שרייד וסמית' ווסון מבחן ביצועים
פורסם: 17:44 ,2 דצמבר 2007, א'
לאחרונה נתקלתי לא מעט בשאלה מהי איכות הייצור הסיני. שוק הסכינים בעולם עבר ועדין עובר תמורות רבות. ההתחלה הייתה עם הופעת הרשתות הגדולות בארה"ב (כדוגמת וול מארט). יצרני הסכינים האמריקאים החלו להיאבק על השליטה ברשתות הללו. בתחילה שלטה שרייד ללא עוררין, אולם במהרה איבדה את הבכורה לחברת גרבר אשר בשליטת פיסקרס. זו האחרונה יצרה חלק מדגמיה במזרח. אירוע ה-11 בספטמבר (אסון התאומים) היווה למעשה את המהלומה השנייה שחטף שוק הסכינים. פתאום אסור היה לשאת סכינים במטוסים, ובנמלי התעופה החלו אלו להיאסף בדליים. בארה"ב שבה נשיאת סכין בכיס הייתה דבר שבשגרה, הוביל האיסור לירידה במכירות. לכך התווספו איסורי נשיאה שונים ומשונים (מי כמונו האספנים מודע לבעיה זו). את הסמל של קשיי שוק הסכינים ניתן לראות בסגירתה בשנת 2004 של חברת שרייד, מי שנחשבה לענק האמריקאי בתחום הסכינים. שרייד הייתה החברה הגדולה ביותר בארה"ב והאולר הנמכר ביותר בארה"ב היה מקבוצתה של חברה זו (שרייד, אימפריאל, הדוד הנרי, אולד טיימר וכו').
לא מעט חברות החלו להעביר את פסי הייצור שלהם או חלק מהייצור למזרח. ייצור בסין בשל עלות עבודה זולה, החל כבר בתחילת שנות ה-90. החברות הבינו שאם הן רוצות להמשיך ולהתקיים הן חייבות לצמצם את עלויות הייצור. לא במחיר איכות כמובן, אבל בהחלט לעמוד בתחרות השוק.
רבות נאמר על הייצור הסיני ואיני מתכוון להיות מליץ היושר של ייצור זה. דבר אחד צריך להיאמר בטרם נעבור לבדיקת הסכינים עצמה. כיום בסין מצוי המכשור המשוכלל ביותר, מכשור שלעיתים כבר אינו קיים בארה"ב בשל התמורות שעבר השוק. הייצור האמריקאי (באופן כללי ולא רק בכל הנוגע לסכינים) כבר אינו ערובה חד משמעית לאיכות, ויש לבדוק כל מוצר בנפרד. כך גם לגבי הייצור הסיני. הייצור הסיני עבר תהליך דומה למה שעבר הייצור הסדרתי היפני. עד אמצע שנות ה-70 נחשב הייצור הסדרתי היפני לירוד ובעל איכות בנונית (חשוב להדגיש שבייצור יפני אני מתייחס לסדרתי בלבד. ייצור חרבות מסורתיות ביפן מעולם לא נחשב לבינוני והיה תמיד באיכות שאין כדוגמתה). כיום הייצור היפני הינו שם נרדף לאיכות. בדיוק את אותו תהליך עבר הייצור הסיני מאז התחלתו בשנות ה-90. הוא שופר באופן דרמטי, וחלק מהפריטים המיוצרים בסין כיום הם בעלי איכות ברמה הגבוהה ביותר.
לפיכך אני ממליץ לקורא לבחון היטב את הדגמים של החברות המובילות השונות אשר מיוצרים בסין. תמצאו שם לא מעט סכינים מצוינים ואולי את התמורה הטובה ביותר לכספכם.
"מבחן הדרכים":
יצאתי לבחון ארבעה סכינים. שניים של חברת שרייד, ושניים של חברת סמית' ווסון. כל הארבעה מיוצרים במפעלים בסין.
שרייד:
1. Schrade X Timer ( דגם: XT1B)
2. Schrade Extreme Survival ( דגם: BT01)
סמית' ווסון:
1. ה All Purpose Cleaver מסדרה Campfire ( דגם: SWCAMP)
2. דגם ה Utility מסדרת ה Search & Rescue ( דגם: CKSUR8)
יצאתי לבחון כיצד מתפקדים הסכינים הללו בשטח, האם הם יעילים כסכינים לקמפינג. איך הם מחזיקים חוד, האם נוחים לשימוש, מה מידת האמינות וכמובן האם הייתי בוחר לקחת אחד מהם איתי לשטח.
