינוקס, מייצרת מולטיטול בריון ממש של Swisstool



הכלי הזה בא גם אם רוצים עם ערכה מלאה שיש בה ראצ'ט משושה אוניברסלי (דו-כיווני) עם מאריך , מפתח-זוית דומה, וגם פותחן-שעם לבקבוק יין עם מברג זעיר לחיזוק של צירים של משקפיים, וגם עם סט-ביטים אוניברסלי - וכ-ו-ל-ם (גם הערכה וגם המולטיטול) נכנסים לנרתיק עם תאים אחד מעור, שיש לו מאחורה מתלה סיבובי לחגורה, ככה שאתה יכול לתלות את הנרתיק אופקי או אנכי. מה שרואים למטה נכנס כולו לנרתיק





ואגב, בחצי-פתיחה ממצב סגור, הוא ננעל למצב של זויתן 90 מעלות. דווקא הדגם המקביל שלו, שנקרא Spirit (בתמונה האמצעית הקטנה), כולל גם הוא את הערכה החיצונית, אבל אין בו סימון מילימטרי ואינצ'י, והוא לא מסוגל לתפקד בתור זויתן.

אני מעדיף את הכלים של ויקטורינוקס יותר מלדרמן, ואני משתמש דווקא בספיריט כי הוא קטן, הוא קל, והוא חזק מאד

Zeresh, preach it brother!

זרש wrote:אני מעדיף את הכלים של ויקטורינוקס יותר מלדרמן, ואני משתמש דווקא בספיריט כי הוא קטן, הוא קל, והוא חזק מאד

שמענו. ויש לו גם ראש-פלאייר מטיטניום...

נכון אמרת, זה מה שהשמועה אומרת: הפלאיר מטיטניום. אחרת איך הספיריט יוצא כל כך קל ?

יש עלי ספיריט כל יום כבר כמה שנים, כלי נהדר, קל באופן יחסי ולא מכיל אפילו טיפה של טיטניום.

המולטי טול עזר לי לא מעט בטויול אך ההבדל היחיד בינו לבין אחרים הוא הפלייר.
לויקטורינוקס היו את כל הכלים פרט לפלייר הרבה לפני לדרמן.
מה שאני לא אוהב הוא שבעלי מקצוע רבים משתמשים בו ככלי עקרי וזה שגוי.
הכלי נועד לעזור כשאין בררה כי הרי לא תסתובב בכל מקום עם ארגז כלים.
אך כשבעל מקצוע משתמש במולטיטול כאחד הכלים בארגז שלו זו טעות.

תם

TS, אם איש מקצוע משתמש במולטיטול ככלי היחיד בארגז שלו זו חוסר מקצועיות. הכלי ישחק מהר ויאפשר גימור עבודה בינוני. עם זאת הוא כלי משלים נהדר לארגז כלים, נותן לך עוד פלייר או מברג אם חסר לך כלי ספציפי, וקל יחסית לורסטיליות שלו.

יש גם מקצועות, כגון טכנאי מחשבים, שם הוא באמת הכלי היחיד שצריך. בשביל לפתוח 4 ברגים, להגיע לפינות צרות ומדי פעם לחשוף כמה חוטים חבל לסחוב ארגז. אם יש לך את הגרסה עם הדיסק און קי אתה מסודר

זו לא מקצועיות זה כבר מקצוענות.
מנסיון, הבעיה היא פחות שחיקה ויותר שבירה תחת מאמץ ולזה, יש אחריות.
מה גם שגם כלים יעודיים גם אם הם נחשבים איכותיים, מתי שהו ישחקו. אז, במקרה הגרוע מחליפים מולטיטול עם הצורך. בסה"כ זה כלי.
למרות ש, שוב לדעתי, כלי נהדר והשאלה היא באמת לא אם זה לדרמן של לדרמן או לדרמן סוג או לדרמן ויקטורינוקס [על משקל השאלה בקיבוץ: "מה תשתה פטל תפוזים או פטל פטל?".
אישית, אם אני יכול לבצע עבודה עם כלי שבמילא על החגורה שלי או לסחוב כמה קילו של כלים במעלה המדרגות/ מהחנייה, במעלה הסולם ולהתחיל להסתבך עם כלים שונים או לעבוד עם כלי ורסטילי אחד שעושה כמעט הכל, התשובה היא ברורה.
היו לי אינספור דיונים בנושא כשהייתי עובד בחשמל עם אבי, הסוף היה תמיד "תעביר לי את הלדרמן שלך". אז נכון, בעבודה תחת מתח חי או כל דבר אחר שדורש כלים ייעודיים, אני אשתמש בכלי הייעודי, אבל אם זה להוריד חצי אוטומט, לפתוח מהדק, לגלות חוט ולהדק אותו שוב במהדק, ואז להרים שוב את החצי אוטומט, לא מוצדק להוריד ארגז כלים מהרכב אם זה כנ"ל בתיקונים קטנים ברכב, כנל בעבודות שונות בבית. נכון, זה לא "סכין עם כבוד" וזה לא ארגז שיש בו הכל - אין ארגז שיש בו את כל כלי העבודה אבל הי, עם הכלי הזה אפשר אפילו להצחיק את כל החבר'ה של כותב המאמר שאני מגיב לו, זה כבר יותר מבק, קולדסטיל , קא באר וסוג בייחד