המבחן הראשון היה מבחן נוחות הנשיאה של הסכינים. ה X Timer של שרייד נוח מאד לנשיאה הן על המותן והן בתיק. מדובר בסכין קומפקטי, המצויד בלהב מתעקל שמזכיר במעט את הקוקרי. נרתיק קורדורה נוח מאוד. הן לנשיאה על המותן והן לנשיאה בתוך התרמיל (קומפקטי מאוד).
לעומתו ה- Extreme Survival של שרייד צויד בנרתיק צר אשר מצויד בשני כיסים לציוד (אבן משחזת, אולר קטן וכו'). במבט ראשון נראה הנרתיק נוח מאוד. גם הוא יושב יפה בתיק, אך כאשר אנו שמים אותו על המותן הנרתיק גבוה מאוד, מפריע ליד באופן תמידי וחלקו האחורי של הסכין (פטיש וחולץ מסמרים) פוצע את הזרוע, בנשיאה לאורך זמן.
שני הסכינים של סמית' ווסון, צוידו בנרתיקים נוחים לנשיאה שמצוידים בכיס לאבן השחזה (מסופקת עם הסכין). נרתיקים מאסיביים אך מעט מגושמים לטעמי. כל הנרתיקים (של ארבעת הסכינים) מיוצרים מקורדורה (בד סינטטי עמיד מאד, מקובל מאד כיום למוצרי צבא ומחנאות).
המבחן השני אותו נאלצה לעבור החבורה הנחמדה שלנו, היה מבחן החיתוך הפשוט. חיתוך חבלים, קרטונים, קנקני פלסטיק וענפים ירוקים. כולם עברו את המבחנים בהצלחה וללא קשיים מרובים למעט ה-Extreme Survival של שרייד. יכולת החיתוך שלו אינו מרשימה במיוחד והוא מבצע את העבודה באופן סביר בלבד. זווית ההשחזה שלו בנויה כך שאינה מאפשרת חדות כתער, מצד שני החוד יחזיק להרבה מאוד זמן.
כעת נגשתי לבחון את הסכינים בקיצוץ עצים קשים במטרה להכין חומר גלם למדורה. שבירת עצים גדולים, פיצול עצים לשניים (כמו עבודה עם גרזן מחנאות), ויצירת גזירי עץ להתחלת המדורה. זהו מבחן שאני מקנה לו חשיבות רבה. מצד אחד זו מלאכה שכל מי שיוצא לשטח, יודע שהוא חייב לעשות. אם הסכין לא תוכל לבצע מטלה שכזו, היא לא תשרת אותי כהלכה. מצד שני זו דרך יעילה ביותר לבדיקה של עמידות חוד. שיטה אחת היא לבדוק כמה חיתוכים נדרשים עד שהסכין מפסיק לפלח את החבל ומתחיל לנסר. אני אוהב לבחון עד כמה ניתן לעבוד עם הסכין על חומר קשה מבלי שהתקהה לו הלהב והוא ימשיך לחתוך. אחרי הכול, זה מה שיידרש ממנו באמת כאשר ילווה אותי בשטח למספר ימים.
כל אחד מהסכינים שבבדיקה היה צריך "לפרק" עשרות בולים של עץ. מלאכה שדרשה שעת עבודה שלמה לכול סכין. בסופה הערכתי עד כמה הסכין נוח ויעיל למטרה זו, והאם הצליח לשמור על החוד.
ה Extreme Survival של שרייד הפגין ביצועים ירודים למדי. יש לו פטיש נהדר, וחולץ מסמרים נהדר. אבל שוב, בעבודה על עצים וענפים הוא היה פחות נוח. הלהב שלו צר ואינו מספק מנוף. התוצאה, עבודה קשה מצד המשתמש. זהו אינו סכין שטח, ולא היה מהווה את הבחירה הטבעית שלי למטרה זו. לעומת זאת כסכין חילוץ הוא יתפקד מצוין ועשוי להיות בחירה אידיאלית.
שלושת הסכינים האחרים הפגינו ביצועים מצוינים. ה X Timer של שרייד קטן, קומפקטי ונוח מאוד לשימוש. בייחוד כאשר מדובר בשבירת עצים קטנים והכנת גזירים.
ה - All Purpose Cleaver של סמית' ווסון קטן אך מאסיבי ביותר. ניתן לבצע איתו עבודה מבוקרת ויחד עם זאת לבצע עבודות קשות במיוחד.
ה Search & Rescue של סמית' ווסון היה בהחלט הסכין שהפגין את הביצועים המרשימים ביותר. סכין קשוח. מסוגל לבצע עבודות קשות ביותר. שום דבר לא עומד בדרכו והוא ארוך דיו כדי לשמש גם לפילוס דרך וקיצוץ וענפים (כמו מאשטה). הוא כל כך חזק שהייתי משנה את שמו ל Search & Destroy.
בסוף היום, לאחר עבודה מאסיבית, ניגשתי לבחון האם שמרו הסכינים על חוד והאם הם מסוגלים לחתוך עגבנייה (לכאורה מלאכה קלה אבל למעשה אחד המבחנים הקשים בגלל אופי הירק קליפה קשה ותוכן רך).
כולם חתכו עגבנייה ללא בעיה. שוב, מה שהרשים במיוחד היה ה Search & Rescue של סמית' ווסון. סכין ארוך ולהב ישר בעל השחזה Flat Ground (שטוחה לכיוון החורפה) מפלדת 440C (אחת האהובות עלי במיוחד, מומלצת ביותר לסכין שטח). מחזיק חוד באופן מרשים ביותר ובשל המבנה המיוחד נוח מאד לעבודות החיתוך הכרוכות בהכנת אוכל במחנה, ממש כמו סכין שף. כאן בא לכדי יתרון ברור מבנה ה Utility. כפי ששמו מציע, זהו מבנה שנועד לתפקד כסכין שטח לכל מטרה. הוא מצויד (בד"כ) בגב ישר, אשר נפגש בקצה עם הלהב בצורה של עיקול מבטן הלהב. זה מקנה יכולת חיתוך גבוה ביותר, לצד אפשרות יעילה של שימוש בחוד.
לסיכום:
הבחירה שלי: ה Search & Rescue של סמית' ווסון. סכין אידיאלי לשטח - פשוט מושלם. מעכשיו זה מה שאני לוקח איתי (ביחד עם ויקטורינוקס קטן, ישן וטוב). אם הייתי סוכן מכירות הייתי אומר לגבי ה Search & Rescue: רוצו ותקנו!
בקרוב: מבחן לאולרים מתקפלים של שתי החברות הנ"ל.
רם (קרמיט)
נ.ב. יש גם תמונות, אני לא מצליח להעלות תמונות. ברווז, אם אתה יכול לעזור, אשמח לשלוח לך את התמונות במייל כדי שתוסיף אותן לכתבה.
לא מעט חברות החלו להעביר את פסי הייצור שלהם או חלק מהייצור למזרח. ייצור בסין בשל עלות עבודה זולה, החל כבר בתחילת שנות ה-90. החברות הבינו שאם הן רוצות להמשיך ולהתקיים הן חייבות לצמצם את עלויות הייצור. לא במחיר איכות כמובן, אבל בהחלט לעמוד בתחרות השוק.
רבות נאמר על הייצור הסיני ואיני מתכוון להיות מליץ היושר של ייצור זה. דבר אחד צריך להיאמר בטרם נעבור לבדיקת הסכינים עצמה. כיום בסין מצוי המכשור המשוכלל ביותר, מכשור שלעיתים כבר אינו קיים בארה"ב בשל התמורות שעבר השוק. הייצור האמריקאי (באופן כללי ולא רק בכל הנוגע לסכינים) כבר אינו ערובה חד משמעית לאיכות, ויש לבדוק כל מוצר בנפרד. כך גם לגבי הייצור הסיני. הייצור הסיני עבר תהליך דומה למה שעבר הייצור הסדרתי היפני. עד אמצע שנות ה-70 נחשב הייצור הסדרתי היפני לירוד ובעל איכות בנונית (חשוב להדגיש שבייצור יפני אני מתייחס לסדרתי בלבד. ייצור חרבות מסורתיות ביפן מעולם לא נחשב לבינוני והיה תמיד באיכות שאין כדוגמתה). כיום הייצור היפני הינו שם נרדף לאיכות. בדיוק את אותו תהליך עבר הייצור הסיני מאז התחלתו בשנות ה-90. הוא שופר באופן דרמטי, וחלק מהפריטים המיוצרים בסין כיום הם בעלי איכות ברמה הגבוהה ביותר.
לפיכך אני ממליץ לקורא לבחון היטב את הדגמים של החברות המובילות השונות אשר מיוצרים בסין. תמצאו שם לא מעט סכינים מצוינים ואולי את התמורה הטובה ביותר לכספכם.
"מבחן הדרכים":
יצאתי לבחון ארבעה סכינים. שניים של חברת שרייד, ושניים של חברת סמית' ווסון. כל הארבעה מיוצרים במפעלים בסין.
שרייד:
1. Schrade X Timer ( דגם: XT1B)
2. Schrade Extreme Survival ( דגם: BT01)
סמית' ווסון:
1. ה All Purpose Cleaver מסדרה Campfire ( דגם: SWCAMP)
2. דגם ה Utility מסדרת ה Search & Rescue ( דגם: CKSUR8)
יצאתי לבחון כיצד מתפקדים הסכינים הללו בשטח, האם הם יעילים כסכינים לקמפינג. איך הם מחזיקים חוד, האם נוחים לשימוש, מה מידת האמינות וכמובן האם הייתי בוחר לקחת אחד מהם איתי לשטח.
המבחן הראשון היה מבחן נוחות הנשיאה של הסכינים. ה X Timer של שרייד נוח מאד לנשיאה הן על המותן והן בתיק. מדובר בסכין קומפקטי, המצויד בלהב מתעקל שמזכיר במעט את הקוקרי. נרתיק קורדורה נוח מאוד. הן לנשיאה על המותן והן לנשיאה בתוך התרמיל (קומפקטי מאוד).
לעומתו ה- Extreme Survival של שרייד צויד בנרתיק צר אשר מצויד בשני כיסים לציוד (אבן משחזת, אולר קטן וכו'). במבט ראשון נראה הנרתיק נוח מאוד. גם הוא יושב יפה בתיק, אך כאשר אנו שמים אותו על המותן הנרתיק גבוה מאוד, מפריע ליד באופן תמידי וחלקו האחורי של הסכין (פטיש וחולץ מסמרים) פוצע את הזרוע, בנשיאה לאורך זמן.
שני הסכינים של סמית' ווסון, צוידו בנרתיקים נוחים לנשיאה שמצוידים בכיס לאבן השחזה (מסופקת עם הסכין). נרתיקים מאסיביים אך מעט מגושמים לטעמי. כל הנרתיקים (של ארבעת הסכינים) מיוצרים מקורדורה (בד סינטטי עמיד מאד, מקובל מאד כיום למוצרי צבא ומחנאות).
המבחן השני אותו נאלצה לעבור החבורה הנחמדה שלנו, היה מבחן החיתוך הפשוט. חיתוך חבלים, קרטונים, קנקני פלסטיק וענפים ירוקים. כולם עברו את המבחנים בהצלחה וללא קשיים מרובים למעט ה-Extreme Survival של שרייד. יכולת החיתוך שלו אינו מרשימה במיוחד והוא מבצע את העבודה באופן סביר בלבד. זווית ההשחזה שלו בנויה כך שאינה מאפשרת חדות כתער, מצד שני החוד יחזיק להרבה מאוד זמן.
כעת נגשתי לבחון את הסכינים בקיצוץ עצים קשים במטרה להכין חומר גלם למדורה. שבירת עצים גדולים, פיצול עצים לשניים (כמו עבודה עם גרזן מחנאות), ויצירת גזירי עץ להתחלת המדורה. זהו מבחן שאני מקנה לו חשיבות רבה. מצד אחד זו מלאכה שכל מי שיוצא לשטח, יודע שהוא חייב לעשות. אם הסכין לא תוכל לבצע מטלה שכזו, היא לא תשרת אותי כהלכה. מצד שני זו דרך יעילה ביותר לבדיקה של עמידות חוד. שיטה אחת היא לבדוק כמה חיתוכים נדרשים עד שהסכין מפסיק לפלח את החבל ומתחיל לנסר. אני אוהב לבחון עד כמה ניתן לעבוד עם הסכין על חומר קשה מבלי שהתקהה לו הלהב והוא ימשיך לחתוך. אחרי הכול, זה מה שיידרש ממנו באמת כאשר ילווה אותי בשטח למספר ימים.
כל אחד מהסכינים שבבדיקה היה צריך "לפרק" עשרות בולים של עץ. מלאכה שדרשה שעת עבודה שלמה לכול סכין. בסופה הערכתי עד כמה הסכין נוח ויעיל למטרה זו, והאם הצליח לשמור על החוד.
ה Extreme Survival של שרייד הפגין ביצועים ירודים למדי. יש לו פטיש נהדר, וחולץ מסמרים נהדר. אבל שוב, בעבודה על עצים וענפים הוא היה פחות נוח. הלהב שלו צר ואינו מספק מנוף. התוצאה, עבודה קשה מצד המשתמש. זהו אינו סכין שטח, ולא היה מהווה את הבחירה הטבעית שלי למטרה זו. לעומת זאת כסכין חילוץ הוא יתפקד מצוין ועשוי להיות בחירה אידיאלית.
שלושת הסכינים האחרים הפגינו ביצועים מצוינים. ה X Timer של שרייד קטן, קומפקטי ונוח מאוד לשימוש. בייחוד כאשר מדובר בשבירת עצים קטנים והכנת גזירים.
ה - All Purpose Cleaver של סמית' ווסון קטן אך מאסיבי ביותר. ניתן לבצע איתו עבודה מבוקרת ויחד עם זאת לבצע עבודות קשות במיוחד.
ה Search & Rescue של סמית' ווסון היה בהחלט הסכין שהפגין את הביצועים המרשימים ביותר. סכין קשוח. מסוגל לבצע עבודות קשות ביותר. שום דבר לא עומד בדרכו והוא ארוך דיו כדי לשמש גם לפילוס דרך וקיצוץ וענפים (כמו מאשטה). הוא כל כך חזק שהייתי משנה את שמו ל Search & Destroy.
בסוף היום, לאחר עבודה מאסיבית, ניגשתי לבחון האם שמרו הסכינים על חוד והאם הם מסוגלים לחתוך עגבנייה (לכאורה מלאכה קלה אבל למעשה אחד המבחנים הקשים בגלל אופי הירק קליפה קשה ותוכן רך).
כולם חתכו עגבנייה ללא בעיה. שוב, מה שהרשים במיוחד היה ה Search & Rescue של סמית' ווסון. סכין ארוך ולהב ישר בעל השחזה Flat Ground (שטוחה לכיוון החורפה) מפלדת 440C (אחת האהובות עלי במיוחד, מומלצת ביותר לסכין שטח). מחזיק חוד באופן מרשים ביותר ובשל המבנה המיוחד נוח מאד לעבודות החיתוך הכרוכות בהכנת אוכל במחנה, ממש כמו סכין שף. כאן בא לכדי יתרון ברור מבנה ה Utility. כפי ששמו מציע, זהו מבנה שנועד לתפקד כסכין שטח לכל מטרה. הוא מצויד (בד"כ) בגב ישר, אשר נפגש בקצה עם הלהב בצורה של עיקול מבטן הלהב. זה מקנה יכולת חיתוך גבוה ביותר, לצד אפשרות יעילה של שימוש בחוד.
לסיכום:
הבחירה שלי: ה Search & Rescue של סמית' ווסון. סכין אידיאלי לשטח - פשוט מושלם. מעכשיו זה מה שאני לוקח איתי (ביחד עם ויקטורינוקס קטן, ישן וטוב). אם הייתי סוכן מכירות הייתי אומר לגבי ה Search & Rescue: רוצו ותקנו!
בקרוב: מבחן לאולרים מתקפלים של שתי החברות הנ"ל.
רם (קרמיט)
נ.ב. יש גם תמונות, אני לא מצליח להעלות תמונות. ברווז, אם אתה יכול לעזור, אשמח לשלוח לך את התמונות במייל כדי שתוסיף אותן לכתבה.